הידעת? עצי הפרי – ברובם עצים מורכבים

מה זה-  "עצים מורכבים" ? 

Fruit of Cerssy Plum

פרי של שזיף בר- קרסי מתוק . הפרי קטן וטעים. אבל לא בגודל שנחשב מסחרי. הקרסי (קרסיה) שימש ככנה במטעים בשנות החמישים, ולעיתים פרץ כשהעצים התנוונו.

למה מרכיבים עצים, ועצי פרי בפרט?

הרכבת עצים  – תהליך המוכר למין האנושי מזה כמה אלפי שנים.
הרעיון שביסודו הוא ריבוי מהיר יותר ומוצלח יותר של עצים עם פרי משובח, שכושר הצמיחה שלהם מוצלח פחות.

כדי ליצר שתילים שפרים מוצלח גדול טעים, ובעל תכונות המועדפות עלינו, נהוג ליצר שתילים של עצים באמצעות הרכבה של המין הנבחר, על צמח של מין קרוב חזק, שמערכת שורשיו בעלת פוטנציאל גדילה טוב. חסונה יותר ועמידה יותר.
באופן זה נוצר שתיל ששורשיו חזקים ופריו מובחר, שהוא צרוף של שני צמחים שונים, באמצעות תהליך הדומה לניתוח של השתלת איבר. (צריכה להיות קרבה בוטנית, בין הכנה לרוכב, שמאפשרת היווצרות חיבור).

החלק שמשמש בסיס, ולו מערכת שורשים טובה- נקרא כנה. (פירות הכנה לרוב קטנים, ולא מסחריים)
החלק שחובר אליו בתהליך ההרכבה- נקרא רוכב, והוא שיישא את הפירות.

להמשיך לקרוא

הצהובים והאדומים- סביון וכלנית חלוצי הפריחה

סביון         כלנית  וסביון


סביון אביבי פורח במשך כחצי שנה, מנובמבר עד מאי .
הוא מראשוני הצמחים החד-שנתיים הפורחים בחורף.  פריחתו מבשרת את פריחות האביב, אך מתחילה הרבה לפניו.
הסביון קרוי על שם ציצת השער הלבנה של זרעיו, המאפשרת לו להפיץ את הזרעים ברוח.
הילדים אוהבים לנשוף על כדורי הזרעים ולגרום לזרעים לעוף.

הסביון הוא צמח קטן למדי, מגיע לגובה של עד 30 ס"מ , גדל מהר, לרוב בקבוצות גדולות, ויוצר מרבדי פריחה צהובים זמן לא רב אחרי התחלת הגשמים.
מפיץ עצמו בקלות, בעזרת הרוח, וצומח גם בסדקי מדרכות, ושולי כבישים, ניתן למצוא אותו גם בתוך היישובים ואפילו בערים.
שייך למשפחת המורכבים.
הסביון הוא חלוץ הפריחה הצהובה, של בני משפחתו – המורכבים. (יחד עם כתמה עבת שורשים, שפורחת לאורך אותה תקופה כמותו, פחות נפוצה והיא צמח רב שנתי).
אחריו יפרחו עוד רבים מבני משפחת המורכבים. המוכרת ביניהם היא החרצית.

בהמשך גלי הפריחה הצהובה אוסיף גם את תמונותיהם של הצהובים האחרים הנפוצים מאד, בתוספת כמה מילים. שניים מהם מצטיינים בכדורי "סבא" הגדולים מאלו של הסביון.

כלנית מצויה

הכלנית מוכרת ביותר בצבעה האדום , אך פרחיה מופיעים במגוון צבעים נוספים – לבן, ורוד, סגול וכחול וגווני הביניים.
הכלנית פורחת החל מדצמבר ועד מרץ, ומלווה את החורף בארצנו.
פריחתה נותרה שופעת ברחבי הארץ בזכות ההצלחה של התנועה לשמירת הטבע.
(באמצע המאה העשרים הצטמצמה כמות הכלניות בארץ בגלל קטיפה ועקירה .בזכות החוק על איסור קטיף של פרחים מוגנים, שילוב של חינוך, עיצוב דעת-קהל, חקיקה ואכיפה –הכלנית, חזרה לצמוח בשפע והיא מצויה בהמוניה, ומושכת את עיני המטיילים בעונת החורף ועד ראשית האביב).
לכלנית פקעת באדמה, והיא צמח רב שנתי. אין לה גבעול מרכזי, העלים והפרחים בוקעים ישירות מהפקעת, אינם מחוברים זה לזה מעל האדמה, חיבורם הוא באמצעות הפקעת.
לכלנית זרעים המופצים ברוח, מהם יתפתחו פקעות חדשות בתהליך איטי. גם לזרעיה יש ציצת שערות, כמו לזרעי הסביון ומורכבים רבים נוספים.
הכלנית שייכת למשפחת הנוריתיים.

באביב, כשמתמעטת ונפסקת פריחת הכלניות מופיעים שני פרחים אדומים אחרים, הפורחים בהמונים, גם הם בולטים לעיין- נורית אסיה , פרג. בנוסף אליהם, מצויים פחות, פורחים צבעוני, ודמומית.
הנורית והצבעוני גם הם רב שנתיים, גאופיטים.
הפרג הוא צמח חד שנתי. יש לו קרובים שפריחתם דומה הנקראים פרגה, אך הם נדירים יותר.
פריחת צמחי הדמומית מזכירה את פריחת הנורית והכלנית, וגם הם מהנוריתיים.
אדום נוסף המתבלט הרבה פחות הוא דם המכבים, והוא ממשפחת המורכבים.

צבעי האדום והצהוב בולטים מאד לעיין ומושכים תשומת לב.
ובמיוחד כשמדובר על מרבדי פריחה של צבעים אלו.

להכיר את פרחי הבר

מידי זמן אעלה תמונות של פרח בר, להקל על הזיהוי, ולעשות היכרות בסיסית.
פרטים רבים על הצמחים ניתן למצוא באתרים ברשת:
צמח השדה
צמחיית ישראל ברשת , ויקיפדיה, ועוד.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

רקפת

Persian Cyclamen

פרחי הרקפת המצויה

  Cyclamen persicum

רקפת מצויה– משפחת הרקפתיים

לצמח פקעת, הוא שייך לגאופיטים. בקיץ הצמח נמצא בתרדמה, כול החלקים מעל האדמה יבשים ונעלמים.

עם הגשמים מתעוררת הפקעת ומצמיחה עלים ופרחים חדשים.

לעלי רקפות השייכים לאותה פקעת דוגמה זהה. לכול פקעת עלים בדוגמה ייחודית, צידו התחתון של העלה  בעל גוון הנוטה לסגול.

להמשיך לקרוא

עצי אלון

אלון- עץ בר מקומי  , ממשפחת האלוניים.
עצים מן הסוג אלון הם מחשובי העצים בעולם.

Quercus ithaburensis /  Mt. Tabor Oak

אלון תבור וותיק, אהוב על אנשים , ומשמש מקום לבילוי ולהתכנסות

אלונים גדולים ועתיקים שימשו כמקומות לפולחן, ועד היום חלקם קיימים בקרבת מקומות קדושים, וכך זכו להישמר לאורך השנים מפגיעת אדם.

בארץ חמישה מינים של עצי אלון.
הנפוצים יותר, הם אלון תבור. ואלון מצוי.

נעזרתי בכתבה זו, כמו בכתבות אחרות על צמחים,
באתר הנפלא של צמח השדה
מקור נוסף הוא אתר צמחית ישראל ברשת, וכמובן בויקיפדיה, וממקורות נוספים.

המין השלישי נמצא במקומות גבוהים מעל 800 מ', ושמו אלון התולע  , ושניים נוספים צומחים בהיקף מצומצם באזור החרמון.

הפרי של האלון נקרא בלוט, ומורכב מגביע- ספלול, ובתוכו הזרע.

אלון מצוי   Quercus calliprinos    /   Palestine Oak            אזור התפוצה  של מין זה – ארצות מזרח הים-התיכון.

אלון מצוי הוא העץ נפוץ ביותר בחורש הארצישראלי הטיפוסי. הוא יוצר יחד עם  אלה ארץ ישראלית, חורש סבוך.
להמשיך לקרוא

דמיעה – GUTTATION תופעה יפה

                          דמיעה היא תופעה מעניינת  שמתגלה לעין בעונה הלחה

בתנאים של לחות אוויר גבוהה, הגורמת לקצב אידוי מים איטי מאד,
לחץ המים בצינורות שבעלי הצמחים, הנובע מלחץ שהשורש יוצר, גורם לדחיפת מים מקצות צינורות העצה בעלים, ולהפרשתם בצורות טיפות מים.

דמיעה (בהבדל מהטל) – טיפות המים נוצרות בקצות הצינורות, ומופרשות מהצמח החוצה.

טל נמצא ונוצר על גבי חלקי הצמח, בעקבות  התקררות האויר, הגורמת להפרשת חלק מהמים שהכיל האויר בהיותו יותר חמים, והתלכדות  המים לטיפות.