שירים – מינואר – מרץ 2020

לא כתבתי הרבה שירים לאחרונה. ובכול זאת אחדים

מרץ אפריל- 2020 קורונה)

Pomegranate tree with lots of trunks and  with lots of new branches

צריך להיזהר מזהירות מוגזמת

מהירות מופרזת.
מפחדים
מתקוות.

צריך להיזהר
מאשליה מנחמת,
ממחשבה מקוממת,
מהתלהמות.
וגם מהתרוממות רוח.

ללכת בנחת
לאורך הנחל
לטבול בזרם.

בטוח-
שלווה תמיד,
עדיפה על
פחד.
~~~~~~~

 

IMG_20181223_152141

רוצה למות
לאט
אבל בלי פחד,
אני, המוות, ואתם,
כולנו יחד.
להתמסר, להשתחרר,
מבלי להתחכם.
לומר שלום
להתמוסס
אל תוך האין.

אולי לבד,
מבלי מילות פרידה,
עם אלוהים בלב
והכרת תודה.

אינני בודדה,
חוזרת להשיב ההפקדה,
על כול שבו זכיתי בחיי
אני מודה .

( עם אלוהים בלב
אינני בודדה
חוזרת להשיב ההפקדה
תוך הכרת תודה)

 

Landscape

מחכה לשעות של אור
לשמש שתפציע
בין העננים
תפזר חמימות טובה
לאחר ימים
של קור וגשמים.
מחכה לחסד האור
לאפשרות להרפות
להסיר קליפות.
שתמוסס את דאגותיי
שתפשיר
שתאפשר
יותר זרימה
יותר תנועה
להתמסר לרגיעה.

 

 

כול מי שבינתיים חיים,

Psidium cattleyanum
ששרדו את הדברים שמאיימים
על הקיום,
על הקיים.
כולנו
ניצולי הדברים שעלולים לקרות
אם
לא נזהרים,
או כי סתם קורים,
תרחישים אחרים.
בינתיים ניצלנו
בינתיים
נידונים לחיים,
לפחדים, לתקוות.
בינתיים,
פותחים לב לעולם,
זה לזה,
לאהבות.

Lettuce flowers
בינתיים
נאחזים, מרפים,
מתרסקים, לעיתים עפים,
נחים,
ושוב מתעייפים.
מנופפים
לאיום, או לשלום.
מקווים,
שיהיה גם מחר,
שיבוא עוד יום.

מחשבות על קורונה, פחד מהמוות, והתנהלות העולם

המצב המיוחד אליו נקלעה האנושות בעקבות הקורונה, מעלה מחשבות רבות.
ברצוני לשתף את נקודת המבט שלי.

קורונה- הפחד מהמוות, והפחד מהלא נודע

התרבות שלנו הביאה את הפחד מהמוות, לקדמת הבמה.
נותנים לפחד לנהל לנו את החיים.
כאילו לא נמות בסוף, כאילו המוות הוא לא הדבר היחידי הבטוח.

(אימת אי הידיעה- מנהלת את האנושות במשך שנות קיומה.
בגללה המציאו אלים, תפילות, טקסים.
להמשיך לקרוא