תקשורת טובה- בסיס הכרחי בכול מערכת חינוכית

היכולת לתקשר בצורה בונה- היא בסיס לכול יחסי אנוש, ולכן לימוד תקשורת מקרבת ובונה צריך להפוך לנושא מרכזי בהכשרה לחיים ולתפקידים בחיים.
כאשר ילדים ומחנכים נפגשים, ועליהם לשהות יחד שעות רבות-
הבסיס להתנהלות בריאה הוא יכולת לתקשורת חיובית. ( אותו כלל חל גם לגבי הורים וילדים, וכול מפגש אנושי- ביחסי עבודה, במפגשים חברתיים ובכול מפגש מכול סוג).

התקשורת מורכבת משתי מרכיבים עיקריים:
~ יכולת להקשיב
~ יכולת להתבטא
קשה להעריך מה ממיומנויות אלו קשה יותר. שתיהן לוקות בחסר, וחסרונן מורגש, ויוצר אי הבנות, מתחים וריחוק.
ליכולת להקשיב- יש שני כיוונים- יכולת להפנות תשומת לב החוצה, לזולת, ויכולת להקשיב לעצמנו, ולמה שעובר וחי בנו.
צריך להיות איזון פנימי ברמה מספקת, כדי שבאמת נוכל להקשיב לזולת. צריך להיות עידוד חיצוני כדי שבאמת נוכל להקשיב לעצמנו.
להמשיך לקרוא

שילוב עשייה ורכישת כישורים במערכת החינוך מראשיתה- נגיעה קצרה בנושא

אחד הדברים שבולטים בעידן שלנו, הוא שפחות ופחות אנשים יודעים לעשות דברים במו ידיהם.

observation

בניה – מיומנות אחת מיני רבות

פעם מיומנויות של עשיה אפשרו לאנשים יותר רווחה, והיו מוערכות.
היום קונים בכסף דברים שיוצרו באופן תעשייתי, או את עבודתם של בעלי מקצוע. (עולם בעלי המקצוע סובל מחוסר יוקרה, מחוסר דור המשך, ומפחות מקצועיות).

הסיבות מורכבות. התוצאות הן שיש פחות ממי ללמוד ופחות עניין ללמוד לעשות דברים באופן עצמי.
מערכת החינוך מוטה לתחומי האקדמיה, הידע, ולענייני עולם ההי טק, והיזמות.

עשייה בידיים איננה חלק ממערכת החינוך הממלכתית. לפי דעתי היה ראוי שיינתן לה מקום של כבוד.
להמשיך לקרוא