תקשורת טובה- בסיס הכרחי בכול מערכת חינוכית

היכולת לתקשר בצורה בונה- היא בסיס לכול יחסי אנוש, ולכן לימוד תקשורת מקרבת ובונה צריך להפוך לנושא מרכזי בהכשרה לחיים ולתפקידים בחיים.
כאשר ילדים ומחנכים נפגשים, ועליהם לשהות יחד שעות רבות-
הבסיס להתנהלות בריאה הוא יכולת לתקשורת חיובית. ( אותו כלל חל גם לגבי הורים וילדים, וכול מפגש אנושי- ביחסי עבודה, במפגשים חברתיים ובכול מפגש מכול סוג).

התקשורת מורכבת משתי מרכיבים עיקריים:
~ יכולת להקשיב
~ יכולת להתבטא
קשה להעריך מה ממיומנויות אלו קשה יותר. שתיהן לוקות בחסר, וחסרונן מורגש, ויוצר אי הבנות, מתחים וריחוק.
ליכולת להקשיב- יש שני כיוונים- יכולת להפנות תשומת לב החוצה, לזולת, ויכולת להקשיב לעצמנו, ולמה שעובר וחי בנו.
צריך להיות איזון פנימי ברמה מספקת, כדי שבאמת נוכל להקשיב לזולת. צריך להיות עידוד חיצוני כדי שבאמת נוכל להקשיב לעצמנו.
להמשיך לקרוא

ללמוד להתייחס לכדור הארץ ולמצבו, כמטרה חינוכית מרכזית

ברקע האקטואליה נמצאים "המרד בהכחדה" , מאבקים סביב נושא ההתחממות הגלובלית, השימוש בפלסטיק ותוצאותיו, הכחדת מינים ועוד.

כיוון אחד הוא מחאה, וקריאה לגופים בעלי הכוח לקחת אחריות לתיקון.
אני לא מאמינה בכיוון זה ככיוון מספק ממנו יגיע הפתרון. אני מאמינה שהפתרון צריך להגיע מלמטה, מאיתנו האנשים. כדי שזה יקרה- יש להנחיל את המודעות לנושאים הקשורים לשינוי גם באמצעות מערכת החינוך.

נראה שכול אחד צריך לבחון את עצמו, את אורח חייו, והרגלי החיים והצרכנות שלו.
אם היו נמנעים מצריכת משקאות בבקבוקים- לא היו בקבוקים של פלסטיק וזכוכית מצטברים בים וביבשה.
אם אנשים היו באים לקנות מוצרים ברשתות השיווק עם אריזות רב פעמיות מהבית, באופן עקבי, כמות השקיות היתה מצטמצמת פלאים.
המִחזור הוא פתרון מאד לא מספק, וכרוך בזיהום.
מניעה במקור היא הכיוון הנכון. הימנעות.
האם עלינו לבקש מהממשלה לאסור על מכירת שקיות? או לאסור על עצמנו לקחת שקיות?
האם עלינו להילחם בפלסטיק- או להציב מול עינינו מטרה ברורה- למצוא חומרים שיחליפו את הפלסטיק, ממקור מתחדש, צמחי, שייצור חומרי הגלם יתרום לסביבה במקום לפגוע בה? שההתכלות שלהם תתרום לסביבה, ולא תפגע בה- כמו שקורה בטבע, עם פסולת צמחית, המעשירה חזרה את האדמה?

נחוץ לאתגר את המהנדסים והכימאים לבנות תהליכי ייצור לא מזהמים. להמשיך לקרוא

בית ספר מהסרטים – רעיונות על עוד דרך ללמוד וללמד על העולם

עלה אצלי רעיון – ניתן ללמד באמצעות סרטים.

ONE WORLD
קריאה לכינון דמוקרטיה עולמית, והתנהלות כעולם אחד

לנצל הקרנת סרטים איכותיים עם מסרים חיוביים.
סרטים על אנשים אמתיים, ודברים שקרו באמת. (בתקווה שסרטים טובים יכחידו את ההנאה מסרטים קלוקלים ומיותרים).

יש לבחור בהקפדה אלו סרטים יובאו .
סרט מביא איתו חוויה , רחבה למדיי. לעתים גם עוצמתית. צפיה בסרט היא גירוי ללמוד בעזרת חוויה, היכולה לקרב ולהביא להזדהות.
הבסיס ללמידה,– צפייה בסרטים איכותיים על אנשים מגדולי התרבות, או על אנשים וקהילות שעשו מעשים של תרומה לחברה (לא גיבורי מלחמה…)  בכול התחומים.
רק דמויות חיוביות. לא אנשים שפגעו בזולת, או בעולם.
להמשיך לקרוא

שילוב עשייה ורכישת כישורים במערכת החינוך מראשיתה- נגיעה קצרה בנושא

אחד הדברים שבולטים בעידן שלנו, הוא שפחות ופחות אנשים יודעים לעשות דברים במו ידיהם.

observation

בניה – מיומנות אחת מיני רבות

פעם מיומנויות של עשיה אפשרו לאנשים יותר רווחה, והיו מוערכות.
היום קונים בכסף דברים שיוצרו באופן תעשייתי, או את עבודתם של בעלי מקצוע. (עולם בעלי המקצוע סובל מחוסר יוקרה, מחוסר דור המשך, ומפחות מקצועיות).

הסיבות מורכבות. התוצאות הן שיש פחות ממי ללמוד ופחות עניין ללמוד לעשות דברים באופן עצמי.
מערכת החינוך מוטה לתחומי האקדמיה, הידע, ולענייני עולם ההי טק, והיזמות.

עשייה בידיים איננה חלק ממערכת החינוך הממלכתית. לפי דעתי היה ראוי שיינתן לה מקום של כבוד.
להמשיך לקרוא

עוד מבט על מערכת החינוך – 2.7.18

מה עומד בבסיס התפישה האומרת שיש לרכז את הילדים בקבוצות- כיתות גן, כיתות בית ספר?
מה היה לפני עידן מוסדות החינוך?

בהתחלה החינוך היה חינוך ביתי.
המשפחה והשבט היוו את הסביבה בה צמחו הילדים. שם לימדו את הילד כללי התנהגות ומיומנויות. היסטוריה ותרבות. חוקים חברתיים.
הלימוד היה תוך כדי החיים הרגילים. לא הוקצו לו זמנים קבועים.
הילד למד את מה שהוריו ידעו, קרוביו, ואנשי סביבתו. ציפו מהילדים להתחיל לקחת חלק בחיי המשפחה, להשתלב במטלות.
לכול תרבות מקומית היו אפיונים משלה, ודרכי חינוך שונות.
העבודה היתה במסגרת המשפחתית והשבטית וכך גם החינוך.

כאשר החברות הפכו גדולות יותר וריכוזיות יותר, במקום שבטיות, והתפתחו בהן מעמדות חברתיים, החלו לקום מסגרות חינוך ולימוד, שיועדו לקבוצות להם היה עניין להקנות מיומנויות. אלו היו קבוצות נבחרות, והמסגרות נועדו לתת להן כלים לקידום בתחומי עיסוק מיוחדים. (פקידות, הנהגה דתית).

לכתבות קודמות בנושא   כתבה ראשונה- תכניות לימוד וחלופות      כתבה שניה -הכנה לנושא מוסדות וטפסים

במהלך השנים התרבות ונסיבות החיים השתנו, בעיקר עם המהפכה התעשייתית, ומעבר חלק גדל והולך של האוכלוסייה לערים. להמשיך לקרוא