מסרים חדשים ושינוי תודעתי – יצרו מציאות חדשה

אני מאמינה שהגיע הזמן לספר לילדים וגם לעצמנו סיפור חדש, אחר, עלינו ועל העולם.
קשה לי להאמין שמישהו ממש מרוצה מהעולם מבחינת ההתנהלות של האנושות.

אני מאמינה שסיפור חדש, אחר, יוכל לבנות מציאות אחרת. (אפשר לטוב, ואפשר לרע).

אנחנו מופעלים על ידי הסיפורים עליהם גדלנו ולאורם התחנכנו.
בהמשך אנחנו ממשיכים לצרוך סיפורים המובילים אותנו, דרך התקשורת, והפרסומות.
אלו סיפורים לא מוצלחים. הם לא עושם טוב בעולמנו.

אני מחפשת סיפור חדש שיצור את המציאות אליה אני שואפת,
מציאות של עולם אחד, עם אכפתיות אנושית לכולם,
עם לקיחת אחריות אישית, עם אהבה, והבנה רחבה למשמעות של דברים ותהליכים.

אנחנו על סף האפשרות לפעול כעולם אחד, הרמוני.
להמשיך לקרוא

בין גשם לגשם בפברואר

התמונות צולמו בשעות שבין הגשמים, בסביבה הקרובה אליי,  בפברואר 2019.

האיריס, והעיריוני הם גידול מזרעים, שהרביתי בעציצים והעברתי לשולי השדה.

הניזמית הלבנה התגלתה כמושכת דבורים.

טיפות הגשם מתכדרות על עלי הצמחים

ומימדים נוספים מוסיף הצל, וההשתקפות במים.

 

קירבה

מחפש שוב קירבה

A few months3

ספלולים מתחילים להתכלות כעבור כמה חודשים,

לה כמהתי מזמן,
מאז שהייתי פעוט וקטן,
מאז שהורחקתי
כילד תמים
מגופה של אימי
שהיה כה חמים.

מאז שהפסיקו
אותי לחבק,
רצו שאגדל כבר
ושאתרחק,
רצו שאלמד
ואפסיק לשחק. להמשיך לקרוא

הצהובים והאדומים- סביון וכלנית חלוצי הפריחה

סביון         כלנית  וסביון


סביון אביבי פורח במשך כחצי שנה, מנובמבר עד מאי .
הוא מראשוני הצמחים החד-שנתיים הפורחים בחורף.  פריחתו מבשרת את פריחות האביב, אך מתחילה הרבה לפניו.
הסביון קרוי על שם ציצת השער הלבנה של זרעיו, המאפשרת לו להפיץ את הזרעים ברוח.
הילדים אוהבים לנשוף על כדורי הזרעים ולגרום לזרעים לעוף.

הסביון הוא צמח קטן למדי, מגיע לגובה של עד 30 ס"מ , גדל מהר, לרוב בקבוצות גדולות, ויוצר מרבדי פריחה צהובים זמן לא רב אחרי התחלת הגשמים.
מפיץ עצמו בקלות, בעזרת הרוח, וצומח גם בסדקי מדרכות, ושולי כבישים, ניתן למצוא אותו גם בתוך היישובים ואפילו בערים.
שייך למשפחת המורכבים.
הסביון הוא חלוץ הפריחה הצהובה, של בני משפחתו – המורכבים. (יחד עם כתמה עבת שורשים, שפורחת לאורך אותה תקופה כמותו, פחות נפוצה והיא צמח רב שנתי).
אחריו יפרחו עוד רבים מבני משפחת המורכבים. המוכרת ביניהם היא החרצית.

בהמשך גלי הפריחה הצהובה אוסיף גם את תמונותיהם של הצהובים האחרים הנפוצים מאד, בתוספת כמה מילים. שניים מהם מצטיינים בכדורי "סבא" הגדולים מאלו של הסביון.

כלנית מצויה

הכלנית מוכרת ביותר בצבעה האדום , אך פרחיה מופיעים במגוון צבעים נוספים – לבן, ורוד, סגול וכחול וגווני הביניים.
הכלנית פורחת החל מדצמבר ועד מרץ, ומלווה את החורף בארצנו.
פריחתה נותרה שופעת ברחבי הארץ בזכות ההצלחה של התנועה לשמירת הטבע.
(באמצע המאה העשרים הצטמצמה כמות הכלניות בארץ בגלל קטיפה ועקירה .בזכות החוק על איסור קטיף של פרחים מוגנים, שילוב של חינוך, עיצוב דעת-קהל, חקיקה ואכיפה –הכלנית, חזרה לצמוח בשפע והיא מצויה בהמוניה, ומושכת את עיני המטיילים בעונת החורף ועד ראשית האביב).
לכלנית פקעת באדמה, והיא צמח רב שנתי. אין לה גבעול מרכזי, העלים והפרחים בוקעים ישירות מהפקעת, אינם מחוברים זה לזה מעל האדמה, חיבורם הוא באמצעות הפקעת.
לכלנית זרעים המופצים ברוח, מהם יתפתחו פקעות חדשות בתהליך איטי. גם לזרעיה יש ציצת שערות, כמו לזרעי הסביון ומורכבים רבים נוספים.
הכלנית שייכת למשפחת הנוריתיים.

באביב, כשמתמעטת ונפסקת פריחת הכלניות מופיעים שני פרחים אדומים אחרים, הפורחים בהמונים, גם הם בולטים לעיין- נורית אסיה , פרג. בנוסף אליהם, מצויים פחות, פורחים צבעוני, ודמומית.
הנורית והצבעוני גם הם רב שנתיים, גאופיטים.
הפרג הוא צמח חד שנתי. יש לו קרובים שפריחתם דומה הנקראים פרגה, אך הם נדירים יותר.
פריחת צמחי הדמומית מזכירה את פריחת הנורית והכלנית, וגם הם מהנוריתיים.
אדום נוסף המתבלט הרבה פחות הוא דם המכבים, והוא ממשפחת המורכבים.

צבעי האדום והצהוב בולטים מאד לעיין ומושכים תשומת לב.
ובמיוחד כשמדובר על מרבדי פריחה של צבעים אלו.

בלוג יומן- סוף ינואר . רגע לפני שהאביב חוזר

23.1.19.     הזמן שלי לכתוב הוא הבוקר. עכשיו.
הפעם לא יצאתי להאכיל את הירגזים, לקחתי לי זמן של שעה להישאר במיטה אחרי שהתעוררתי עם השמש בשש ורבע בערך, שומעת את שחרור השרשרת של הרכבים התפעוליים של המשק.

צליל השרשרת הוא פעמון הבוקר שלי, המבשר שהתחיל יום העבודה.
בשנים קודמות , שכבר מתרחקות להן היה זה צליל התנעת הפרגסון הישן, על ידי דודי י.
כשגרתי בבית הגדול, החניה היתה מול חדר השינה שלי, והצליל בא מהכיוון של חלון מערב הפונה לכביש.
כשעברתי לבית הקטן, והמוסך התגלגל לסדנה, הפרגסון עבר לחצר של של דודי, שחלון חדר השינה שלי , שבבית הקטן פונה לכיוונו. הצליל נמשך עוד כמה שנים ספורות. הפעם מכיוון מזרח. ואחר כך השתנו דברים. הטרקטור נמכר, וגם דוֹדי נפטר.
להמשיך לקרוא