מחבקי עצים (לא מה שחשבתם….)

6.5.20 – שיר של הבוקר הזה – י"ב אייר
שיר שנכתב בבוקר על דף, עם עריכה מחודשת בערב, תוך כדי הקלדה.

A picture through the window

בוקר

מחבקי עצים
ראוי להם שיהיו
מתחברים לעובדה
שכדי לצמוח
צריך עגינה טובה
בקרקע המציאות.
להעמיק שורש
להיאחז במקור ההזנה,
להיות יציבים.

A picture through the window

בגשם

ומשם-
לצמוח למעלה,
לשאוף לצמוח.
להיות ניזונים גם מאור,
ומאוויר,
לעמוד ברוחות בגמישות,
להתבונן בדברים
במבט על,
המאפשר תמונה
מקיפה ורחבה.
תוך ערנות לעונות
המתחלפות,
המשתנות.

להשיר את מה שמיותר,
להחזיר אותו למקורו
כדי שיזין בחזרה את
הבסיס ממנו צומחים.

Image on stone

 אבן

לדעת לייצר
דברים השייכים
למחזור החיים של צמיחה,
הבשלה,
התכלות.
מחבקי עצים כאלו
יכולים
להיות מורי דרך
לחיים.
דרך אל שייכות אמיתית.
דרך להתפתחות אישית,
לצמיחה מתמשכת,
המשולבת בנתינה מתמדת.
כדרך השפע
כדרך
הטבע.

 

מחשבות על מוות

יש לי הרבה מחשבות על מוות. מגיל צעיר. בטח לא רק לי…

flower

פרח

בבוקר של יום שלאחר טקס הלוויה בו נכחתי, שהיה ייחודי מרגש ומשלב צחוק ובכי,
התגלגלו לי מחשבות, שהתחילו כבר שם:

לא רוצה להיקבר בבית קברות. לא בארון, לא תחת מצבה.
צפוף בבית הקברות. המקום הולך לאזול. בשיטת הקבורה המקובלת כאן זקוקים לתפוס עוד שטח, עבור החיים, שעוד ימותו.
חושבת על הגוף במובן של פיקדון. השתמשנו, משתמשים, בסוף מחזירים. חשוב למחזר. בית קברות זו לא הדרך.
חשבתי על האפשרות של לצמצם את השאריות לצנצנת אפר.
שריפה ואיסוף האפר
בדקתי מה אני מוצאת בנושא זה בשיטוט מהיר באינטרנט. להמשיך לקרוא