התבוננות על בני אדם בתרבות שלנו

מהי דמותו של האדם-

Gazania

גזניה (פרחי שמש) צמח נוי

ערום, או לבוש?
ואם לבוש, מה הסגנון, מה המסרים? ואם ערום- האם מקועקע, ומקושט?
דמויות אנוש בתרבויות שונות, בתקופות שונות, מופיעות במגוון צורות ואופנים.

האדם תמיד ערום מתחת לבגדים, והנו מערכת ביולוגית מורכבת, שרוב תפקודה אוטונומי, ומעוט תפקודיה בשליטה.
המבנים עליהם הכול בנוי הן מערכות ביולוגיות. התפקוד מבוסס על המערכות.
מערכת החשיבה, השתלטה על המרחב של הדימויים. מנהלת את הפרטים האנושיים. מסובכת, ומסבכת.

המארג החברתי מבוסס תכנות מולד, של צורך בחיברות, בקשר, בנוכחות של זולת בחיינו. הרבה נוכחויות. דיאלוגים, רגשות, סיפורים, שיתופים, מסרים.
מזקקים מכול זה זהות, ותמונת עולם, יוצרים תפישות, אמונות, כללים.
בונים מערכות יחסים.
נאחזים במה שידוע ובמוכר.
וגם משנים ומשתנים. להמשיך לקרוא

בית ספר מהסרטים – רעיונות על עוד דרך ללמוד וללמד על העולם

עלה אצלי רעיון – ניתן ללמד באמצעות סרטים.

ONE WORLD
קריאה לכינון דמוקרטיה עולמית, והתנהלות כעולם אחד

לנצל הקרנת סרטים איכותיים עם מסרים חיוביים.
סרטים על אנשים אמתיים, ודברים שקרו באמת. (בתקווה שסרטים טובים יכחידו את ההנאה מסרטים קלוקלים ומיותרים).

יש לבחור בהקפדה אלו סרטים יובאו .
סרט מביא איתו חוויה , רחבה למדיי. לעתים גם עוצמתית. צפיה בסרט היא גירוי ללמוד בעזרת חוויה, היכולה לקרב ולהביא להזדהות.
הבסיס ללמידה,– צפייה בסרטים איכותיים על אנשים מגדולי התרבות, או על אנשים וקהילות שעשו מעשים של תרומה לחברה (לא גיבורי מלחמה…)  בכול התחומים.
רק דמויות חיוביות. לא אנשים שפגעו בזולת, או בעולם.
להמשיך לקרוא

שילוב עשייה ורכישת כישורים במערכת החינוך מראשיתה- נגיעה קצרה בנושא

אחד הדברים שבולטים בעידן שלנו, הוא שפחות ופחות אנשים יודעים לעשות דברים במו ידיהם.

observation

בניה – מיומנות אחת מיני רבות

פעם מיומנויות של עשיה אפשרו לאנשים יותר רווחה, והיו מוערכות.
היום קונים בכסף דברים שיוצרו באופן תעשייתי, או את עבודתם של בעלי מקצוע. (עולם בעלי המקצוע סובל מחוסר יוקרה, מחוסר דור המשך, ומפחות מקצועיות).

הסיבות מורכבות. התוצאות הן שיש פחות ממי ללמוד ופחות עניין ללמוד לעשות דברים באופן עצמי.
מערכת החינוך מוטה לתחומי האקדמיה, הידע, ולענייני עולם ההי טק, והיזמות.

עשייה בידיים איננה חלק ממערכת החינוך הממלכתית. לפי דעתי היה ראוי שיינתן לה מקום של כבוד.
להמשיך לקרוא

אני והגוף – מערכת יחסים קרובה

אני זה לא הגוף, אך אם אין גוף, אין אני. נולדתי בו, מתי נוצרה ההפרדה?
הקשר בין הגוף למה שאני מזהה כ"אני", הוא מורכב.
מלא שאלות פתוחות- לגבי מערכת היחסים שלי איתו, ולגבי המושג 'אני'.
"מי אני ?" – שאלה קשה. מיהו גופי- התשובה כביכול ברורה יותר, נראית לעין.

(הצילום מילה יפה, הגזורה מהמילה הקדומה צֶלֶם. "בצלמו ובדמותו ברא אותם". צלם= דמות. הצלמים היה שמם של פסלוני האלילים להם סגדו בתקופות היסטוריות, אנשים ברחבי העולם.)

כיום אנו סוגדים לדמות שלנו עצמנו, למה שנראה בעין המצלמה.
למשהו החיצוני הגלוי לעין. אבל גם לגבי הגוף, וגם לגבי הנפש, מה שגלוי ומוכר, ונתפס על ידי הזולת, האנשים שפוגשים אותנו, שומעים, רואים תמונה, הוא חלק פעוט.
הזהות, הנפש, הרוח- המרכיבים את האני- מורכבים ורבי פנים.
להמשיך לקרוא

על גברים ונשים ועל מה שביניהם- מנקודת מבטי

מקור הבעיות ביחסים של גברים ונשים, ביחסם לעצמם וביחסם אלו לאלו, כמו בהרבה תחומים בחיים- מצוי בסיפורים שלמדנו לספר לעצמנו.

Galls of  oak

עפצים שונים של עצי אלון

אני מאמינה מאד שהפרשנות שלנו למציאות קובעת כיצד נרגיש ונתנהג.

תינוקות אנושיים נולדים עם מגוון איברים, הדומים במידה רבה, ונחלקים ל"בנים ובנות" על פי איבר המין. לבנות חריץ, ופתח נוסף, שמוביל לנרתיק ורחם.
לבנים בליטה- פין. ושק אשכים.
איברים אלו נועדו להתאים זה לזה כדי שישמשו לרביה מינית, כפי שהתפתחה במהלך שנות אבולוציה.

כאשר נכנסו סיפורים ככוח לניהול החברה ולשליטה, כאשר אנשים למדו להעביר מסרים מורכבים ורעיונות מופשטים, הוכנסו גם בושה ואשמה לתרבות, ככוח לניהול ושליטה, והפכו את היחס להרבה פנים של החיים , ליחס המלווה בסיפור, ומושפע ממנו.
ביניהם את היחס לפעילות המינית, ולאברי המין.
עד שהמילים השתכללו והסיפורים החלו לנהל את חיי האנשים, המיניות ושאר תפקודים היו מונעים על ידי דחפים מולדים.

הסיפור של הגרוש מגן עדן, מתאר את השינוי שחל ביחס לגוף ולתפקודו, ומסופר בבראשית פרק ג':   ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.

ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.
י וַיֹּאמֶר*, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא. (*אדם. ( יא וַיֹּאמֶר–מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; ….
מישהו הגיד לאנשים כי ערומים הם, והפך את זה לעניין בעייתי. ההתנהלות הטבעית הפכה למודעת וסביבה נבנו סיפורים.
לא די שהערום הוגדר כמצב שאינו טבעי, אלא הפך בתרבות עניין לעסוק בו, והולבשו עליו כללים ואף איסורים (לא בכול התרבויות אך כן ביהדות ובנצרות ובאיסלם)
חוקים חברתיים משמשים ככלי לשליטה. איסורים וסיפורים הם חלק ממערכת ניהול ושליטה.
להמשיך לקרוא