נימוסים והליכות- במבט נוסף

נימוסים והליכות- דרך המבט שלי 28.6.20

בניגוד לדעה המקובלת- מגיל מאד מוקדם, יש בי קול חזק האומר שנימוסים וכללי התנהגות נאותה, הם אמצעים לדיכוי התנהגות ספונטנית,
להעברת מסר- שהתנהגות ספונטנית אינה טובה, מסר שעל הילד/ אדם, לחשוש מההתנהגות של עצמו,
שההתנהלות הטבעית אמורה להיות בעייתית.

הנחת היסוד שמעצבת את החברה כיום:

האדם יצור עם דחפים ותכונות שליליות שצריך לרסן אותן.
אם לא יקבעו כללים נוקשים, לא יהיה ניתן לנהל חברה.

ההתנהגות הספונטנית –מדאיגה- מי יודע לאן תוביל.
בלי דיכוי ושליטה אי אפשר לבנות חברה.
הנימוסים והליכות הן כלי דיכוי הספונטניות ופתוח שליטה בהתנהגות.

התפיסה ההפוכה מניחה: (ואליה אני מתחברת, בהבנה שלי)

האדם יצור חברתי מטבעו
להמשיך לקרוא

יום השואה – יום זכרון לבעיה לא פתורה

חשוב לי לזכור שהנסיבות של השואה צריכות להעסיק אותנו.

Dry plant-  shapes


צורות בצימוח יבש של עץ תמר

אני מודעת לנושא השואה והידיעה הזו מלווה אותי ברקע של התודעה.
גדלתי עם חשיפה לשואה דרך מערכת החינוך, דרך סיפורים רבים שקראתי. חוויתי את השואה כחלק ממה שעבר על אנשים קרובים או רחוקים יותר, בני משפחה, בני עמנו, ובני עמים אחרים.
אני לא מרגישה יכולת להבין ולהכיל כול זאת באמת.

הרבה השראה ניתן לשאוב מיכולת העמידה של אנשים שחיו בתקופה בה עצם הקיום היה מלחמה מכאיבה, קשה וממושכת. מגילויי אנושיות, משמירת רוח האדם וצלם אנוש.

בצד ההכרה בפרק השואה בהיסטוריה של עמנו צפות אצלי השאלות
להמשיך לקרוא