תות שדה הוא פרי האהוב על ילדים ומבוגרים

מקבץ תותי שדה בשלים

הוא מבשיל על צמח קטן למדיי, ונותן שפע פירות.
קל לגדל אותו, ואפשר להוסיף אותו למגוון הצמחים בין צמחי נוי למיניהם, באדניות ועציצים, וכמובן גם בגינה. צריך שמש.
כיום מוכרים שתילי תות שדה במשתלות רבות המגדלות צמחי בית וגינה.

גידול התות מתחיל משתילים.
אם מגדלים צמח אחד, יש סיכוי שיעניק לנו פירות ובהמשך גם שתילים. ניתן יהיה להרבות אותו, ולשתול את השתילים החדשים היכן שנבחר.
השתילים צומחים בקצה שלוחת גבעול של צמח אם. כדי להבטיח הצלחה בריבוי, כדאי לחכות שהשתילים יהיו מפותחים, עם הרבה שורשים, לפני שמנתקים אותם מצמח האם.

ערוגת תותי שדה בשטח פתוח אורגני

שתיל של תות שדה- מתפתח בקצה שלוחה , לפני התפתחות שורשים

פרחים ופרי בוסר- תות שדה

הרבה מגידול התות המסחרי מתבצע בחממות, אך בגינה הביתית, וגם בחלק מהחלקות החקלאיות התות צומח ומשגשג פשוט תחת כיפת השמיים.
התות אהוב עלינו, וגם על ציפורים, חלזונות ועוד.
להמשיך לקרוא ←

למה לגזום?

גויאבה תותית. התחילה מזרע, צמחה כשיח, עוצבה כעץ על גזע אחד, בתהליך הדרגתי. צמח עם אפשרות לעצב כעץ פיסולי.

מטרות הגיזום– עיצוב העץ, או השיח.
זוהי התערבות, שמכוונת להתאים את הצמח לצרכינו ולתפישה שלנו.
במקרים רבים זו התערבות המכוונת לתרום לבריאות העץ, ולפרי טוב יותר.

כשמדובר בגינה ביתית, או חורשה, בוסתן, או שדרה- צריך לשאול:
מה ברצוננו להפיק מהעץ?
התשובות יכולות להיות שונות, ומשתנות, בהתאם למיקום העץ, הסוג שלו, שלב ההתפתחות שלו. לעתים אנחנו רוצים לקבוע את הצורה והגודל מתוך העדפה עיצובית, צורנית,
לעתים מתוך מגמה ליהנות מפרי, לעתים מצורך לרסן צמיחה, ולעתים מתוך צורך לעודד צמיחה.

כשלפנינו שתיל צעיר, ההתערבות לרוב מיועדת לכוון את התפתחותו וצורתו בעתיד.
האם לעץ או לשיח גזע אחד, או מספר גזעים?
מה מתאים לצמח מסוג זה?
מה מתאים לנו, ולמקום בו הצמח נמצא.
האם אנו רוצים לעודד צמיחה לגובה, אולי לרוחב?
צפיפות ענפים- ליצירת הסתרה?
או מרווח בין ענפים, לחדירת אור אל לב העץ, או השיח, ליצור תנאים נוחים להגיע לפירות, וגישה אל כול ענפי העץ?
כדאי שהגיזום יתחיל בהתבוננות בצמח, ובהבנה של צורתו כרגע, ובאיזה שלב של התפתחות העץ, או השיח.
להמשיך לקרוא ←

הנרקיס המצוי אינו דומה לפרחים אחרים, ולכן קל לזהותו. כמו שלפרח הרקפת צורה ייחודית, וריח משלו, גם הנרקיס מתבדל בצורת הפריחה שלו, ובריחו הבַּשֹוּם.

מקבץ פרחי נרקיס – מקרוב

לפרח נרקיס שישה עלי כותרת לבנים,
ומרכז צהוב- דמוי כתר.
הגבעולים של הפרחים יוצאים ישירות מהאדמה, מהבצל הנחבא תחת הקרקע. גם עלי הנרקיס, הישרים והארוכים יוצאים ישר מהבצל. (עלים כאלו נקראים סרגליים, והם מעידים על השתייכות לצמחים החד פסיגיים).
על גבעולי הפריחה מספר פרחים לא קבוע.
עונת הפריחה היא בחורף. יש בארץ נרקיסים הגדלים בהר, בין הסלעים- ומקדימים לפרוח- בחודשים נובמבר ותחילת דצמבר.
הנרקיסים שגידולם באדמות העמקים פורחים בדצמבר ותחילת ינואר.
עונת הפריחה לא ארוכה.
להמשיך לקרוא ←

הרבה גשם לאחרונה. חורף אמתי.
לפני כמה שבועות עוד נראה שאולי הוא לא יבוא, או אולי יהיה רק חורף סימלי, כמו שקורה לפעמים.
אבל לקראת אמצע דצמבר, היתה מנת גשם משמעותית, ולקראת סוף דצמבר הגיעו ימים של חורף נדיב,
עם כמות גשם מפתיעה. ומאז זה נמשך. הרבה ימי גשם, וגלים של ימים גשומים מאד.
יש לי מד גשם מול החלון, ומד גשם בחצר, ואני עוקבת ורושמת כמויות, בטבלת אקסל שהכנתי.

גם בשנה בה נולד הבן הבכור שלי, החורף גם התמהמה. ילדתי בחנוכה, ורק אז, בעשירי בדצמבר, התחיל החורף.
ההורים שלי הביאו לי זר נרקיסים מהגינה, במושב, לכבוד הלידה.
במושב שלי בעמק , בשנות ילדותי, החורף היה מלווה בפריחה שופעת של נרקיסים. היינו יוצאים לטיולים נעולים במגפי גומי שחורים, וחוזרים עם זרי פרחים.
זה היה טרם הזמן של המודעות לשמירת טבע, וגם טרם הזמן שבו החקלאות האינטנסיבית דחקה את רגלי הנרקיסים, והשאירה אך מעט מהם, פחות ופחות.
להמשיך לקרוא ←

חסה היא אחד המרכיבים המוכרים בסלט ירקות.

ילד בשדה החסה

משתמשים בעלי החסה, חתוכים על פי ההעדפות- בגדלים שונים,
או קרועים ביד.

את צמח החסה קל לגדל.
החסה היא גידול עונתי. ניתן לגדל אותה בכול העונות, אך היא מותאמת יותר למזג אוויר קריר, ומשגשגת יותר בתקופות הקרירות.
העונות המומלצות לשתילה הן הסתיו והאביב. משך התפתחות צמח החסה מושפע מהטמפרטורות.
בעונה החמה הקצב ממש מהיר- כשמתחילים את הגידול עם שתיל- נחוצים ארבעה שבועות בלבד עד שראש החסה מגיע לגודל מלא.
בחורף, כשקר- משך ההתפתחות יגיע ל3 חודשים.

העלים אותם אוכלים צומחים בצפיפות, על גבעול קצר. כשהצמח מגיע לבגרות קורה שינוי- הגבעול המרכזי מתארך וממשיך לצמוח, ומוציא עלים קטנים יותר. אחר כך הגבעול מצמיח גבעולים צדדיים, ובכול קצה מתפתח ניצן פריחה.
כעבור זמן הניצנים הופכים לפרחים – שצבעם צהוב.
להמשיך לקרוא ←