ללמוד ערבית – יומן 31.10.17

באמצע אוקטובר השנה התחלתי לימודי ערבית מדוברת, הפעם זו עונה שלישית.
מתאים לי בסתיו. הערבים מתארכים. הקורס מסתיים באביב. היקף הלימוד- שעתיים, פעם בשבוע. התחלתי ב2015. קורס מתחילים, עם מורה מכפר מוסמוס. שהגיע ללמד במקום שקרוב לכפר שלי. רציתי ללמוד להבין את השפה, וללמוד קצת לדבר.

Learning a new language is difficult

שפה חדשה- קשה

אף פעם לא הייתי חזקה בלימוד שפות. גם אל מול האנגלית, שהייתה חלק מהמערכת החל מבית הספר היסודי, הייתי חייבת לעשות מאמץ כדי לעמוד בקצב של הכתה. עשיתי מאמץ. והמשכתי לאורך השנים. ויש לי אנגלית בסיסית.
ערבית ליקטתי פה מלה, שם פתגם, קטע שיר. לא התקדמתי הרבה. לספור עד עשר. שמות של ירקות אחדים.
להמשיך לקרוא

המסע של החיים – יומן 16.9.17

grasshopper

חגב

להביא את הלפטופ למיטה, לתעד את זרם המחשבות שהתחיל בשאלה מי אני היום.
נולדתי אל בוקר חדש, שבת, עם קרירות בוקר נעימה סתווית, ועננים קלים. שואלת את עצמי מי אני בעצם, נכון להיום, מה הפרק שאני חווה עכשיו, כי החיים הם מסע, שנמשך עד סופם, ומתחיל בלידה, ועוד בשלב הסמוי של היווצרות עובר.
כולנו במסע החיים, כול החי. כול מי שעדיין יש לו צרכים. שותה מים. ניזון. מתעורר, הולך לישון, מתגונן מקור ומחום עזים, נע ועוצר.

מי אני היום? להמשיך לקרוא

לסגור את היום

corncob

קלח תירס דרוס על הכביש,
ואני בחצות,
הולכת לסגור את השיבר,
יורדת לסגור את היום,
יחפה על הדרך שבין
השדות.
לוחשת סודות,  לעצמי, להמשיך לקרוא

לפגוש את עצמי

Cynara syriaca

קנרס סורי

כמה קשה לי סתם לעצור ולהקשיב לעצמי.
הרבה יותר קל לי לכתוב דברים, שחולפים לי בראש, או שמודעת אליהם, כשיש דף (קובץ פתוח) ומקלדת.
אני יודעת שאם לא אכתוב לא אזכור הרבה, אני יודעת שמה שכתוב במחשב אפשר לשמור.
אני צריכה לעשות משהו, כדי לעצור מלעשות דברים אחרים, כדי להקשיב לעצמי, לפעמים אני צריכה לכתוב, זה משאיר אותי עם עצמי. להמשיך לקרוא

הרבה מידיי ומהר מידיי- תסמינים של תקופתנו

כבר הרבה שנים אני מודעת שאני חייה חיים טובים, על פי בחירות שלי, אך איכשהו הכול בריצה, הכול מהר מידיי, הכול עמוס בכול כך הרבה דברים, וזה ממש לא קל.
גורם למתח, וקשה לי להגיע לתחושת רוגע, להרגיש שלווה.

הרבה מידיי אפשרויות וכול הזמן צריך לבחור.  להמשיך לקרוא