בלוג יומן – נראה שהחורף בפתח

7.12.19
מזג האוויר מתקשה להחליף עונה, מסתיו לחורף. לפעמים גם לאחרונה הציג ימים קיציים למדיי.
ע. שמטפלת בי לעתים בדיקור ועוד דרכים לא ברורות לי, אומרת שאני יסוד עץ (לא מפתיע, לאור כול הציורים הנטיעות והכתיבה שלי, שסובבים סביב עצים), ושהעיכוב של כניסת החורף מערער בי משהו.
בינתיים עדיין מרגישה שאינני במיטבי, עם הצטננות נגררת, ועייפות מצטברת.

בחלון הבוקר, הצמרת הרחוקה של הברוש התמלאה ציפורים, וקריאותיהן. למעלה בקצה הענף הקרח שבצמרת היה בברור עורב, מי היו האחרות לא זיהיתי.
לאחרונה הדרורים החלו לבוא , (חדש לי,) לאכול מאגוזי הפקאן שאני מפצחת על הרחבה מול החלונות של הבית, והירגזים הופיעו שוב, אך כאילו יותר נדירים. הם נעלמו מתי שהוא בקיץ, כשהטריות של אגוזי הפקאן לא היתה במיטבה. לא יודעת האם זו הסיבה. בשלב מסוים אכלו שם רק הנמלים, אז חדלתי לפצח, עד לפני כחודש, כשהתחלתי לאסוף אגוזים טריים.
הדרורים נוחתות על ענפי העץ בכבדות ביחס לירגזים, שתנועתם קלילה כריחוף עלה .
להמשיך לקרוא

בלוג יומן- המרוץ (המטורף) של האביב

אני נמצאת בהתבוננות על החיים. אחרי המרוץ המטורף של האביב .

Melaleuca huegelii        Chenille Honey Myrtle

הפריחה הריחנית של המללויקה בשולי השדה מושכת המון חרקים

(אסוציאציה- המרוץ המטורף של ארנב שבט- בעליזה בארץ הפלאות)
רוב הזמן במקביל לזה שאני חיה, אני בהתבוננות על חיי, ועל החיים בכלל.
בניסיון לראות לאן אני הולכת, מה אני רוצה. האם אני מרוצה.
בשביל מה באתי לעולם?
מה אני יכולה עוד לעשות?
המון רצונות, רעיונות, רבים מהם קורצים לי, מוצאים חן בעיניי. חיה ממקום של תשוקה, לכול מיני דברים. דברים קטנים, לפעמים יותר גדולים.
לא כול הזמן.
יש נפילות, היו , וסביר שעוד יהיו.
יש מחסומים ומעצורים, בדרך להגיע לכול אלו.
אבל תמיד שפע.
והרבה ברכות.

בחורף האחרון נמשכתי לפרויקט של נטיעת עצים לאורך כ1000 מ'. השטח שקרא לי לטעת בו היתה רצועת אדמה שעמדה ללא טיפול. מורד צר למדי, כ4 מ' רוחב, הכלוא בין המדרכה הצמודה לכביש הכניסה ליישוב, לבין דרך השדות למרגלותיו.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן. לקראת יום הולדת 68

בחיים הכול עובר / השנים חולפות מהר                         13.3.19

השנים חולפות מהר- זה משהו שמגלים כשנהיים גדולים. עוד מעט יום הולדת , 68. בתחילת אפריל.

בילדות השנים עברו לאט, ובעיקר במסגרת בית הספר, שם הציפייה שלי לחופש הגדול היתה ברקע.
חופש היה משהו שצריך להתאפק ולחכות לו לאורך שנת לימודים ארוכה, שעבורי היתה מסע שיש לצלוח אותו, בשביל ימי החופש. השבתות, החגים, והחופש הגדול.
אולי הזמן הקצוב בילדות במסגרת בית הספר, מחולק למערכת שעות, היה מלכתחילה לא נכון.
הזמן מן הראוי שיזרום, מן הראוי שיהיה מקצב פנימי של ערות ושינה, של משחק, ודברים שצריך, של חיבור לעונות השנה.
עולם אבוד, שמתקיים כפוטנציאל לא ממומש ביקום מקביל, מחוץ לתרבות.

עדיין חולמת שאקח בעתיד זמן להתנסות בחוויה של לצאת ממודעות לזמני שעון ולתאריך מדויק.
להתנסות במקום זה בימים כמו שהם. להמשיך לקרוא

בלוג יומן- סוף ינואר . רגע לפני שהאביב חוזר

23.1.19.     הזמן שלי לכתוב הוא הבוקר. עכשיו.
הפעם לא יצאתי להאכיל את הירגזים, לקחתי לי זמן של שעה להישאר במיטה אחרי שהתעוררתי עם השמש בשש ורבע בערך, שומעת את שחרור השרשרת של הרכבים התפעוליים של המשק.

צליל השרשרת הוא פעמון הבוקר שלי, המבשר שהתחיל יום העבודה.
בשנים קודמות , שכבר מתרחקות להן היה זה צליל התנעת הפרגסון הישן, על ידי דודי י.
כשגרתי בבית הגדול, החניה היתה מול חדר השינה שלי, והצליל בא מהכיוון של חלון מערב הפונה לכביש.
כשעברתי לבית הקטן, והמוסך התגלגל לסדנה, הפרגסון עבר לחצר של של דודי, שחלון חדר השינה שלי , שבבית הקטן פונה לכיוונו. הצליל נמשך עוד כמה שנים ספורות. הפעם מכיוון מזרח. ואחר כך השתנו דברים. הטרקטור נמכר, וגם דוֹדי נפטר.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן – סיפור חיים – פרויקט חדש

חג שבועות. למרות שרתמו אותי במידה קטנה להכנות לחג ביישוב, אני בענייני.
בשביל הבלוג יש לי פוסט בתהליך הכנה על משפחת הצמחים המורכבים.
במחשב גם – קבצים של דפי השירים שלי שפורסמו בעבר בספר. בתוכנית להעלות אותם מתי שהו בהמשך, לדיפדוף באינטרנט. בבלוג.

בינואר שיתפתי כאן לגבי פרויקט סדר שהתחלתי בו.
בעקבות ההצהרה השקעתי מאמצי פתיחה, ואחר כך ההמשך קרה בטפטופים, מידי פעם.
כדי לא להילחץ מסתכלת על החלטות כאלו כעל תכנית חומש. לוקחת את הזמן,
זוכרת שזה כיוון, ומתקדמת בצעדים לפי מה שמתאים לי ולכוחותיי.        ————————–   ——————————–

What is my story ?

סיפור חיים

ברקע היה בהמתנה רצון לכתוב את סיפור החיים שלי, ממש סיפור. לא הרגשתי שיש לזה מקום בבלוג.
אחרי שהתיידדתי יותר עם הפייסבוק, מצאתי את הדרך שלי- והתחלתי לאחרונה לכתוב.
הסיפור יתגלגל כפוסטים. החומר שמור גם בתיקיה במחשב.
הזמנתי אנשים להתלוות אליי כקוראים. קבוצה סגורה.
יודעת שכדי לכתוב אני צריכה קוראים.
גם החומרים שאני מעלה לבלוג, לולא הייתי רואה שאנשים קוראים בו,
זוכה לתגובות מחזקות מידי פעם, לא הייתי מצליחה לכתוב. (לפעמים נובע ממני משהו, בלי שתכננתי. לרוב דברים קצרים. שירים. אבל זה עניין שונה)
הצורך לחלוק, לשתף, מלווה אותי. מניע אותי.
מי שרוצה להתלוות אליי גם בסיפור הזה יכול לראות את ההתחלה בפייסבוק, ולפנות אליי.
סיפור חיים- פרקים ראשונים בדף הפייסבוק
אפשר גם לשלוח לי מייל-  irisbz@gmail.com
להמשיך לקרוא