אני והגוף – מערכת יחסים קרובה

אני זה לא הגוף, אך אם אין גוף, אין אני. נולדתי בו, מתי נוצרה ההפרדה?
הקשר בין הגוף למה שאני מזהה כ"אני", הוא מורכב.
מלא שאלות פתוחות- לגבי מערכת היחסים שלי איתו, ולגבי המושג 'אני'.
"מי אני ?" – שאלה קשה. מיהו גופי- התשובה כביכול ברורה יותר, נראית לעין.

(הצילום מילה יפה, הגזורה מהמילה הקדומה צֶלֶם. "בצלמו ובדמותו ברא אותם". צלם= דמות. הצלמים היה שמם של פסלוני האלילים להם סגדו בתקופות היסטוריות, אנשים ברחבי העולם.)

כיום אנו סוגדים לדמות שלנו עצמנו, למה שנראה בעין המצלמה.
למשהו החיצוני הגלוי לעין. אבל גם לגבי הגוף, וגם לגבי הנפש, מה שגלוי ומוכר, ונתפס על ידי הזולת, האנשים שפוגשים אותנו, שומעים, רואים תמונה, הוא חלק פעוט.
הזהות, הנפש, הרוח- המרכיבים את האני- מורכבים ורבי פנים.
להמשיך לקרוא

על גברים ונשים ועל מה שביניהם- מנקודת מבטי

מקור הבעיות ביחסים של גברים ונשים, ביחסם לעצמם וביחסם אלו לאלו, כמו בהרבה תחומים בחיים- מצוי בסיפורים שלמדנו לספר לעצמנו.

Galls of  oak

עפצים שונים של עצי אלון

אני מאמינה מאד שהפרשנות שלנו למציאות קובעת כיצד נרגיש ונתנהג.

תינוקות אנושיים נולדים עם מגוון איברים, הדומים במידה רבה, ונחלקים ל"בנים ובנות" על פי איבר המין. לבנות חריץ, ופתח נוסף, שמוביל לנרתיק ורחם.
לבנים בליטה- פין. ושק אשכים.
איברים אלו נועדו להתאים זה לזה כדי שישמשו לרביה מינית, כפי שהתפתחה במהלך שנות אבולוציה.

כאשר נכנסו סיפורים ככוח לניהול החברה ולשליטה, כאשר אנשים למדו להעביר מסרים מורכבים ורעיונות מופשטים, הוכנסו גם בושה ואשמה לתרבות, ככוח לניהול ושליטה, והפכו את היחס להרבה פנים של החיים , ליחס המלווה בסיפור, ומושפע ממנו.
ביניהם את היחס לפעילות המינית, ולאברי המין.
עד שהמילים השתכללו והסיפורים החלו לנהל את חיי האנשים, המיניות ושאר תפקודים היו מונעים על ידי דחפים מולדים.

הסיפור של הגרוש מגן עדן, מתאר את השינוי שחל ביחס לגוף ולתפקודו, ומסופר בבראשית פרק ג':   ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.

ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.
י וַיֹּאמֶר*, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא. (*אדם. ( יא וַיֹּאמֶר–מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; ….
מישהו הגיד לאנשים כי ערומים הם, והפך את זה לעניין בעייתי. ההתנהלות הטבעית הפכה למודעת וסביבה נבנו סיפורים.
לא די שהערום הוגדר כמצב שאינו טבעי, אלא הפך בתרבות עניין לעסוק בו, והולבשו עליו כללים ואף איסורים (לא בכול התרבויות אך כן ביהדות ובנצרות ובאיסלם)
חוקים חברתיים משמשים ככלי לשליטה. איסורים וסיפורים הם חלק ממערכת ניהול ושליטה.
להמשיך לקרוא

תרומות כדרך להשפיע והבחירות שאנחנו עושים בחיינו-

ONE WORLD

קריאה לכינון דמוקרטיה עולמית, והתנהלות כעולם אחד

כול יום הוא מערכת בחירות, שמשפיעה אף יותר מפתקי ההצבעה בקלפי

אנחנו משפיעים בעזרת הכסף שלנו
חלק מהכסף  נגבה מאיתנו על ידי מיסים גלויים- מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.
והרבה מע"מ, שהוא מס שקוף-  מצד אחד ברור ומוכר, מצד שני אינו מורגש כמס, אך הולך לתמוך בתקציב המדינה, שמחולק לאו דווקא כרצוננו.

אנחנו משפיעים בעזרת הבחירות שלנו של מה לקנות, ומה לצרוך, וכמה.
אנחנו נותנים תמריץ למי שמייצר ומשווק את המוצרים שבחרנו לרכוש. הכסף מוזרם למקום שם המוצר נוצר- לאדם, מפעל, תאגיד, ויצרני החומרים מהם מורכב המוצר.
בקניה של דברים בהם מרכיבים המזיקים לבריאות, אנחנו מעודדים ייצור מרכיבים אלו.
בצריכה של מוצרים הפוגעים בסביבה, אנחנו מעודדים פגיעה בסביבה.

עולם מסובך, סבך שקשה להשתחרר ממנו. מלא הצבעות יום יומיות, לחלק גדול מהן אפילו איננו מודעים.

אפשר גם לבחור לתמרץ, (מעבר למעגל הבחירות הרגיל, היום יומי,) גורמים שפועלים בארץ ובעולם לפתרון בעיות , וליצירת מציאות טובה יותר, במבט רחב.
להמשיך לקרוא

מסרים הקשורים לחג הפסח

הסיפור על יציאת מצרים הנו התוכן של חג הפסח.

Bermuda Buttercup, Noddind Wood-sorrel

חמציץ נטוי- פריחה

באמצעות ההגדה של פסח נשמר הסיפור במשך דורות רבים.
ההגדה מעבירה מסרים מדור לדור.
רשמתי לעצמי כמה מהמסרים של החג:

חג החרות-
הזדמנות לבדוק: מהי העבדות ממנה נבחר לצאת?
מה לשחרר? ממה להשתחרר?  לָמָּה וּלְמה אנחנו משועבדים?
אולי להרגלים?
אולי הפכנו למדכאים של עצמנו, מדכאים דברים בתוכנו, להמשיך לקרוא

עשרת הדיברות -ליצירת מציאות חדשה

עשר דיברות

  1. העולם שלנו עולם אחד. אין לנו עולם אחר מלבדו.

2. האנשים הם משפחה אחת רחבה.

3. כדור הארץ הוא הבית של כולנו

4. אנחנו מחוברים זה לזה ולעולם באהבה.

5. אני ראוי לאהבה ומתוך האהבה לעצמי מעניק אהבה לכול.
להמשיך לקרוא