עצי אלון

אלון- עץ בר מקומי  , ממשפחת האלוניים.
עצים מן הסוג אלון הם מחשובי העצים בעולם.

Quercus ithaburensis /  Mt. Tabor Oak

אלון תבור וותיק, אהוב על אנשים , ומשמש מקום לבילוי ולהתכנסות

אלונים גדולים ועתיקים שימשו כמקומות לפולחן, ועד היום חלקם קיימים בקרבת מקומות קדושים, וכך זכו להישמר לאורך השנים מפגיעת אדם.

בארץ חמישה מינים של עצי אלון.
הנפוצים יותר, הם אלון תבור. ואלון מצוי.

נעזרתי בכתבה זו, כמו בכתבות אחרות על צמחים,
באתר הנפלא של צמח השדה
מקור נוסף הוא אתר צמחית ישראל ברשת, וכמובן בויקיפדיה, וממקורות נוספים.

המין השלישי נמצא במקומות גבוהים מעל 800 מ', ושמו אלון התולע  , ושניים נוספים צומחים בהיקף מצומצם באזור החרמון.

הפרי של האלון נקרא בלוט, ומורכב מגביע- ספלול, ובתוכו הזרע.

אלון מצוי   Quercus calliprinos    /   Palestine Oak            אזור התפוצה  של מין זה – ארצות מזרח הים-התיכון.

אלון מצוי הוא העץ נפוץ ביותר בחורש הארצישראלי הטיפוסי. הוא יוצר יחד עם  אלה ארץ ישראלית, חורש סבוך.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן- החורף כאן- 8.12.18

ימים מעולים
לקליטה של שתילים-
כשיש עננים,
והיום די קצר.

כשיש ממטרים, כאלו פזורים
יש קריאה לשתילה,
כי מתאים
ואפשר.
להמשיך לקרוא

דמיעה – GUTTATION תופעה יפה

                          דמיעה היא תופעה מעניינת  שמתגלה לעין בעונה הלחה

בתנאים של לחות אוויר גבוהה, הגורמת לקצב אידוי מים איטי מאד,
לחץ המים בצינורות שבעלי הצמחים, הנובע מלחץ שהשורש יוצר, גורם לדחיפת מים מקצות צינורות העצה בעלים, ולהפרשתם בצורות טיפות מים.

דמיעה (בהבדל מהטל) – טיפות המים נוצרות בקצות הצינורות, ומופרשות מהצמח החוצה.

טל נמצא ונוצר על גבי חלקי הצמח, בעקבות  התקררות האויר, הגורמת להפרשת חלק מהמים שהכיל האויר בהיותו יותר חמים, והתלכדות  המים לטיפות.

משפחת החלמיתיים- Malvaceae

משפחת החלמיתיים מוכרת , וקלה למדי לזיהוי.
החֹטמיות אופייניות למשפחה זו- עם המרכז של הפרח דמוי החוטם. ישנן חֹטמיות בר ונוי.
בסוג חֹטמית יש כמה מינים. גם בין צמחי הבר, וגם בין בצמחי התרבות.

צמחי בר נפוצים-ומוכרים בני משפחה זו -החלמית    ("חובזה" )  והחֹטמית

שיחי נוי נפוצים בגינון הם מיני ההיביסקוס. מגוון המינים גדול.

להמשיך לקרוא

משפחת השפתניים Lamiaceae

במשפחת השפתניים הרבה צמחים המוכרים לנו כצמחי תבלין

Salvia coccinea

מרוה אדומה (קוקסינאה)- פרחים

חלקם גדלים בר בארץ.
אחרים מוכרים בגינות נוי,
ובגינון הציבורי. אחרים צמחי בר.

לצמחי משפחת השפתניים כמה סימנים
על פיהם קל לזהות את שייכותם למשפחה:
  העלים ריחניים,
–  הגבעול מרובע,
–  העלים שעל הגבעול צומחים בזוגות,
–  לפרח צורה מיוחדת, צינור המתעקל ונפתח לשפתיים .

הפרחים מתרכזים בקבוצות סביב הגבעול ולאורך הגבעולים. לעתים יש פרחים צפופים יותר בקצות גבעולים שיוצרים תפרחת, מעין שיבולת, המורכבת מהרבה פרחים קטנים.
העין נמשכת להסתכל על מקבץ פרחים, ופחות על פרח בודד.
לעתים הגביע של הפרח גם הוא צבעוני, ומגדיל את הרושם של הפריחה.

צמחי תבלין ותה מוכרים: אזוב (זעתר) , רוזמרין , מליסה ריחן , מרוה, מיורן, אורגנו

להמשיך לקרוא