על הרוח של חגי תשרי – חגי תחילת השנה

תפרחות החצב המצוי, בשולי השדה, בספטמבר

מנקודת מבטי, שמחה לראות שלוח השנה העברי בחר בסופו של דבר להיצמד ללוח השנה החקלאי, שהוא לוח שנה הקשור באופן ברור לעונות השנה בטבע של ארצנו.

בשדות החקלאיים  ניתן לראות ניתן להבחין בעונה זו בתהליכי הכנה לזריעת תבואות חורף, או ירקות חורף. אצל מגדלי ירקות, ופירות  יש סגירת עונה חקלאית, שמציינים אותה בחג הסוכות – הנקרא גם "חג האסיף".

(אצלנו זו עונת האסיף של הדלעת הגדולה, שערמות ממנה מקשטות את סביבת החצר. מחזה יפה, מוזמנים לבקר!     גם בטטה שגדלה במשק מוציאים מהאדמה בעונה זו . עדיין קוטפים תאנים, והתחילה עונת הגויאבות).

מאחורי בחירה זו, לציין את ראש השנה בתחילת תשרי, עומד כנראה המעבר של בני ישראל להיות עם של עובדי אדמה.

לקראת חזרתם לארצם נאמר להם על פי המקורות- לארץ לטעת כול עץ פרי תחילה – "ונתן העץ פריו, והארץ יבולה", כדברי השיר המוכר, המבוסס על פסוק מהתנ"ך

החזרה לארץ ישראל התרחשה אחרי שנות החיים במצרים, אליה הגיעו כמשפחות של בני יעקוב, שהיו רועי צאן.במצריים הפכו לעם רב. המשפחות הפכו לשבטים.

הכניסה המחודשת לארץ ישראל היתה כרוכה גם בשינוי באורח החיים – משבטים הנודדים בעקבות מרעה, לשבטים הנקשרים לאדמתם על ידי נטיעת עצים, וניזונים מתבואת הארץ. בספר דברים פרק י"א אפשר ללמוד על שינוי זה:

יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.

יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.

השינויים בעונה- בקרב עובדי האדמה , מצריכים תהליך של הכנה, וטוב שחגי תשרי מגיעים בזמן שלפני ולקראת עונת הגשמים, שהיא המצמיחה את התבואה בשדה, יבולים התלויים בגשמי העונה.

חגי תשרי – שלבי הכנה

הכרזה של התחלת שנה – בראש השנה, בו מברכים ומכוונים את הלב לַטוב שרוצים שתביא השנה החדשה.

חשבון נפש – ביום כיפור – כדי להתנקות ממשקעי העבר, ולהתכוון להשתפר במבט קדימה.

סיכום שנה חקלאית – חג הסוכות שהוא גם חג האסיף, בו  אוספים את יבול השנה שהייתה, שטרם נאסף. בו בזמן החג הוא גם תזכורת למעבר הגדול שהעם עשה- מעבר מחיים של  עבדות במצרים לחיי עצמאות בארץ ישראל.

הסוכה היא תזכורת למאמץ שהושקע בשינויי זה – הישיבה בסוכה מזכירה שהדרך הייתה מבחן, וכללה התמודדות עם חיי נדודים והליכה במדבר לאורך זמן.

ההליכה הייתה למען מטרה, אך הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה, והייתה כרוכה במשברים שונים ובמחלוקות.

שבעה ימים של ישיבה בסוכה – זמן להמשך חשבון נפש הכולל מבט אחורה. תזכורת עבורנו מאין באנו ולאן הגענו.

איחולים לחג

עלה על דעתי לשים דגש, בימים אלו על שתי ברכות הנהוגות בחג-

"שנהיה לראש ולא לזנב"

אני מאחלת שנהיה לראש שחושב, חשיבה עצמאית, שכול אחד ייקח על עצמו להגדיל ראש,

ולסמן מטרות ראויות בעיניו להמשך השנה.

"ירבו זכויותינו כרימון" משווים את מספר זרעיו לתרי"ג (613) המצוות שיש לקיים.

אני מאמינה שהבחירה בעשייה שהיא מעבר למצוות אנשים מלומדה – מעבר למעשים אשר נעשים מתוך הרגל ומסורת, היא בחירה מודעת בעשייה לטובת הכלל: שמירה על הסביבה, תרומה לקהילה, עזרה לזולת, עשייה כזו, ונתינה ללא התחשבנות, יעזרו לנו להרבות את הטוב בעולם שסביבנו, במעגלים הצרים והרחבים.כך נוכל לקחת חלק ביצירת שנה טובה, לנו ולעולמנו.

מסרים הקשורים לחג הפסח

הסיפור על יציאת מצרים הנו התוכן של חג הפסח.

Bermuda Buttercup, Noddind Wood-sorrel

חמציץ נטוי- פריחה

באמצעות ההגדה של פסח נשמר הסיפור במשך דורות רבים.
ההגדה מעבירה מסרים מדור לדור.
רשמתי לעצמי כמה מהמסרים של החג:

חג החרות-
הזדמנות לבדוק: מהי העבדות ממנה נבחר לצאת?
מה לשחרר? ממה להשתחרר?  לָמָּה וּלְמה אנחנו משועבדים?
אולי להרגלים?
אולי הפכנו למדכאים של עצמנו, מדכאים דברים בתוכנו, להמשיך לקרוא

חג השָבועות – שבועה לאדמה ולעולם

חג השבועות הוא חג המספר על חקלאות- וביכורי הפרי.
חג המדבר גם על מתן תורה, וגם על עשרת דיברות מחייבות לחיים.

חשבתי על משהו נוסף- מעין דיברות בהקשר זה- על היחס שלנו לאדמה.
מתוך הדמיון בין שָבוּעוֹת, לשְבוּעוֹת ,
מתוך הקשר בין ביכורי פרי לבין אדמה, הצטרפו לי מילים זו אל זו:

Water, soil and sky. And the effect of human intervention

נוף, לאחר התערבות אנושית

בשבועות נשבעתי לאדמתי
לעובדה ולשומרה
להכירה
ולהוקירה.

אדמתי הממשית-
הקרקע שתחת רגלי,
קרקע גינתי,
קרקע שדותיי,
קרקע נופיי,
קרקע מרחביי.
להמשיך לקרוא

יום השואה – יום זכרון לבעיה לא פתורה

חשוב לי לזכור שהנסיבות של השואה צריכות להעסיק אותנו.

Dry plant-  shapes


צורות בצימוח יבש של עץ תמר

אני מודעת לנושא השואה והידיעה הזו מלווה אותי ברקע של התודעה.
גדלתי עם חשיפה לשואה דרך מערכת החינוך, דרך סיפורים רבים שקראתי. חוויתי את השואה כחלק ממה שעבר על אנשים קרובים או רחוקים יותר, בני משפחה, בני עמנו, ובני עמים אחרים.
אני לא מרגישה יכולת להבין ולהכיל כול זאת באמת.

הרבה השראה ניתן לשאוב מיכולת העמידה של אנשים שחיו בתקופה בה עצם הקיום היה מלחמה מכאיבה, קשה וממושכת. מגילויי אנושיות, משמירת רוח האדם וצלם אנוש.

בצד ההכרה בפרק השואה בהיסטוריה של עמנו צפות אצלי השאלות
להמשיך לקרוא

פסח – חג החרות, חג האביב

מאחר שאני לא עסוקה בהכנת ארוחת חג, וגם לא באירוח, יש לי זמן למחשבות סביב החג
אני רוצה לשתף במחשבות שעלו בי, וניסיתי הבוקר לנסח ולערוך אותן.

spring

אביב- טופח וביקיה

חגים מעבירים מסורת, לגבי הדרך בה נהוג לחגוג, ולגבי תכנים ומסרים שלשמם נקבע החג.
החג- חוזר על עצמו מידי שנה. (חג= הסתובב במעגל. הפועל לחוג= להסתובב)
המסורת – יש בה מסירה- העברה, משנה לשנה, ומדור לדור.

האביב הוא זמנו של חג הפסח-
שם החג- "פסח" קשור לסיפור ההצלה של עם שהיה משועבד, ויצא מבית עבדים.
יצא למסע, לנדודים, כדי למצוא את מקומו,
לחזור לארץ ממנה יצא בעת מצוקת רעב. כדי להפוך את אדמת הארץ למקום ממנו יוציא את מחייתו.

יש דמות של מנהיג- נביא- שמוביל את העדה- שהיא משפחה גדולה מורחבת, למסע הזה.
יש שחרור- אך השחרור מלווה בהרבה קושי, פחד, וספקות.
להמשיך לקרוא