מוות

שירים – מינואר – מרץ 2020

לא כתבתי הרבה שירים לאחרונה. ובכול זאת אחדים מרץ אפריל- 2020 קורונה) צריך להיזהר מזהירות מוגזמת מהירות מופרזת. מפחדים מתקוות. צריך להיזהר מאשליה מנחמת, ממחשבה מקוממת, מהתלהמות. וגם מהתרוממות רוח. ללכת בנחת לאורך הנחל לטבול בזרם. בטוח- שלווה תמיד, עדיפה על פחד. ~~~~~~~   רוצה למות לאט אבל בלי פחד, אני, המוות, ואתם, כולנו יחד. …

שירים – מינואר – מרץ 2020 לקריאה »

הכרה במות – ככלי לחיים יותר משמעותיים- 5.4.20

הכרה במוות בשלב כלשהו בילדות המוקדמת ילדים מגלים את העובדה שהחיים סופם מוות. הם מוטרדים, ונוטים לשאול, ולתהות, לגבי הסבים, ההורים. ולגבי מה שיהיה, אם מישהו ימות. הילדים כנים וישירים, בשנותיהם המוקדמות. אני לא יודעת עד כמה ילדים מוטרדים לגבי אפשרויות מותם הם. אבל הפחדים שמלווים לא פעם את הילדות, נראה לי שנובעים באופן כללי …

הכרה במות – ככלי לחיים יותר משמעותיים- 5.4.20 לקריאה »

מחשבות על קורונה, פחד מהמוות, והתנהלות העולם

המצב המיוחד אליו נקלעה האנושות בעקבות הקורונה, מעלה מחשבות רבות. ברצוני לשתף את נקודת המבט שלי. קורונה- הפחד מהמוות, והפחד מהלא נודע התרבות שלנו הביאה את הפחד מהמוות, לקדמת הבמה. נותנים לפחד לנהל לנו את החיים. כאילו לא נמות בסוף, כאילו המוות הוא לא הדבר היחידי הבטוח. (אימת אי הידיעה- מנהלת את האנושות במשך שנות …

מחשבות על קורונה, פחד מהמוות, והתנהלות העולם לקריאה »

אנחנו אורחים

א. אנחנו אורחים במציאות הזאת באים והולכים אנחנו אורחים לכמה שנים הבה נסביר פנים. ב. החיים מחלה סופנית , אפשר רק לדחות את הקץ . כשלא כואב חגוג אותם – אל תחכה .

מחשבות על מוות

יש לי הרבה מחשבות על מוות. מגיל צעיר. בטח לא רק לי… בבוקר של יום שלאחר טקס הלוויה בו נכחתי, שהיה ייחודי מרגש ומשלב צחוק ובכי, התגלגלו לי מחשבות, שהתחילו כבר שם: לא רוצה להיקבר בבית קברות. לא בארון, לא תחת מצבה. צפוף בבית הקברות. המקום הולך לאזול. בשיטת הקבורה המקובלת כאן זקוקים לתפוס עוד …

מחשבות על מוות לקריאה »

חיים ומוות

יש מי שמאמין שמוות הוא סוף, ויש מי שמאמין שזה רק שלב מעבר, שלב בדרך לעולם הבא, או לגלגול הבא. המטענים הרגשיים שצפים סביב ההיזכרות בסופיות החיים, קשורים במידה רבה במערכת האמונות לגבי מהות שלב זה. סוף והתחלה המחשבה על המוות כרוכה הרבה פעמים בפחדים. פחד מהבלתי נודע באופן כללי. פחד מהסופיות, מהפרידה. ההורים והחברה …

חיים ומוות לקריאה »