נסיכות ואבירים, מלבושים ומסרים

clothes

בגדים

מסתכלת על הורים, ומסרים שהם מעבירים לילדים.
על הבנות הלובשות בגדים ורודים. מלובשות כנסיכות. לא כול הזמן, אבל תסמין הנסיכות והאבירים עדיין קיים.
מולו, ובו זמנית, יש את הבגדים הפשוטים. מכנסיים וטי שירט. בגדים נוחים ליום-יום. שמותר ללכלך, לשבת איתם בארגז החול. לשחק.
העיצובים מתחלפים עם חילופי האופנות. כיום יש אפשרות לבחור בין הרבה סגנונות. מעוצב, או פשוט, משויך למסרים ברורים, או סתם כסות לגוף. בלבוש מובלעים מסרים שונים.

להמשיך לקרוא

אי נחת מתמשך- המשך. חיים בתוך סיפורים.

a slug acting as bookworm

חשופית מתנהגת כתולעת ספרים

הסיפורים שלי משפיעים על החוויה הקיומית ועל הרגשות.

בהתחלה גיליתי את התובנה שהמחשבות שלנו גורמות לנו להרגיש כל מיני רגשות. הייתי אז סטודנטית בת עשרים וקצת, בשנה א' בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה בירושלים.
בחרתי בלימוד פסיכולוגיה כי רציתי להבין את עצמי, להבין את האנשים ואת התנהלותם בעולם. חשבתי שכשאבין אולי אוכל לתקן ולשנות. עדיין מנסה להבין. מנסה לתקן, לשנות. להמשיך לקרוא

הקליפה הדקה של הזהות שלנו

יום העצמאות 2.5.17

מידי פעם עולה בי המחשבה כמה הזהות שלנו מבוססת על קליפה דקה וחיצונית. אנחנו בונים את הדמות שהיא אנחנו על בסיס של איך אנחנו נראים.
השכבה הזו של העור העוטף אותנו- מעטה דק ורגיש למדי לפגיעה, שהקנה לנו הטבע, הוא שיוצר את הדמות הנראית שלנו.  להמשיך לקרוא

ימי זיכרון למתים

Preparations for the Memorial Day ceremony

מאז גיל ההתבגרות מטריד את המחשבות שלי נושא ההתייחסות למתים. מטריד בעיקר בגלל שנראה לי שהוא תחליף להתייחסות לחיים.
אנחנו מלאים געגועים למה שהלך לאיבוד, עם מותם של אנשים יקרים. מצטערים על האובדן. מרגישים אשמה מסוימת על כך שאנו זכינו בחיים.  להמשיך לקרוא

שיח עם חפצים ישנים

object1אני לא זוכרת ממתי, אני מתבוננת בחפצים פגומים, שבורים סדוקים, חלקי ברזל ישנים שהחלידו. דברים שניכרים בהם "שיני הזמן", דברים בתהליכי התכלות.
קירות שהתקלפו, וחושפים שכבות פנימיות. אני חושבת שאולי העניין שלי בהם בא במקביל לעניין שלי במה עובר עלי, כשהגוף מזדקן ומתבלה.
להמשיך לקרוא