פורמט חדש לבלוג- בהכנה – משתפת בצעדים

אודות הבלוג, ומה קורה עכשיו

יש לי רשימת תאריכים בעלי משמעות עבורי, השמורה בתיקיה מיוחדת בשם 'לזכור'.
כשרציתי לדעת ממתי התחלתי לכתוב בבלוג מצאתי שרשום שם- בלוג חדש- נובמבר 2016 .
מסתבר שאני בשנה הרביעית של הכתיבה לבלוג.

כשיצאתי לדרך, ידעתי שיש לי הרבה דברים לכתוב עליהם, והתמדתי לכתוב. אחרי שלוש שנים הרגשתי שהתכנים בבלוג זקוקים ליותר סדר, באופן ההצגה, מאחר שהם נוגעים בתחומי עניין שונים.

כדי להתחיל את הכתיבה, להקים בלוג משלי, פרסמתי מודעה- זו היתה התחלת ההתחייבות שלי כלפי עצמי להוציא את הדברים לאור.
מצאתי מבין הפונות בעקבות המודעה את מי שהתאימה לי, והיא יצרה עבורי, בעבודה משותפת, את תבנית הבלוג והעלתה בשבילי את הכתבות בהתחלת הדרך.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן- הסיפור על איריס הביצות- ריבוי והשבה לסביבה 29.2.20

בכול מקום בו אני משוטטת ברגל, ואני נתקלת בזרעים של צמח מעניין, אני לוקחת זרעים כדי לנסות לגדל את הצמח.

פריחת האיריס 27.2.20 (6)

מקבץ צמחי איריס בפריחה שופעת, השנה.
אחד ממקבצי הצמחים הוותיקים

קצת לפני שעשו עבודות עפר לטובת הקמת רכבת יוקנעם כפר יהושע, היא רכבת העמק החדשה,
עם התוכנית שכללה סלילת כביש כניסה חדש ומשופר למושב, סימנו את צמחי איריס הביצות בקטע המסילה של הרכבת הישנה. הסימון היה כנראה חלק מתהליך של הצלת מושבות איריס הביצות שהיו שם, והיו מוכרות לחובבי האיריסים, שהיו מנסים לתפוס את מראה הפריחה . בשעתו פגשתי אנשים שחיפשו את המקום, ואף הכוונתי אותם לנקודה.
כחובבת הטבע המקומי, הכרתי פינה זו והשתדלתי לזכור לבקר את הצמחים בעונה הפריחה. המסילה הישנה הייתה ממש קרובה לכביש, נהגתי להגיע לסביבה ברכב, ולשוטט לאורך המסילה, לראות את הפריחה.
אני לא זוכרת האם בהקשר לחשש מפני הפגיעה בצומח בקטע זה של המסילה, או שסתם כך, הגעתי להסתובב שם ברגל, בעונה שכבר הצמחים התחילו להתייבש, ואולי בכלל חיפשתי זרעים של מעוג, שזכרתי שפורח לא רחוק משם. מבלי שהתכוונתי מצאתי באחת ממושבות האיריס, שגדל במקבצים, הלקט יבש ופתוח, שהזרעים הציצו מתוכו.
ידעתי שהצמח מוגן, לכן לקחתי רק קומץ מהזרעים, והשארתי את השאר, למרות שמהתבוננות בסביבה לא ראיתי שקורה שם ריבוי טבעי מהזרעים. (לא ראיתי שהופיעו בקטע השטח ההוא צמחי איריס צעירים, בתקופה בה שוטטתי שם).
(לפי ויקיפדיה עבודות הסלילה של המסילה התחילו ב2011, מכאן שהתחלתי את הסיפור הזה לפני כעשר שנים)


להמשיך לקרוא

בלוג יומן- נרקיסים 19.1.20

הרבה גשם לאחרונה. חורף אמתי.
לפני כמה שבועות עוד נראה שאולי הוא לא יבוא, או אולי יהיה רק חורף סימלי, כמו שקורה לפעמים.
אבל לקראת אמצע דצמבר, היתה מנת גשם משמעותית, ולקראת סוף דצמבר הגיעו ימים של חורף נדיב,
עם כמות גשם מפתיעה. ומאז זה נמשך. הרבה ימי גשם, וגלים של ימים גשומים מאד.
יש לי מד גשם מול החלון, ומד גשם בחצר, ואני עוקבת ורושמת כמויות, בטבלת אקסל שהכנתי.

גם בשנה בה נולד הבן הבכור שלי, החורף גם התמהמה. ילדתי בחנוכה, ורק אז, בעשירי בדצמבר, התחיל החורף.
ההורים שלי הביאו לי זר נרקיסים מהגינה, במושב, לכבוד הלידה.
במושב שלי בעמק , בשנות ילדותי, החורף היה מלווה בפריחה שופעת של נרקיסים. היינו יוצאים לטיולים נעולים במגפי גומי שחורים, וחוזרים עם זרי פרחים.
זה היה טרם הזמן של המודעות לשמירת טבע, וגם טרם הזמן שבו החקלאות האינטנסיבית דחקה את רגלי הנרקיסים, והשאירה אך מעט מהם, פחות ופחות.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן – נראה שהחורף בפתח

7.12.19
מזג האוויר מתקשה להחליף עונה, מסתיו לחורף. לפעמים גם לאחרונה הציג ימים קיציים למדיי.
ע. שמטפלת בי לעתים בדיקור ועוד דרכים לא ברורות לי, אומרת שאני יסוד עץ (לא מפתיע, לאור כול הציורים הנטיעות והכתיבה שלי, שסובבים סביב עצים), ושהעיכוב של כניסת החורף מערער בי משהו.
בינתיים עדיין מרגישה שאינני במיטבי, עם הצטננות נגררת, ועייפות מצטברת.

בחלון הבוקר, הצמרת הרחוקה של הברוש התמלאה ציפורים, וקריאותיהן. למעלה בקצה הענף הקרח שבצמרת היה בברור עורב, מי היו האחרות לא זיהיתי.
לאחרונה הדרורים החלו לבוא , (חדש לי,) לאכול מאגוזי הפקאן שאני מפצחת על הרחבה מול החלונות של הבית, והירגזים הופיעו שוב, אך כאילו יותר נדירים. הם נעלמו מתי שהוא בקיץ, כשהטריות של אגוזי הפקאן לא היתה במיטבה. לא יודעת האם זו הסיבה. בשלב מסוים אכלו שם רק הנמלים, אז חדלתי לפצח, עד לפני כחודש, כשהתחלתי לאסוף אגוזים טריים.
הדרורים נוחתות על ענפי העץ בכבדות ביחס לירגזים, שתנועתם קלילה כריחוף עלה .
להמשיך לקרוא

אני ,התאנים, ויקרונית התאנה – בלוג יומן 7.9.19

בתקופה אחרונה הקדשתי זמן למזיק- יקרונית התאנה, וכך התגלגלו המחשבות שלי-
אחרי השרות בפלמ"ח אמי התגוררה עם חבריה לגרעין בקיבוץ יראון. מתי שהוא נשלחה לקורס שתלנות במשמר העמק, שם בלתה בחורף של השלג הגדול. בקיץ ביראון קטפה תאנים במטע של הקיבוץ. אני נולדתי באביב בשנה הבאה.
את פירותיה של ההכשרה בשתלנות אכלנו כול בני המשפחה, פירות מהבוסתן שנטעה במשק, ופירות ניסיונה בהרכבת עצי פרי.
בין העצים שנטעה אמי היו גם עצי תאנה אחדים.
למדתי לאהוב תאנים, וכשהתחלתי לטפל בנטיעת בוסתנים לילדיי, הוספתי גם עצי תאנה.
התאנים הגיעו לחנות האורגנית, כאשר התחלנו לגדל ולמכור תוצרת אורגנית. בעקבות פירות התאנים נוצר קשר עם לקוח מחיפה, חובב תאנים מושבע.
הלקוח הזה הביא לי שתילי תאנה שאגדל אצלי. בהתחלה שני שתילים, מבלי שסיפר לי משהו לגביהם, שנתגלו בהמשך כעצים מבורכים בשפע פרי ומיוחדים:
להמשיך לקרוא