תות שדה- שפע פירות מצמח קטן Strawberry

תות שדה הוא פרי האהוב על ילדים ומבוגרים

תות שדה פירות בשלים - אדומים ושלוחת ריבוי- שתיל יוני 2016

מקבץ תותי שדה בשלים

הוא מבשיל על צמח קטן למדיי, ונותן שפע פירות.
קל לגדל אותו, ואפשר להוסיף אותו למגוון הצמחים בין צמחי נוי למיניהם, באדניות ועציצים, וכמובן גם בגינה. צריך שמש.
כיום מוכרים שתילי תות שדה במשתלות רבות המגדלות צמחי בית וגינה.

גידול התות מתחיל משתילים.
אם מגדלים צמח אחד, יש סיכוי שיעניק לנו פירות ובהמשך גם שתילים. ניתן יהיה להרבות אותו, ולשתול את השתילים החדשים היכן שנבחר.
השתילים צומחים בקצה שלוחת גבעול של צמח אם. כדי להבטיח הצלחה בריבוי, כדאי לחכות שהשתילים יהיו מפותחים, עם הרבה שורשים, לפני שמנתקים אותם מצמח האם.

הרבה מגידול התות המסחרי מתבצע בחממות, אך בגינה הביתית, וגם בחלק מהחלקות החקלאיות התות צומח ומשגשג פשוט תחת כיפת השמיים.
התות אהוב עלינו, וגם על ציפורים, חלזונות ועוד.
להמשיך לקרוא

להכיר- נַרְקִיס מָצוּי Common Narcissus משפחה: נרקיסיים Amaryllidaceae

הנרקיס המצוי אינו דומה לפרחים אחרים, ולכן קל לזהותו. כמו שלפרח הרקפת צורה ייחודית, וריח משלו, גם הנרקיס מתבדל בצורת הפריחה שלו, ובריחו הבַּשֹוּם.

Common Narcissus plants flowering

מקבץ פרחי נרקיס – מקרוב

לפרח נרקיס שישה עלי כותרת לבנים,
ומרכז צהוב- דמוי כתר.
הגבעולים של הפרחים יוצאים ישירות מהאדמה, מהבצל הנחבא תחת הקרקע. גם עלי הנרקיס, הישרים והארוכים יוצאים ישר מהבצל. (עלים כאלו נקראים סרגליים, והם מעידים על השתייכות לצמחים החד פסיגיים).
על גבעולי הפריחה מספר פרחים לא קבוע.
עונת הפריחה היא בחורף. יש בארץ נרקיסים הגדלים בהר, בין הסלעים- ומקדימים לפרוח- בחודשים נובמבר ותחילת דצמבר.
הנרקיסים שגידולם באדמות העמקים פורחים בדצמבר ותחילת ינואר.
עונת הפריחה לא ארוכה.
להמשיך לקרוא

חסה- צמח בעל עלים ירוקים למאכל

חסה היא אחד המרכיבים המוכרים בסלט ירקות.

A chaild in a field of lettuce

ילד בשדה החסה

משתמשים בעלי החסה, חתוכים על פי ההעדפות- בגדלים שונים,
או קרועים ביד.

את צמח החסה קל לגדל.
החסה היא גידול עונתי. ניתן לגדל אותה בכול העונות, אך היא מותאמת יותר למזג אוויר קריר, ומשגשגת יותר בתקופות הקרירות.
העונות המומלצות לשתילה הן הסתיו והאביב. משך התפתחות צמח החסה מושפע מהטמפרטורות.
בעונה החמה הקצב ממש מהיר- כשמתחילים את הגידול עם שתיל- נחוצים ארבעה שבועות בלבד עד שראש החסה מגיע לגודל מלא.
בחורף, כשקר- משך ההתפתחות יגיע ל3 חודשים.

העלים אותם אוכלים צומחים בצפיפות, על גבעול קצר. כשהצמח מגיע לבגרות קורה שינוי- הגבעול המרכזי מתארך וממשיך לצמוח, ומוציא עלים קטנים יותר. אחר כך הגבעול מצמיח גבעולים צדדיים, ובכול קצה מתפתח ניצן פריחה.
כעבור זמן הניצנים הופכים לפרחים – שצבעם צהוב.
להמשיך לקרוא

ארטישוק ירושלמי – הוא חמנית הפקעות Helianthus tuberosus

ארטישוק ירושלמי – הוא חמנית הפקעות Helianthus tuberosus

Jerusalem artichoke-   tubers

ארטישוק ירושלמי- פקעות שטופות ומוכנות לשיווק

ארטישוק ירושלמי כמאכל- אלו פקעות לבנבנות, מאורכות או מסועפות. מאכל מיוחד, עונתי,
ופחות מוכר מאשר תפוחי האדמה והבטטה.
יש לו אוסף שמות וכינויים-
"תפוח אדמה ירושלמי", "בטטה קֶסְבִּיָיה" "טופינמבור " (TOMBINAMBUR) ועוד.
הצמח הוא מין מיוחד של חמנית- הנקרא חמנית הפקעות. מקורו בצפון אמריקה.
(גם מקור החמנית המשמשת לגידול גרעיני מאכל מאותו חלק עולם).
הפקעות המשמשות למאכל צומחות בין שורשי הצמח.

הגידול של חמנית הפקעות פשוט, ונעשה מפקעות של הצמח. השתילה באביב, האסיף בסתיו ובחורף.
זהו שיח המגיע לגובה אדם ויותר, דמוי חמנית נוי, שיח מסועף מרובה פרחים, עם פריחה סתווית.
כאשר הפרחים נובלים זה הסימן לחפש את הפקעות המסתתרות בין השורשים. לשם כך נהוג לעקור את הצמח עם השורש.      בהגיע החורף הצמח מתייבש.

בעונת הצמיחה שלו הצמח יכול לשמש כגדר חיה עונתית, או כשיחי נוי. לרוב הוא מתחדש מעצמו באותו המקום בו צמח בשנה שעברה, מהפקעות שבאדמה.
להמשיך לקרוא

ליפה – לופה – צמח מיוחד ממשפחת הדלועיים

הליפה- לופה – על הצמח וגידולו
סוג: לופה Luffa aegyptiaca / Luffa cylindrica

Peeled dry fruit of Luffa

פרי יבש של לופה בתהליך קילוף

הליפה שייכת למשפחת הדלועיים, וצורתה מזכירה מלפפון, אבל מהר מאד הופכת למעין מלפפון ענק, שלבסוף הופך לפרי יבש שבתוכו רקמה ספוגית יציבה למדי. החלק הספוגי שימש כספוג רחצה .
אני מגדלת את הליפה מכמה סיבות:
1. זהו מטפס עם צמיחה נמרצת, ומקשט את סביבתו.
2. פריחת הליפה מאד משמעותית, ובולטת בצבעה הצהוב. עונת הפריחה – סתיו, עונה בה פריחה שופעת נדירה יחסית.
3. הפירות מעניינים בצורתם, והופכים לספוג "ליפה" בהבשלתם. מוסיפים עניין, וקצת מצחיקים.
4. נוסטלגיה, צמח שזכרתי מילדותי המוקדמת, ואחר כך נעלם מהסביבה.

הליפה נובטת בקלות מזרעים. נוטה לזרוע את עצמה. הפרי מתייבש ופותח מעין פקק שנמצא בתחתיתו, ומתנדנד ברוח, וכך מפזר זרעים.

להמשיך לקרוא