שיר

חליל

שחזרתי את השיר מהזיכרון. לפעמים שיר בא אלי, ונכתב לו, ורק באופן עמום, מבינה על מה ולמה.   אני החליל שבו מחללת הרוח, אחולל למקצב מנגינה שפשרה לא אבין. אני המיתר, עליו אצבעך פורטת, ואני גם היד, שכותבת את התווים.  

חומרים משני תודעה

חומרים משני תודעה השגתי לי כשקראתי ספרים. היו בהם חומרים שספגתי בהנאה, או בהפתעה, או בסקרנות בלתי נלאית, בשעתו, כשהייתי תולעת ספרים. במיטה, בערסל בגינה, על גגות שטופי שמש של מבנים ישנים. חומרים טובים לבריחה מדברים שלא אהבתי,

בעברית יש שפת גוף

שפה באה מן השפתיים. ויכולה להיות גם לשון. הידיעה – יש בה יד, יודעים את מה שבהישג היד. הידידות, יש בה יד – הושטת יד. הקִרבה – יש בה קרביים, תחושה שבאה מבִּפְנים. כשממוללים את השפה היא נפרדת למילים.