כול יום הוא יום חדש כול יום יש לי סיפור אחר לספר. אם תפגשו את אתמול, מסרו לו ד"ש, היום אני בעולם אחר. משהו בי השתנה הלילה, ולא יודעת מה, ומה עבר עלי. כול יום הוא הרפתקה, וכשאביט למעלה שמיים אחרים, וכך האדמה. הכול שונה ומשתנה, אני בתווך בין החדש והמוכר. ~~~~~ מחר יהיה שוב …
אני בן אדם של חלומות אני בן אדם של מעשים רוב היום חולמת רוב היום עסוקה בלהגשים, דברים שחלמתי, מממשת. במו ידי. רוצה להשאיר בעולם הזה, עקבות של צעדי. אני בן אדם של תכנון ואלתור. אני בן אדם של עיקשות וויתור. העולם שלי, הקטן: כרם בוסתן, חורשה, צינורות השקיה וצמחים. משתלה, ומחזור העונות. מנהלת אותי, …
אנחנו בקו התפר בין האתמול למחר, אנחנו בקו התפר בין העתיד לעבר. הקו הוא הגשר הצר עליו חייבים לצעוד, נוטים ליפול לעבר או אל העתיד למעוד. אנחנו הגשר הצר. אנחנו על הגשר הצר. בונים , ומשנים אנחנו זוכרים, אנחנו מתַכננים, ובין לבין גם חיים ומשתנים משנה לשנה, כבר הרבה שנים… משנים, את תפיסת ההווה הצר, …
שירי גולן הלחינה שיר שבחרה כאן בבלוג, והקליטה גירסת דמו. תודה לשירי. השיר 31/01/2021 פורסם בבלוג ב31.1.21 אך נכתב כמה שנים קודם- ב 8.4.17 .בלב פתוח- מילים כך נשמעת ההקלטה ועוד מהיצירות שירי- בערוץ היוטיוב שלה https://www.youtube.com/c/shiroola
כותבת תוכניות עבודה, לאחרים, וגם לעצמי. וגם כותבת לעצמי על עצמי ועל אחרים. חושבת על אחרים ועל עצמי על עצמי ועל אחרים, ועל עולמי. חושבת על מחשבותיי ועל מחשבות של אחרים. מתבוננת בדברים. מתבוננת גם מחלוני על הציפורים. הדרורים בין ענפי המשמש קודם ניקרו בעלים. מה מחפשות הדרורים בין העלים? מה אני מחפשת לי להזין …
הלכתי אל קצה האשליות קצה התעתועים. ראיתי את הפשטות של החיים. הגעתי עד קצה האשליות קץ התעתועים. מצאתי חיים. הרף עין של רגע, מבט אחר בעולם הייתי שם. לשם אמשיך לשם דרכי. שם היותי אדם. שלם עם עצמו. שלמה עם עצמי. שלווה ומקשיבה. כזה הוא עולמי. ללא הסנוורים. באור הרך של התבונה. זו התמונה. בזה …
שחזרתי את השיר מהזיכרון. לפעמים שיר בא אלי, ונכתב לו, ורק באופן עמום, מבינה על מה ולמה. אני החליל שבו מחללת הרוח, אחולל למקצב מנגינה שפשרה לא אבין. אני המיתר, עליו אצבעך פורטת, ואני גם היד, שכותבת את התווים.
חומרים משני תודעה השגתי לי כשקראתי ספרים. היו בהם חומרים שספגתי בהנאה, או בהפתעה, או בסקרנות בלתי נלאית, בשעתו, כשהייתי תולעת ספרים. במיטה, בערסל בגינה, על גגות שטופי שמש של מבנים ישנים. חומרים טובים לבריחה מדברים שלא אהבתי,
שפה באה מן השפתיים. ויכולה להיות גם לשון. הידיעה – יש בה יד, יודעים את מה שבהישג היד. הידידות, יש בה יד – הושטת יד. הקִרבה – יש בה קרביים, תחושה שבאה מבִּפְנים. כשממוללים את השפה היא נפרדת למילים.
