יציבה- חשיבה- ערכים- נקודות שכדאי שישולבו בתכנית חינוכית

יציבה – צריך ללמד בכול גיל
מעטים מאיתנו מתנהלים נכון עם הגוף. המעבר של המין האנושי ליציבה זקופה, והליכה על שתיים, עדיין לא השתכלל דיו. יציבה נכונה, ברוב המקרים, איננה חלק מההרגל הנרכש במהלך שנות התפתחותנו, מתינוקות זוחלים לילדים ולבוגרים הולכי על שתיים.
כשהיציבה לא נכונה, חלקים במערכת המשוכללת הזו של הגוף האנושי נשחקים, ואנו סובלים מבעיות בריאות רבות ושונות עקב כך. כאבי גב, כאבי ברכיים, פריצות דיסק, כאבי ראש, ירידה בראיה, ועוד.
הנשימה, זרימת הדם לאיברים, גם הם נפגעים ואינם במיטבם.
אפשר לדמיין את הגוף למכונה שחלקיה לא הורכבו בצורה מדויקת, ולכן מתגלות תקלות במהלך השימוש בה.
להמשיך לקרוא

תהליך ההתבגרות של המין האנושי – במבט קדימה

במבט כללי אנחנו שִכּוֹרֵי התפתחות וקידמה.
נסחפים על גלי האפשרויות החדשות המוצעות לנו- טכנולוגיות שונות מתפתחות, ההופכות את החיים לנוחים יותר, מהירים יותר. יעילים יותר.
הטכנולוגיה רצה קדימה, במגוון תחומים. ואנחנו בעקבותיה.

במבט על בני האדם- אנחנו, שיצרנו את כול השכלולים האלו, כמין שהוא חלק מעולם החי על פני כדור הארץ,
השאלה היא – לאן פנינו? מה משמעות ההישגים האלו?
מה הכיוון של ההתפתחות האנושית, מבחינת הבטחת עתידנו כמין?

אנחנו מודעים לכך שההתפתחויות בתחומי הידע והטכנולוגיות, כוללות לצד הברכה שבהן גם איומים קשים על העתיד.
האיומים הם לגבי קיום התנאים להמשך החיים עבורנו, על פני כדור הארץ.
להמשיך לקרוא

עוד מבט על מערכת החינוך – 2.7.18

מה עומד בבסיס התפישה האומרת שיש לרכז את הילדים בקבוצות- כיתות גן, כיתות בית ספר?
מה היה לפני עידן מוסדות החינוך?

בהתחלה החינוך היה חינוך ביתי.
המשפחה והשבט היוו את הסביבה בה צמחו הילדים. שם לימדו את הילד כללי התנהגות ומיומנויות. היסטוריה ותרבות. חוקים חברתיים.
הלימוד היה תוך כדי החיים הרגילים. לא הוקצו לו זמנים קבועים.
הילד למד את מה שהוריו ידעו, קרוביו, ואנשי סביבתו. ציפו מהילדים להתחיל לקחת חלק בחיי המשפחה, להשתלב במטלות.
לכול תרבות מקומית היו אפיונים משלה, ודרכי חינוך שונות.
העבודה היתה במסגרת המשפחתית והשבטית וכך גם החינוך.

כאשר החברות הפכו גדולות יותר וריכוזיות יותר, במקום שבטיות, והתפתחו בהן מעמדות חברתיים, החלו לקום מסגרות חינוך ולימוד, שיועדו לקבוצות להם היה עניין להקנות מיומנויות. אלו היו קבוצות נבחרות, והמסגרות נועדו לתת להן כלים לקידום בתחומי עיסוק מיוחדים. (פקידות, הנהגה דתית).

לכתבות קודמות בנושא   כתבה ראשונה- תכניות לימוד וחלופות      כתבה שניה -הכנה לנושא מוסדות וטפסים

במהלך השנים התרבות ונסיבות החיים השתנו, בעיקר עם המהפכה התעשייתית, ומעבר חלק גדל והולך של האוכלוסייה לערים. להמשיך לקרוא

נשים- תכתיבים- ואפשרויות לשינוי

כיום בחברה המודרנית והחילונית יש יותר גמישות מאי פעם בעבר, יותר אפשרויות בחירה לנשים.

A girl's figure
דמות של נערה

חלק מהנשים נמצאות כשוות בעולם העבודה, והעסקים.
חלק מהנשים זוכות ליותר שוויון בחלוקת המטלות בטיפול בבית ובילדים.

חלק מהנשים בוחרות גם בחופש להראות כמו שהטבע ברא אותן: לשחרר את השער, להתלבש בלבוש נוח ומנעלים נוחים. להיות ללא איפור.
רוב הנשים לכודות בתכתיבי תדמית ואופנה.

הכי צורם לי התכתיב של נעלים לא נוחות, נעלי עקב , נעלי שפיץ. שמעוותים את היציבה, ומקשים על הליכה חופשית. מה התדמית הנכספת שדוחפת נשים להצר את צעדיהן? ללמוד ללכת במיומנות במה שבעליל אינו נוח, ואינו תורם לבריאות?
אחרי זה בתור- תכתיבי האיפור. מסכות המעידות שהאישה כמות שהיא לא מספיק ראויה,
להמשיך לקרוא

חג השָבועות – שבועה לאדמה ולעולם

חג השבועות הוא חג המספר על חקלאות- וביכורי הפרי.
חג המדבר גם על מתן תורה, וגם על עשרת דיברות מחייבות לחיים.

חשבתי על משהו נוסף- מעין דיברות בהקשר זה- על היחס שלנו לאדמה.
מתוך הדמיון בין שָבוּעוֹת, לשְבוּעוֹת ,
מתוך הקשר בין ביכורי פרי לבין אדמה, הצטרפו לי מילים זו אל זו:

Water, soil and sky. And the effect of human intervention

נוף, לאחר התערבות אנושית

בשבועות נשבעתי לאדמתי
לעובדה ולשומרה
להכירה
ולהוקירה.

אדמתי הממשית-
הקרקע שתחת רגלי,
קרקע גינתי,
קרקע שדותיי,
קרקע נופיי,
קרקע מרחביי.
להמשיך לקרוא