מחשבות על התרבות
מציאות מדומה –
מבט חטוף, כיצד נחטפנו אל תוך מציאות זו
המילים הם כלי- כלי בעזרתו מופעל הדמיון האנושי, ויוצר תמונת מציאות, הנקלטת במוח, ומשמשת ככלי התייחסות לחיים.
הצורך החברתי, הכולל צורך בתקשורת, אופייני למיני יצורים חיים רבים.
בעולם החי, וכנראה שגם בעולם הצומח, יש דרכים להעביר מידע, מיצור אחד לאחר.
הדרך שהמין האנושי פיתח במהלך האבולוציה שלו, הוא הדיבור, שנוספו אליו מימד הכתיבה, וההקלטה של דיבור. השירה, והמוזיקה.
המין האנושי נתן בהדרגה מילים למגוון גדל והולך של עצמים, תופעות, פעולות, חוויות, תהליכים, תחושות.
מילים התחילו למלא תפקיד גם בהתנהלות האישית של האדם- יצרו אצלו מערכת של חשיבה- חוויה.
מערכת שמנהלת את האדם.
המילים מצטרפות למשפטים, שיכולים להיות גם דיבור חיצוני, אך הרבה מהן משמשות לדיבור פנימי- שהמילה מחשבה, היא המילה שניתנה לו.
נראה שבהתחלה המילים היו כלי לשיתוף בעובדות מן המציאות, לצורך מציאת מזון, ומחסה, הימנעות מסכנה. לצרכים קיומיים ראשוניים.
השימוש במילים לא נעצר במציאות האמיתית. המילים החלו ליצור מציאות נוספת. מילים הצטרפו למשפטים. בהתחלה כנראה אינפורמטיביים. אבל אחר כך התפתחו גם "רעיונות". ייתכן שרעיונות קדמו למילים- היכולת לתכנן משהו שעדיין לא קיים, ואז לבצע אותו, התחילה ברמה האישית, אבל כדי להעביר את הרעיון לאנשים נוספים היה צריך להרחיב את אוצר המילים.
בני אדם שונים בראו רעיונות – והפיצו אותם-
רעיונות על סיבה ותוצאה- חלקם מעוגנים במציאות וחלקם מדומיינים,
חלקם פרשנות מוטעית של תצפית על העולם האמיתי, חלקם ניסיונות לשלוט בעולם באמצעות יצירת התנהגויות שונות.
כך נבראו אלים, ונוצרו אמונות דתיות. פותחו טקסים. נוצרו כללי התנהגות.
סיפורי האלים, סיפורים על ייחוס וייחוד, וכוחות על, שיש לפרטים בחברה- קידמו יצירת מבנה חברתי בו יש שליטים, המנהלים את האחרים.
לשליטים היו זכויות יתר, יוחסו לחלקם כוחות על.
נוצרו מעמדות- בעקבות של רעיונות שונים. מעמדות המבוססים על מגדר, או על תפקיד.
נוצרו מנגנונים דתיים, היו אנשים להם ייחסו כוחות שונים- מאגיים. היו אנשים שהסיפור של הייחוס העניק להם זכויות מיוחדות.
היו מספרי סיפורים.
הדימיון האנושי התפתח מאד בעזרת מילים.
נוצרו סיפורים- על חיות, על אנשים, על גיבורים.
סיפורים חינוכיים, סיפורים מגמתיים. סיפורים מבדרים.
מיני סיפורים שונים, ומגוונים.
הסיפורים עברו גילגולים, הועלו בכתב, והפכו כלי חשוב, כלי תרבותי, המשפיע על החשיבה והרעיונות של אנשים בקשר לעולם.
בגילגול בן זמננו יש מציאות מדומה שמשמת למשחק- באמצעות המחשב, ונגזרותיו.
יש מציאות מדומה שמתועדת בסרטים.
המילים הם כלי בעזרתו עושים מניפולציות שונות. כול אחד בהתאם למי שהוא, למעמדו, ולמקומו וצרכיו החברתיים.
החשיבה בעזרת מילים הובילה את האנושות ליצירת הרבה אלמנטים של מציאות חיים, שהבסיס שלהם הסכמה לסיפור מחבר.
הייחוס השבטי, והאחדות בקהילות מבוססת על סיפור משותף, עמו הרוב מזדהה.
סיפורים עומדים מאחורי חגים ואלמנטים תרבותיים שונים
בכול חברה המאמינה בסיפור משותף, ממשפחה, ועד מדינה, יש כמובן גם יוצאי דופן, שמאמינים בסיפור אחר או לא מקבלים חלקים מהסיפור המשותף, או מורדים בסיפור, בגלוי או בסתר.
לעיתים הם מיעוט מבוטל, לעיתים יש רבים כאלו, ויש מאבקים בין אנשים המאמינים בסיפורים שונים, וסותרים.
התרבות שלנו מייצרת עולמות דמיוניים למטרות שונות, כולל פרסום, ובידור לשעות הפנאי (או לעיתים לבריחה מהמציאות) את משחקי המחשב, וגילגוליהם אני מכירה מרחוק,
אבל ספרי ילדים היוצרים שפע של עולמות מדומיינים אני מכירה מקרוב.
למעשה אנחנו חיים בו זמנית בעולם המציאות ובעולמות מדומיינים, ולעיתים דברים מדומיינים הם חלק המשפיע על מציאות חיינו- הרשימה של השפעות כאלו היא ארוכה מכדי באמת לפרט.
דוגמאות אחדות להסכמה רחבה להתנהל על פי סיפור:
מושג המדינה, האזרחות, חוקים, מערכות כספיות, מטבעות, מבוססים על הסכמה עם סיפור.
ערכם מבוסס על הסכמה להשתתף בסיפור הזה.
הסכמה אצל חלק מהאנשים היא מתוך אמונה שלמה,
או מתוך ציות להתנהלות , משום שאין סיפור אחר שעובד כרגע.
בכול מקרה, מאז ימים קדומים בהרבה, האנושות מתנהלת, ומנוהלת באמצעות סיפורים דמיוניים.
לכן לא ממש מפתיעה מבחינת הרגלי המין האנושי, היא הכניסה להתנהלות על פי סיפורי הקורונה.
התרבות הכינה אותנו לכך, בהרבה דרכים.
אנחנו בתוך סיפור חדש, עם הרבה וואריציות בין הסיפורים, ותפישת המציאות.
כול אחד מחפש במה להאחז-
בין דבקות מלאה בסיפור של משרד הבריאות העולמי-
לבין האחזות בגירסה השלטת במדינה בה הוא חי, לבין כפירה בחלקים של הסיפור, או כפירה בבסיס ,
וניסיון לחפש את האמת האובייקטיבית, ולגלות מהי תמונת המציאות בפועל, על חלקיה השונים, ומורכבותה הרבה.
יחי החיפוש,
ויחי החופש לחפש !
הייתי רוצה שהיכולת האנושית לברוא סיפורים, תברא לנו סיפור חדש ובונה, המביא טוב לעולם.
סיפור שמתבסס על ערך היחיד, וזכותו לחיות את חייו בטוב, סיפור המכיר בערך הזולת וזכותו השווה,
סיפור המכיר בצורך של היחיד לקחת אחריות רחבה.
שתהיה שנה טובה- של יצירת סיפורים הבוראים מציאות מיטיבה.
