על גברים ונשים ועל מה שביניהם- מנקודת מבטי

מקור הבעיות ביחסים של גברים ונשים, ביחסם לעצמם וביחסם אלו לאלו, כמו בהרבה תחומים בחיים- מצוי בסיפורים שלמדנו לספר לעצמנו.

Galls of  oak

עפצים שונים של עצי אלון

אני מאמינה מאד שהפרשנות שלנו למציאות קובעת כיצד נרגיש ונתנהג.

תינוקות אנושיים נולדים עם מגוון איברים, הדומים במידה רבה, ונחלקים ל"בנים ובנות" על פי איבר המין. לבנות חריץ, ופתח נוסף, שמוביל לנרתיק ורחם.
לבנים בליטה- פין. ושק אשכים.
איברים אלו נועדו להתאים זה לזה כדי שישמשו לרביה מינית, כפי שהתפתחה במהלך שנות אבולוציה.

כאשר נכנסו סיפורים ככוח לניהול החברה ולשליטה, כאשר אנשים למדו להעביר מסרים מורכבים ורעיונות מופשטים, הוכנסו גם בושה ואשמה לתרבות, ככוח לניהול ושליטה, והפכו את היחס להרבה פנים של החיים , ליחס המלווה בסיפור, ומושפע ממנו.
ביניהם את היחס לפעילות המינית, ולאברי המין.
עד שהמילים השתכללו והסיפורים החלו לנהל את חיי האנשים, המיניות ושאר תפקודים היו מונעים על ידי דחפים מולדים.

הסיפור של הגרוש מגן עדן, מתאר את השינוי שחל ביחס לגוף ולתפקודו, ומסופר בבראשית פרק ג':   ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.

ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.
י וַיֹּאמֶר*, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא. (*אדם. ( יא וַיֹּאמֶר–מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; ….
מישהו הגיד לאנשים כי ערומים הם, והפך את זה לעניין בעייתי. ההתנהלות הטבעית הפכה למודעת וסביבה נבנו סיפורים.
לא די שהערום הוגדר כמצב שאינו טבעי, אלא הפך בתרבות עניין לעסוק בו, והולבשו עליו כללים ואף איסורים (לא בכול התרבויות אך כן ביהדות ובנצרות ובאיסלם)
חוקים חברתיים משמשים ככלי לשליטה. איסורים וסיפורים הם חלק ממערכת ניהול ושליטה.
להמשיך לקרוא

תרומות כדרך להשפיע והבחירות שאנחנו עושים בחיינו-

ONE WORLD

קריאה לכינון דמוקרטיה עולמית, והתנהלות כעולם אחד

כול יום הוא מערכת בחירות, שמשפיעה אף יותר מפתקי ההצבעה בקלפי

אנחנו משפיעים בעזרת הכסף שלנו
חלק מהכסף  נגבה מאיתנו על ידי מיסים גלויים- מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.
והרבה מע"מ, שהוא מס שקוף-  מצד אחד ברור ומוכר, מצד שני אינו מורגש כמס, אך הולך לתמוך בתקציב המדינה, שמחולק לאו דווקא כרצוננו.

אנחנו משפיעים בעזרת הבחירות שלנו של מה לקנות, ומה לצרוך, וכמה.
אנחנו נותנים תמריץ למי שמייצר ומשווק את המוצרים שבחרנו לרכוש. הכסף מוזרם למקום שם המוצר נוצר- לאדם, מפעל, תאגיד, ויצרני החומרים מהם מורכב המוצר.
בקניה של דברים בהם מרכיבים המזיקים לבריאות, אנחנו מעודדים ייצור מרכיבים אלו.
בצריכה של מוצרים הפוגעים בסביבה, אנחנו מעודדים פגיעה בסביבה.

עולם מסובך, סבך שקשה להשתחרר ממנו. מלא הצבעות יום יומיות, לחלק גדול מהן אפילו איננו מודעים.

אפשר גם לבחור לתמרץ, (מעבר למעגל הבחירות הרגיל, היום יומי,) גורמים שפועלים בארץ ובעולם לפתרון בעיות , וליצירת מציאות טובה יותר, במבט רחב.
להמשיך לקרוא

מסרים חדשים ושינוי תודעתי – יצרו מציאות חדשה

אני מאמינה שהגיע הזמן לספר לילדים וגם לעצמנו סיפור חדש, אחר, עלינו ועל העולם.
קשה לי להאמין שמישהו ממש מרוצה מהעולם מבחינת ההתנהלות של האנושות.

אני מאמינה שסיפור חדש, אחר, יוכל לבנות מציאות אחרת. (אפשר לטוב, ואפשר לרע).

אנחנו מופעלים על ידי הסיפורים עליהם גדלנו ולאורם התחנכנו.
בהמשך אנחנו ממשיכים לצרוך סיפורים המובילים אותנו, דרך התקשורת, והפרסומות.
אלו סיפורים לא מוצלחים. הם לא עושם טוב בעולמנו.

אני מחפשת סיפור חדש שיצור את המציאות אליה אני שואפת,
מציאות של עולם אחד, עם אכפתיות אנושית לכולם,
עם לקיחת אחריות אישית, עם אהבה, והבנה רחבה למשמעות של דברים ותהליכים.

אנחנו על סף האפשרות לפעול כעולם אחד, הרמוני.
להמשיך לקרוא

האנושי – מוסר וחוקים – דרך ההסתכלות שלי

כמי שצמחה בסביבה חילונית, לא ייחסתי את צווי המוסר והחוקים לאל, אלא ראיתי בהם יצירה אנושית.
במהלך השנים חשבתי על השאלה מהו תפקידם ומניין ישאבו את תוקפם.
איך אדע האם נכון לציית לחוקי המוסר ולחוקים בכלל.

זה התחיל עבורי מהתהייה על תפקידן של עשרת הדיברות. אותן הכרתי משעורי התנ"ך בבית הספר.
(לצערי לא למדנו על מערכת החוקים העכשווית במדינה בה אנחנו חיים).
להמשיך לקרוא

האנושי – להתלבש ולהתבייש – על בושה ובגדים

הסיפור התנ"כי על הגרוש מגן עדן כלל את הופעת הבושה ביחס לגוף העירום.
ספר בראשית מתוך פרקים ב ' וג':
פרק ב " טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.  טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת.  … להמשיך לקרוא