חסה היא אחד המרכיבים המוכרים בסלט ירקות.

ילד בשדה החסה

משתמשים בעלי החסה, חתוכים על פי ההעדפות- בגדלים שונים,
או קרועים ביד.

את צמח החסה קל לגדל.
החסה היא גידול עונתי. ניתן לגדל אותה בכול העונות, אך היא מותאמת יותר למזג אוויר קריר, ומשגשגת יותר בתקופות הקרירות.
העונות המומלצות לשתילה הן הסתיו והאביב. משך התפתחות צמח החסה מושפע מהטמפרטורות.
בעונה החמה הקצב ממש מהיר- כשמתחילים את הגידול עם שתיל- נחוצים ארבעה שבועות בלבד עד שראש החסה מגיע לגודל מלא.
בחורף, כשקר- משך ההתפתחות יגיע ל3 חודשים.

העלים אותם אוכלים צומחים בצפיפות, על גבעול קצר. כשהצמח מגיע לבגרות קורה שינוי- הגבעול המרכזי מתארך וממשיך לצמוח, ומוציא עלים קטנים יותר. אחר כך הגבעול מצמיח גבעולים צדדיים, ובכול קצה מתפתח ניצן פריחה.
כעבור זמן הניצנים הופכים לפרחים – שצבעם צהוב.
להמשיך לקרוא ←

ארטישוק ירושלמי – הוא חמנית הפקעות Helianthus tuberosus

ארטישוק ירושלמי- פקעות שטופות ומוכנות לשיווק

ארטישוק ירושלמי כמאכל- אלו פקעות לבנבנות, מאורכות או מסועפות. מאכל מיוחד, עונתי,
ופחות מוכר מאשר תפוחי האדמה והבטטה.
יש לו אוסף שמות וכינויים-
"תפוח אדמה ירושלמי", "בטטה קֶסְבִּיָיה" "טופינמבור " (TOMBINAMBUR) ועוד.
הצמח הוא מין מיוחד של חמנית- הנקרא חמנית הפקעות. מקורו בצפון אמריקה.
(גם מקור החמנית המשמשת לגידול גרעיני מאכל מאותו חלק עולם).
הפקעות המשמשות למאכל צומחות בין שורשי הצמח.

הגידול של חמנית הפקעות פשוט, ונעשה מפקעות של הצמח. השתילה באביב, האסיף בסתיו ובחורף.
זהו שיח המגיע לגובה אדם ויותר, דמוי חמנית נוי, שיח מסועף מרובה פרחים, עם פריחה סתווית.
כאשר הפרחים נובלים זה הסימן לחפש את הפקעות המסתתרות בין השורשים. לשם כך נהוג לעקור את הצמח עם השורש.      בהגיע החורף הצמח מתייבש.

פרחים של ארטישוק ירושלמי= חמנית הפקעות

שיח שנעקר לצורך איסוף פקעות

שיחי הארטישוק הירושלמי לקראת החורף- הצמח בשלבי כמישה

בעונת הצמיחה שלו הצמח יכול לשמש כגדר חיה עונתית, או כשיחי נוי. לרוב הוא מתחדש מעצמו באותו המקום בו צמח בשנה שעברה, מהפקעות שבאדמה.
להמשיך לקרוא ←

הליפה- לופה – על הצמח וגידולו
סוג: לופה Luffa aegyptiaca / Luffa cylindrica

פרי יבש של לופה בתהליך קילוף

הליפה שייכת למשפחת הדלועיים, וצורתה מזכירה מלפפון, אבל מהר מאד הופכת למעין מלפפון ענק, שלבסוף הופך לפרי יבש שבתוכו רקמה ספוגית יציבה למדי. החלק הספוגי שימש כספוג רחצה .
אני מגדלת את הליפה מכמה סיבות:
1. זהו מטפס עם צמיחה נמרצת, ומקשט את סביבתו.
2. פריחת הליפה מאד משמעותית, ובולטת בצבעה הצהוב. עונת הפריחה – סתיו, עונה בה פריחה שופעת נדירה יחסית.
3. הפירות מעניינים בצורתם, והופכים לספוג "ליפה" בהבשלתם. מוסיפים עניין, וקצת מצחיקים.
4. נוסטלגיה, צמח שזכרתי מילדותי המוקדמת, ואחר כך נעלם מהסביבה.

הליפה נובטת בקלות מזרעים. נוטה לזרוע את עצמה. הפרי מתייבש ופותח מעין פקק שנמצא בתחתיתו, ומתנדנד ברוח, וכך מפזר זרעים.

סוכת ליפה עם שפע פירות – 19.12.14

פירות לופה תלויים בסוכה

פירות ליפה בגודל מלא, לפני ההבשלה

זרעים של שני מיני לופה

להמשיך לקרוא ←

יקרונית התאנה היא חיפושית פולשת ומזיקה.

יקרונית תאנה – חיפושית בוגרת

הגיעה לארץ לקראת סוף שנות ה-50. מאז תוקפת את עצי התאנה, בעוצמה משתנה בשנים שונות.

חיפושית זו היא האויב הכי בעייתי מבחינת עצי התאנה יכולה לגרום למותו של עץ.
יקרונית התאנה היא חיפושית גדולת מידות, ארוכת מחושים, ומקושטת בכתמים של צבעי אזהרה.
כשתופשים אותה ביד היא מנסה לרוב להתחמק, ומשמיעה קולות כעין חריקה או צרצור .
לא קשה לתפוש אותה. היא אינה זהירה. לעיתים מתחזה למתה.
כשהבחירה היא בין חייה של החיפושית, לחיי עצי התאנה, אני מעדיפה להרוג את החיפושית, ולהציל את העצים.
בילדותי המוקדמת היתה מכת יקרוניות שחיסלה את גידול התאנים בארץ לתקופה, גם כיום היא מפילה חללים, ומחסלת עצים ותיקים וחדשים.

יש שנים שאני מגלה חיפושית בודדה. יש שנים שאני מגלה עצים אחדים שנתקפו על ידי הזחלים, ונסורת נשפכת מחורים בגזע, או בבסיסו ולעתים בענף. כזו היא השנה הזו.
להמשיך לקרוא ←