מהורי למדתי

Landscape, and human intervention

אדמה ושמים

מאבי למדתי להמריא,
בעקבות חלומי.
מאימי
למדתי את פלא העונות, את מחזור החיים-
נבט,  צמח, פרח , פרי.

מאבי למדתי ללא לאות לחתור אל מטרתי, ולממשה,
מאימי למדתי את הכוח של ההתמדה,
הגובר על החולשה.

מאימי למדתי שאפשר לבד ובסבלנות
לשתול, לטעת, לטפל,
את הנאמנות
לקרקע, למקום, למחזור השנה, לגינה.
את היכולת לחוות את הטבע בעין רעננה.
להמשיך לקרוא

חיים ומוות

יש מי שמאמין שמוות הוא סוף, ויש מי שמאמין שזה רק שלב מעבר, שלב בדרך לעולם הבא, או לגלגול הבא.
המטענים הרגשיים שצפים סביב ההיזכרות בסופיות החיים, קשורים במידה רבה במערכת האמונות לגבי מהות שלב זה.

Seedling of carob tree
סוף והתחלה

המחשבה על המוות כרוכה הרבה פעמים בפחדים.
פחד מהבלתי נודע באופן כללי.
פחד מהסופיות, מהפרידה.
ההורים והחברה מלמדים אותנו להיזהר, לשמור על חיינו. לקדש את החיים.
בתרבות בה גדלתי לא עוסקים במוות, אלא בבריחה מפניו, והתכחשות לכך שיגיע. לפעמים כותרת הספר "אישה בורחת מבשורה" שכתב דויד גרוסמן, נראה לי משקפת מצב אנושי כללי,
להמשיך לקרוא