כותבת את סיפור החיים שלי. גיליתי את הפייסבוק

לאחרונה מצאתי את הדרך ואת הנחישות לכתוב את סיפור החיים שלי. החלטתי לתעל את הכתיבה לפייסבוק, ולאפשר למעוניינים לעקוב אחר הרשימות, וללוות אותי בכתיבה.

כותבת פעמיים שלוש בשבוע, כול פעם פרק, תחת כותרת, המביאה אותי אל סיפורים והתבוננות, במי שהייתי, וגם לעיתים בזמן העכשווי.

במשך השנים הסיפורים נצברים. הזיכרונות מתרבים. רציתי לכתוב מזה הרבה שנים ודחיתי. עכשיו הגיע הזמן.
המסגרת שבחרתי, מאפשרת לשתף אנשים בתהליך. לא מחכה שהכול יבשיל, לא מנסה ללטש. החומר גולמי. מחבר אותי לעצמי.

פתחתי חלונות נוספים אליי- באמצעות פתיחת דפי פייסבוק. בדף האישי נותנת הצצה לפרקי הסיפור. מי שמתלווה לקריאה מלאה, מבקש להצטרף לקבוצה סגורה.
מוזמנים לתת מבט-        הדף שלי בפייסבוק                                                     זיכרונות-
תמונה מימי ילדותי

%d7%91%d7%aa-7

landscape  - painting

תמונת נוף שציירתי בצפון חלקות המושב, לפני הרבה שנים. העליתי לפייסבוק

בלוג יומן – סיפור חיים – פרויקט חדש

חג שבועות. למרות שרתמו אותי במידה קטנה להכנות לחג ביישוב, אני בענייני.
בשביל הבלוג יש לי פוסט בתהליך הכנה על משפחת הצמחים המורכבים.
במחשב גם – קבצים של דפי השירים שלי שפורסמו בעבר בספר. בתוכנית להעלות אותם מתי שהו בהמשך, לדיפדוף באינטרנט. בבלוג.

בינואר שיתפתי כאן לגבי פרויקט סדר שהתחלתי בו.
בעקבות ההצהרה השקעתי מאמצי פתיחה, ואחר כך ההמשך קרה בטפטופים, מידי פעם.
כדי לא להילחץ מסתכלת על החלטות כאלו כעל תכנית חומש. לוקחת את הזמן,
זוכרת שזה כיוון, ומתקדמת בצעדים לפי מה שמתאים לי ולכוחותיי.        ————————–   ——————————–

What is my story ?

סיפור חיים

ברקע היה בהמתנה רצון לכתוב את סיפור החיים שלי, ממש סיפור. לא הרגשתי שיש לזה מקום בבלוג.
אחרי שהתיידדתי יותר עם הפייסבוק, מצאתי את הדרך שלי- והתחלתי לאחרונה לכתוב.
הסיפור יתגלגל כפוסטים. החומר שמור גם בתיקיה במחשב.
הזמנתי אנשים להתלוות אליי כקוראים. קבוצה סגורה.
יודעת שכדי לכתוב אני צריכה קוראים.
גם החומרים שאני מעלה לבלוג, לולא הייתי רואה שאנשים קוראים בו,
זוכה לתגובות מחזקות מידי פעם, לא הייתי מצליחה לכתוב. (לפעמים נובע ממני משהו, בלי שתכננתי. לרוב דברים קצרים. שירים. אבל זה עניין שונה)
הצורך לחלוק, לשתף, מלווה אותי. מניע אותי.
מי שרוצה להתלוות אליי גם בסיפור הזה יכול לראות את ההתחלה בפייסבוק, ולפנות אליי.
סיפור חיים- פרקים ראשונים בדף הפייסבוק
אפשר גם לשלוח לי מייל-  irisbz@gmail.com
להמשיך לקרוא

בלוג יומן- סיכום ביניים, אחרי שישים ושבע

 מלאו לי זה עתה 67.

Silybum marianum

פריחה של גדילן

לבלוג מלאה כשנה וחצי. תקופה בה פיניתי זמן לכתיבה, באופן סדיר.
שואלת מה הלאה.
יש שני עולמות שאני חולקת- האחד התבוננות בטבע, והעברת ידע לגבי הטיפול בצמחים,
והשני -התבוננות על החיים.
לפני מספר חודשים נכנסתי בהיסוס לפייסבוק, ובודקת מה מקומו, ככלי לביטוי אישי.
השימוש במחשב במקום בנייר, לכתיבה ולהפצה, מאפשר שיתוף מיידי של הנכתב.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן – אביב

 

17.3.18
האביב פרץ. הימים חמימים, לעתים קצת חם מידי.
העצים פורחים בחגיגה מרשימה- הוורוד של כליל החורש, הלבן של הלבנה, והדפנה, האגס הסורי, והעוזרר.
השקדיות היו הסמן להתחיל את חגיגת האביב. ואחריהן הופיעו השאר.
מופע קצר ימים וחולף, מרגש מידי שנה, נעלם וחוזר בעתו.
לבלוב גפן תאנה ורימון. פריחת הדרים.
מתי היה חורף? עוד קצת מרחק מימות הגשם, ועצי הפרי יזדקקו להשקיה.
בבוקר אני עטופה בשכבות, ועם השמש המתגלה ועולה אני משילה אותן, ומסתפקת בשכבה אחת.
להמשיך לקרוא

בכולנו נמצא געגוע עמוק לקרבה – יומן 8.2.18

עם הכתיבה של הבוקר, עלו בי דברים על קירבה.

Apple tree with buds

ניצנים של פריחה. תפוח ענה

קרבה פשוטה, זה צורך בסיסי, שנולדנו איתו, שמוטבע בנו.
קירבה של מגע פשוט,
של קבלה ללא שיפוטיות,
של אמון.
צורך בסיסי, שהתרבות סיבכה בכללים באיסורים, בספקות.
מה זה בסך בכול? – לגעת ולהיות נוכח.
לא למדוד מה הזמן שמהוגן ומותר לשמור מגע.
להיות במגע בנעימות, ללא מתח.
להמשיך לקרוא