שירים

כתיבה אומצה על ידי ככלי ביטוי בשנות נעורי, וחיפשתי את דרכי בכתיבה. מתוך שעיסוקי תמיד היו רבים, היה נוח לי לכתוב בתבניות קצרות, שאינן מצריכות השקעת זמן רב.
הכתיבה היתה עבורי כלי להתבוננות פנימית, וכלי עזר לצמיחת מודעות. מעלה שירים שנכתבו במהלך התקופה שמנעורי ועד היום

לקראת השנה החדשה

שתהיה שנה של נביטת רעיונות חדשים ושל פריחה של חלומות. שנה בה יצמחו ויתפתחו. שנת הבשלה של תהליכים וכיוונים. שנת יבולי ברכה של מעשים, שיש בהם תרומה, לאחרים, ולנשמה.

אמת

(מקבץ השירים נכתב בתקופות שונות). האמת היא פשוטה, ועֵירוֹמה, וכמו ציפור הדרור היא אפורה חומה. רבים מעדיפים את הכזב, לבוש הוא בהידור עם קישוטי זהב.

סיפורים

כולנו מוכרים סיפורים. לפעמים את שלנו, לפעמים של אחרים. ארוכים, קצרים, כולנו מוכרים סיפורים.

חיים

לכולם הוענקו יופיו של הלילה, גדולתו וחומו של היום, הפרחים שפתחו עליהם עם בוקר ובליל כוכבים ברום .. לכולם הוענקו לב לחוש בכל אלו, והזכות לבחור ולחיות בשלום.

בעברית יש שפת גוף

שפה באה מן השפתיים. ויכולה להיות גם לשון. הידיעה – יש בה יד, יודעים את מה שבהישג היד. הידידות, יש בה יד – הושטת יד. הקִרבה – יש בה קרביים, תחושה שבאה מבִּפְנים. כשממוללים את השפה היא נפרדת למילים.

מהמגרה – על נקודות מבט

שירים שנכתבו בתקופות שונות: כל החיים לומדים לדבר, מחפשים מילים נכונות. כל החיים לומדים להקשיב. לפעמים גם תשובות נכונות מתיישנות.

מחשבות על עצמי

"אני אדם פשוט" או אולי- פשוט אדם. או אולי- אדם פשוט, שהפשיט עצמו חשף עצמו קילף עצמו. אולי אדם שהופשט- מהיות הוא עצמו למשהו כללי יותר, מושג. כמה מִשגים אפשר לשגות בפרושה של אמירה פשוטה.

בשורות קצרות – הקדמה

כתבתי מעין שירים, מגיל 17 בערך. למגירה. לנסות לבטא את עצמי, לסייע לעצמי להכיר את מה שבתוכי. בהתחלה המילים היו די רחוקות ממה שרציתי שיהיו, לא ממש ביטאו. בהמשך, התקרבו יותר ויצאו ממקום ספונטני יותר. יותר מדויקות. סביב גיל 40 התחלתי לגלות שהן אכן כלי ביטוי וכלי עבודה בשבילי.

שלולית

בכל פיסת שלולית ישנה פיסת שמיים, ולא חשוב עד כמה רדודה היא ודלוחה. בנפש כל אדם ישנה פיסת שמים, אשר נגלית למסתכל אל תוך תוכה. תמונות של שלוליות והשתקפויות

סתיו – 12/12/2016

סתיו 1 אולי זהו רק געגוע לשינוי שהסתיו מביא שערי מודד את כיוון הרוח את עצמת האור מודד ליבי.