מחשבות על קורונה, פחד מהמוות, והתנהלות העולם

המצב המיוחד אליו נקלעה האנושות בעקבות הקורונה, מעלה מחשבות רבות.
ברצוני לשתף את נקודת המבט שלי.

קורונה- הפחד מהמוות, והפחד מהלא נודע

התרבות שלנו הביאה את הפחד מהמוות, לקדמת הבמה.
נותנים לפחד לנהל לנו את החיים.
כאילו לא נמות בסוף, כאילו המוות הוא לא הדבר היחידי הבטוח.

(אימת אי הידיעה- מנהלת את האנושות במשך שנות קיומה.
בגללה המציאו אלים, תפילות, טקסים.
להמשיך לקרוא

בניית עולם של שיתוף פעולה- ללמוד להסתכל על התמונה הרחבה ולקחת אחריות

מסע ההתבגרות של המין האנושי טרם הושלם.
בכדי לבנות עולם של שיתוף פעולה, המתנהל בצורה תומכת חיים לטובת האדם והסביבה, אנשים צריכים לעבור שינוי ברמה האישית.

הבנה שחשוב לחנך לאורה :
אנו חיים בעולם אחד, המשותף לנו ולהמון אנשים נוספים מכול המינים והצבעים,
ולהמון יצורים חיים נוספים.

יש צורך להכיר יותר את המערכת הכללית, ולהבין שמה שקורה לחלקיה השונים נוגע לחיינו, בהווה, וגם בעתיד.

הרעיון לשים את טובתנו האישית, הפרטית, בראש סדר העדיפויות הוא מוטעה, במידה והוא נבנה על הסתכלות צרה על המציאות.
כשמרחיבים את ההסתכלות מבינים שחיינו מושפעים מהרבה דברים נוספים, שנוגעים לזולת ולסביבה.
שחיינו גם משפיעים על סביבתנו, לחיוב ולשלילה.

באחד מספרי המודעות קראתי אמירה שאין לאדם אפשרות להיכנס לגן עדן, מבלי לקחת גם את האחרים אתו.

עלינו לזכור שמצבם של אנשים אחרים בכול קצות העולם, משפיע על איכות חיינו, ועל מצב עולמנו.
השאיפה צריכה להיות להגיע למצב בו לכולם בעולם טוב לחיות, ולכולם יש תנאי קיום מספקים.
לבחון באלו תנאים לסביבה יש אפשרות להשתקם, ולהיות בסיס בטוח יחסית .

כול פגיעה באחד ממרכיבי המערכת עלולה להתבטא במוקדם או במאוחר גם בחיינו האישיים.

מודעות כזו מצמיחה את ההבנה ששיתוף פעולה הוא בסיס חשוב עבור כולנו. שיתוף פעולה לטובת איכות החיים ואיכות הסביבה.

מלחמות, תחרות, יוצרים ביזבוז משאבים ומרחיקים אותנו מהדרך לעולם שפוי ולסביבה תומכת חיים.

ההכרה שכולנו מחוברים, ואכפתיות רחבה, צריכים להנחות אותנו.
חשוב שכול אחד יחיה באופן המאפשר לו להתפתח ולקחת חלק בעשיה משותפת, ולכוון את חייו מתוך חיבור לתמונה הרחבה.

אנשים משלבים כוחות כבר הרבה שנים בפיתוח מענה לצרכים אנושיים שונים.
ככול שיוגדרו מטרות יותר דחופות, ורלוונטיות להמשך קיומו ולטובתו של עולמנו רב המשתתפים, כך יעלו הסיכויים שיינתן מענה לטיפול בשאלות קיומיות בסיסיות.
ככול שאנשים ירגישו שייכים זה לזה, ואחראים יחד לעולם, ייבנו שיתופי פעולה, שיאפשרו יצירת שינויים משמעותיים.

העולם שלנו כיום הוא עולם של חלוקות, זהויות הנמצאות ביריבות, תחרותיות, וניצול.
ברור שהתנהלות כזו מביאה איתה נזקים.

פיתוח אינדיבידואליות, וטיפוח הכישורים האישיים, הוא כיוון חיובי.
מטרתו לסייע להפיכת כול אדם לחלק מפותח, בריא, ותורם למען הסביבה והחברה. חלק המבין את יכולתו, וגם את התמונה הרחבה של סביבת חייו בעולם המשותף לעוד רבים.

כדי שכמה שיותר מהאנשים יוכלו להיות חלק תורם יש צורך לאפשר לכולם לחיות ברמת קיום בסיסית מספקת, להיות מחוברים לידע הנגיש כיום , בהיקף חובק עולם.
התהליך צריך להפוך את כולם לחלק מתמונה משותפת חיובית, ויוצרת מציאות משתפרת והולכת.

ללמוד וללמד על אחריות אישית
על כול אחד ללמוד לקחת אחריות, על עצמו, ועל בחירת מטרה חיובית לחייו בעולם, מטרה הנגזרת מהבנה רחבה יותר של המציאות.
ללמוד למצוא את השקט הפנימי המאפשר תרומה לסובב אותנו.

על כול הורה ואיש חינוך, לחנך את עצמו, ולחנך ילדים להסתכלות רחבה על העולם, וללקיחת אחריות להתפתחות אישית, ולתרומה לעולם.
לכולנו נחוצה ההבנה שכולנו שותפים, ויכולים ליצור מציאות טובה יותר באמצעות שיתופי פעולה.

את המשאבים האישיים להשקיע בעשיה אישית, בדרך התנהלות אישית, היוצרים בעולם שינוי  כלשהו בכיוון שיכול לאפשר חיים ברי קיימא, תוך תחושת שייכות, חיבור , וצפייה קדימה לעתיד טוב יותר.

לעסוק בעשיית דברים שתורמים, (ולחסוך את הזמן שמושקע בלהיות נגד, לטובת עשיה והשקעה בכיוון חיובי.)
ללמוד להתבונן בפרטי חיינו, ולראות מה מהם תורם, ומה מזיק ומיותר.

תחושת תמיכה הדדית-
לפתח שיח מאחד ומקרב, של הכרה רחבה, ושיתוף פעולה.

אני מאמינה שאנשים יכולים להוות סביבה תומכת זה עבור זה, לעבור לשיח חיובי, מעודד ומחזק, בכול שלבי החיים.
להשקיע בהסתכלות על הדברים החיוביים, לחבור אליהם, או להוסיף עוד מהם.

בעולם כזה לא הפחד ינהל את האנשים, אלא חזון ותמיכה הדדית.
חשיבה חובקת כול,
שלווה מספקת כדי ליהנות מיופיו של העולם, הטבע, היצירה האנושית.
כוחות של חיוב, יחליפו את האנרגיות השליליות המהוות כוח מניע חזק במצב הנוכחי.

הרבה צעדים קטנים, של הרבה אנשים , שיכוונו לעולם עם רוח חדשה וערכים משותפים בונים, יוכלו להביא שינוי.

אני גדלתי בתקופה שהשיר Imagine של ג'ון לנון, היה כלי שהעביר לי מסר, שדבקתי בו והשפיע על בחירות בחיי, ואני מאמינה בו גם כיום.
מה שבחרתי לקחת מהשיר הוא שחשוב לדמיין את העולם החיובי שהיינו רוצים לחיות בו, ואז לבחור בלקיחת אחריות לגבי הצעדים שאנחנו יכולים לעשות בכיוון.

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=2&prfid=16154&wrkid=31292   https://www.youtube.com/watch?v=g6DFwnuriXg

תקשורת טובה- בסיס הכרחי בכול מערכת חינוכית

היכולת לתקשר בצורה בונה- היא בסיס לכול יחסי אנוש, ולכן לימוד תקשורת מקרבת ובונה צריך להפוך לנושא מרכזי בהכשרה לחיים ולתפקידים בחיים.
כאשר ילדים ומחנכים נפגשים, ועליהם לשהות יחד שעות רבות-
הבסיס להתנהלות בריאה הוא יכולת לתקשורת חיובית. ( אותו כלל חל גם לגבי הורים וילדים, וכול מפגש אנושי- ביחסי עבודה, במפגשים חברתיים ובכול מפגש מכול סוג).

התקשורת מורכבת משתי מרכיבים עיקריים:
~ יכולת להקשיב
~ יכולת להתבטא
קשה להעריך מה ממיומנויות אלו קשה יותר. שתיהן לוקות בחסר, וחסרונן מורגש, ויוצר אי הבנות, מתחים וריחוק.
ליכולת להקשיב- יש שני כיוונים- יכולת להפנות תשומת לב החוצה, לזולת, ויכולת להקשיב לעצמנו, ולמה שעובר וחי בנו.
צריך להיות איזון פנימי ברמה מספקת, כדי שבאמת נוכל להקשיב לזולת. צריך להיות עידוד חיצוני כדי שבאמת נוכל להקשיב לעצמנו.
להמשיך לקרוא

על סיוע ליצירת קירבה לטבע – באמצעות הסיפור

נראה שהגיע הזמן ללמֵד את סיפורי הפלאות של הטבע, סיפורים על בעלי חיים, אורח חייהם, מקומם בטבע,
לקרב ילדים מגיל צעיר לבעלי חיים, להתבוננות בהם, להכרה שהם תושבי כדור הארץ לא פחות מאיתנו.
הכרות עם בעלי חיים- לאו דווקא המצטיינים בייחוד מפורסם, אלא כול בעלי החיים, למיניהם. וביחוד עם בעלי חיים שאנו פוגשים ביום יום.


מוזר שהאנושות פיתחה ריחוק מהטבע, וילדים קוראים מלא סיפורים בדיוניים, עם דמויות שנבראו במוחם של כותבים, ואינן מקרבות למציאות האמתית.
אגדות העם וסיפורים רבים גרמו להאנשה של בעלי חיים.
חסר הסיפור המקרב, הפותח חלון להצצה אל העולם המופלא של הטבע.
סיפורים היוצרים הכרות וקירבה, לא פנטזיות. העולם של הטבע מלא פלאים, רב גוני ועשיר. רבים מאיתנו גדלים מנותקים ממנו, מלאי חששות.
חששות גם לגבי עצמנו, וגם לגבי הסובב אותנו. ריחוק מוזר.

כשאני מנסה לחשוב כיצד זה נוצר, מדוע הסיפורים הפליגו לעולם הדמיון,
להמשיך לקרוא

כן לכבוד הדדי ואהבה – לא לאלימות

כן לכבוד הדדי ואהבה    לא לאלימות

ברור לי מעל כל צל של ספק ששימוש באלימות ובמלחמה אינם הדרך הנכונה והראויה לפתרון בעיות.אלימות מכל צד שהוא , אינה מוצדקת, מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה.

האנושות נמצאת בתהליך אבולוציוני ארוך של היווצרות אנושות תבונית, היכולה לעצב את חייה, בעזרת חשיבה ופתוח אמצעים התומכים בקיום.

המלחמות הנן שריד לתקופה הפרימיטיבית, בה היה צורך להיאבק על החיים, מול חיות טרף,ובה לא חלו חוקים אנושיים מלאים על מי שמשתייך לקבוצה אנושית אחרת.

אלימות מנוצלת על ידי קבוצות של בעלי אינטרסים , בתחומים שונים, כדי להשיג כוח ומעמד.

היא מנצלת את רוב האנושות וגורמת נזק, שממנו מעטים,בעלי אינטרסים, יוצאים נשכרים, ומחזקים את מעמדם, על חשבון סבלם של רבים.
להמשיך לקרוא