23.1.19.     הזמן שלי לכתוב הוא הבוקר. עכשיו.
הפעם לא יצאתי להאכיל את הירגזים, לקחתי לי זמן של שעה להישאר במיטה אחרי שהתעוררתי עם השמש בשש ורבע בערך, שומעת את שחרור השרשרת של הרכבים התפעוליים של המשק.

צליל השרשרת הוא פעמון הבוקר שלי, המבשר שהתחיל יום העבודה.
בשנים קודמות , שכבר מתרחקות להן היה זה צליל התנעת הפרגסון הישן, על ידי דודי י.
כשגרתי בבית הגדול, החניה היתה מול חדר השינה שלי, והצליל בא מהכיוון של חלון מערב הפונה לכביש.
כשעברתי לבית הקטן, והמוסך התגלגל לסדנה, הפרגסון עבר לחצר של של דודי, שחלון חדר השינה שלי , שבבית הקטן פונה לכיוונו. הצליל נמשך עוד כמה שנים ספורות. הפעם מכיוון מזרח. ואחר כך השתנו דברים. הטרקטור נמכר, וגם דוֹדי נפטר.
להמשיך לקרוא ←

ימים מעולים
לקליטה של שתילים-
כשיש עננים,
והיום די קצר.

כשיש ממטרים, כאלו פזורים
יש קריאה לשתילה,
כי מתאים
ואפשר.
להמשיך לקרוא ←

לפני מספר ימים גשם קצר באמצע הבוקר. עדיין המזג חמים.
נתתי לטיפות להרטיב אותי. עושה זאת בשמחה , בזכות החמימות.
הגשם היה דוגמא קצרה, ותזכורת לחורף המתקרב.
בשולי גג הסככה מולי, ליד המרזב המגיר מים למיכל האיסוף שהתקנתי, עמד נחליאלי. ראשון שראיתי בעונה זו. (יתכן שטעיתי בזיהוי?)
עונת מעבר.
החצבים כבר שלחו תזכורת לבואו הקרוב של הסתיו. אצלנו במשק פריחתם התחילה באוגוסט, וכבר סיימו. עכשיו מבשילים זרעים ועמודי הפריחה מתייבשים לאִטם.
בשולי מורדות הרי הגליל המזרחי, קרוב לשביל סובב כנרת, יש פריחת חצבים עם תזמון אחר,
להמשיך לקרוא ←

חשבתי ,

בוקר

בבוקר אולי,
כבר שכחתי היכן ומתי,
שאני כמו סרטן נזיר,
לבדי חיה בקונכייה שאולה.

נכנסתי למסגרת שיצרו אחרים,
וממשיכה להוביל אותה הלאה.
אני עכשיו המנהלת של ההתרחשות,
אבל אני מחוברת לקונכייה הזו,
להמשיך לקרוא ←