הזדקנות ומוות

הזדקנות ומוות אינם נושאים שנוח לדבר עליהם, אך אין לחמוק מהם.
מתוך צורך אישי לעבור את פרק החיים האחרון במקום מודע, וחוקר, אני מנסה לכתוב דברים שעולים בי בהקשר לכך.

צוברת נקודות עם השנים

צוברת נקודות –                         28.6.20 באופן מתמיד אני צוברת נקודות על העור. חלקן חומות, בגוונים שונים, מהן שטוחות, מהן קצת בולטות. אחרות אדומות , קטנות, בולטות מעט. צוברת נקודות, מאז נולדתי. עם השנים קצב הופעת הנקודות עלה, ובשנים אחרונות הקצב גובר. פה ושם בליטת …

צוברת נקודות עם השנים לקריאה »

הכרה במות – ככלי לחיים יותר משמעותיים- 5.4.20

הכרה במוות בשלב כלשהו בילדות המוקדמת ילדים מגלים את העובדה שהחיים סופם מוות. הם מוטרדים, ונוטים לשאול, ולתהות, לגבי הסבים, ההורים. ולגבי מה שיהיה, אם מישהו ימות. הילדים כנים וישירים, בשנותיהם המוקדמות. אני לא יודעת עד כמה ילדים מוטרדים לגבי אפשרויות מותם הם. אבל הפחדים שמלווים לא פעם את הילדות, נראה לי שנובעים באופן כללי …

הכרה במות – ככלי לחיים יותר משמעותיים- 5.4.20 לקריאה »

אוסף מחשבות וחשבונות נפש סביב סוף החיים. קובצו בשבוע האחרון

סוף החיים מתקרב מאז שנולדנו. עולים לרכבת החיים בתחנה כלשהי. מתי שהוא יורדים. לארונה נפטרו כמה וכמה אנשים מבוגרים שהיו חלק מנוף המושב שלי. בחלק מהלוויות הייתי, פקדתי חלק מהמשפחות בשבעה. המחשבות על סיום החיים צצות בי גם ללא גירויים כאלו. כשישבתי לכתוב מחשבות- עלו בראשי כמה דברים. עלה בי רעיון, שכיוון שבלוויה מזכירים וזוכרים …

אוסף מחשבות וחשבונות נפש סביב סוף החיים. קובצו בשבוע האחרון לקריאה »

להיות בת חלוף- מודעת לארעיות

ככול שהשנים חולפת מתבהרת אצלי תחושת הארעיות של הקיום ומתחדדת. הידיעה שהמוות מתקרב משפיעה עלי באופנים שונים. לעתים בדחף לבלוע את החיים, ולמצות אותם, להעז לעשות דברים שנדחו, לחוות עוד חוויות. לשבור מסגרות ולהיפרד מהן, לחפש מבנים חלופיים לעגן בהם את החיים. לעתים הכיוון הפוך- היאחזות בקיים, במוכר, בעבודה, במשפחה, בחברים, בטקסים שאני יוצרת לעצמי. …

להיות בת חלוף- מודעת לארעיות לקריאה »

מחשבות על מוות

יש לי הרבה מחשבות על מוות. מגיל צעיר. בטח לא רק לי… בבוקר של יום שלאחר טקס הלוויה בו נכחתי, שהיה ייחודי מרגש ומשלב צחוק ובכי, התגלגלו לי מחשבות, שהתחילו כבר שם: לא רוצה להיקבר בבית קברות. לא בארון, לא תחת מצבה. צפוף בבית הקברות. המקום הולך לאזול. בשיטת הקבורה המקובלת כאן זקוקים לתפוס עוד …

מחשבות על מוות לקריאה »

זיכרונות

אוסף הזיכרונות שלי גדול, וממשיך לגדול. כמו אמא שלי, זוכרת את עצמי מגיל ממש צעיר, ובהמשך – לאורך השנים. יש בי אוסף של תמונות, ריחות, טעמים, מנגינות. חוויות. וכמובן אוסף של אנשים. מה אמרו לי, מה הרגשתי. מה חשבתי. זוכרת את המחשבות, את הפרשנויות שלי למציאות. את ההתנהלות שלי. את מערכות היחסים שלי עם הסביבה. …

זיכרונות לקריאה »

חיים ומוות

יש מי שמאמין שמוות הוא סוף, ויש מי שמאמין שזה רק שלב מעבר, שלב בדרך לעולם הבא, או לגלגול הבא. המטענים הרגשיים שצפים סביב ההיזכרות בסופיות החיים, קשורים במידה רבה במערכת האמונות לגבי מהות שלב זה. סוף והתחלה המחשבה על המוות כרוכה הרבה פעמים בפחדים. פחד מהבלתי נודע באופן כללי. פחד מהסופיות, מהפרידה. ההורים והחברה …

חיים ומוות לקריאה »

בין שישים ושש לשישים ושבע- בדרכי החיים

המכונה המופלאה, והנשמה   18.11.17 בתוך המכונה הזו ההולכת ומתבלה בתוך המכונה המופלאה הזו, ההולכת ומתכלה יושבת לה נשמתי, צעירה לנצח, חוששת מהיום בו הזקנה והכליה יגעו גם בה, מהיום בו תאבד את צלמה. רוצה לפרוח מגופה בטרם תֹאבַד. אין מה להישאר בעולם הזה לעד.

שיח עם חפצים ישנים

אני לא זוכרת ממתי, אני מתבוננת בחפצים פגומים, שבורים סדוקים, חלקי ברזל ישנים שהחלידו. דברים שניכרים בהם "שיני הזמן", דברים בתהליכי התכלות. קירות שהתקלפו, וחושפים שכבות פנימיות. אני חושבת שאולי העניין שלי בהם בא במקביל לעניין שלי במה עובר עלי, כשהגוף מזדקן ומתבלה.

הזדקנות – הפרק אותו אני פוגשת ולומדת

אני רוצה לכתוב על הזדקנות – כי אני בתוך פרק זה של החיים.מי שלא מת צעיר, מגיע במוקדם או במאוחר לתקופה בה יחווה הזדקנות. רק מי שחייו נפסקים בעודו צעיר נשאר צעיר לנצח.כמו בכול פרק בחיים – גם בפרק זה יש דברים שאופייניים לו, המצריכים התמודדות. אנסה לגעת בהם, בהמשכים.ההזדקנות העסיקה אותי, מאז ילדותי.המודעות של …

הזדקנות – הפרק אותו אני פוגשת ולומדת לקריאה »