כמו סרטן נזיר 18.9.18

חשבתי ,

Morning

בוקר

בבוקר אולי,
כבר שכחתי היכן ומתי,
שאני כמו סרטן נזיר,
לבדי חיה בקונכייה שאולה.

נכנסתי למסגרת שיצרו אחרים,
וממשיכה להוביל אותה הלאה.
אני עכשיו המנהלת של ההתרחשות,
אבל אני מחוברת לקונכייה הזו,
להמשיך לקרוא

כותבת את סיפור החיים שלי. גיליתי את הפייסבוק

לאחרונה מצאתי את הדרך ואת הנחישות לכתוב את סיפור החיים שלי. החלטתי לתעל את הכתיבה לפייסבוק, ולאפשר למעוניינים לעקוב אחר הרשימות, וללוות אותי בכתיבה.

כותבת פעמיים שלוש בשבוע, כול פעם פרק, תחת כותרת, המביאה אותי אל סיפורים והתבוננות, במי שהייתי, וגם לעיתים בזמן העכשווי.

במשך השנים הסיפורים נצברים. הזיכרונות מתרבים. רציתי לכתוב מזה הרבה שנים ודחיתי. עכשיו הגיע הזמן.
המסגרת שבחרתי, מאפשרת לשתף אנשים בתהליך. לא מחכה שהכול יבשיל, לא מנסה ללטש. החומר גולמי. מחבר אותי לעצמי.

פתחתי חלונות נוספים אליי- באמצעות פתיחת דפי פייסבוק. בדף האישי נותנת הצצה לפרקי הסיפור. מי שמתלווה לקריאה מלאה, מבקש להצטרף לקבוצה סגורה.
מוזמנים לתת מבט-        הדף שלי בפייסבוק                                                     זיכרונות-
תמונה מימי ילדותי

%d7%91%d7%aa-7

landscape  - painting

תמונת נוף שציירתי בצפון חלקות המושב, לפני הרבה שנים. העליתי לפייסבוק

בלוג יומן – אביב

 

17.3.18
האביב פרץ. הימים חמימים, לעתים קצת חם מידי.
העצים פורחים בחגיגה מרשימה- הוורוד של כליל החורש, הלבן של הלבנה, והדפנה, האגס הסורי, והעוזרר.
השקדיות היו הסמן להתחיל את חגיגת האביב. ואחריהן הופיעו השאר.
מופע קצר ימים וחולף, מרגש מידי שנה, נעלם וחוזר בעתו.
לבלוב גפן תאנה ורימון. פריחת הדרים.
מתי היה חורף? עוד קצת מרחק מימות הגשם, ועצי הפרי יזדקקו להשקיה.
בבוקר אני עטופה בשכבות, ועם השמש המתגלה ועולה אני משילה אותן, ומסתפקת בשכבה אחת.
להמשיך לקרוא

בכולנו נמצא געגוע עמוק לקרבה – יומן 8.2.18

עם הכתיבה של הבוקר, עלו בי דברים על קירבה.

Apple tree with buds

ניצנים של פריחה. תפוח ענה

קרבה פשוטה, זה צורך בסיסי, שנולדנו איתו, שמוטבע בנו.
קירבה של מגע פשוט,
של קבלה ללא שיפוטיות,
של אמון.
צורך בסיסי, שהתרבות סיבכה בכללים באיסורים, בספקות.
מה זה בסך בכול? – לגעת ולהיות נוכח.
לא למדוד מה הזמן שמהוגן ומותר לשמור מגע.
להיות במגע בנעימות, ללא מתח.
להמשיך לקרוא

עושה סדר – יומן

בחרתי לעצמי פרויקט ל2018- לעשות סדר יסודי –
להגיע לסדר בניירת, ולגבש את שיטת העבודה של שמירת מסמכים בשנים הבאות. ואחרי שלב זה, או במקביל אליו, סדר בשאר הדברים שנאגרו, ונאגרים בבית.

disorder
לפעמים דברים מסובכים

אני זקוקה לברכת הצלחה, להרבה נחישות ולהתמדה.
מרגישה כאילו עשיתי צעדים בודדים ראשונים, במסע של אלף קילומטר, כמו שמתארת האמרה הידועה.
רואה עד כמה ארוך המסע שצפוי לי. מנסה לדמיין איך העולם שלי ייראה במהלך המסע, ובסופו.
גם בעבר החיים שלי כללו הרבה דברים שמצריכים הרבה זמן,
להמשיך לקרוא