שירים שלי מהספר סימני דרך

הספר סימני דרך, נדפס בהוצאת סער ב1998.  חזרתי לדףדף בו, והחלטתי לפרסם שירים שמתקשרים למה שאני מעלה לבלוג היום- במדור "בלוג יומן".
השירים נכתבו כשהייתי בשנות הארבעים לחיי, מבררת לעצמי מחדש איזה אדם אני.

 

shadows

צללים ואור

הזיכרון
מחוברת אל כל
הזיכרונות שלי ,
מחוברת
דרך הזיכרונות שלי .
בלי הזיכרון –
מי אני ?


מורכבות

יש בי בור,
בור
מלא פחד ,
פחד מטורף ,
שצורח בי .

יש בי
מעין של אור ,
אור מנחם ,
מפכפך בקירבי . להמשיך לקרוא

ליפה – לופה – צמח מיוחד ממשפחת הדלועיים

הליפה- לופה – על הצמח וגידולו
סוג: לופה Luffa aegyptiaca / Luffa cylindrica

Peeled dry fruit of Luffa

פרי יבש של לופה בתהליך קילוף

הליפה שייכת למשפחת הדלועיים, וצורתה מזכירה מלפפון, אבל מהר מאד הופכת למעין מלפפון ענק, שלבסוף הופך לפרי יבש שבתוכו רקמה ספוגית יציבה למדי. החלק הספוגי שימש כספוג רחצה .
אני מגדלת את הליפה מכמה סיבות:
1. זהו מטפס עם צמיחה נמרצת, ומקשט את סביבתו.
2. פריחת הליפה מאד משמעותית, ובולטת בצבעה הצהוב. עונת הפריחה – סתיו, עונה בה פריחה שופעת נדירה יחסית.
3. הפירות מעניינים בצורתם, והופכים לספוג "ליפה" בהבשלתם. מוסיפים עניין, וקצת מצחיקים.
4. נוסטלגיה, צמח שזכרתי מילדותי המוקדמת, ואחר כך נעלם מהסביבה.

הליפה נובטת בקלות מזרעים. נוטה לזרוע את עצמה. הפרי מתייבש ופותח מעין פקק שנמצא בתחתיתו, ומתנדנד ברוח, וכך מפזר זרעים.

להמשיך לקרוא

כן לכבוד הדדי ואהבה – לא לאלימות

כן לכבוד הדדי ואהבה    לא לאלימות

ברור לי מעל כל צל של ספק ששימוש באלימות ובמלחמה אינם הדרך הנכונה והראויה לפתרון בעיות.אלימות מכל צד שהוא , אינה מוצדקת, מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה.

האנושות נמצאת בתהליך אבולוציוני ארוך של היווצרות אנושות תבונית, היכולה לעצב את חייה, בעזרת חשיבה ופתוח אמצעים התומכים בקיום.

המלחמות הנן שריד לתקופה הפרימיטיבית, בה היה צורך להיאבק על החיים, מול חיות טרף,ובה לא חלו חוקים אנושיים מלאים על מי שמשתייך לקבוצה אנושית אחרת.

אלימות מנוצלת על ידי קבוצות של בעלי אינטרסים , בתחומים שונים, כדי להשיג כוח ומעמד.

היא מנצלת את רוב האנושות וגורמת נזק, שממנו מעטים,בעלי אינטרסים, יוצאים נשכרים, ומחזקים את מעמדם, על חשבון סבלם של רבים.
להמשיך לקרוא

זורעת רעיונות- שני שירים משנה זו

זורעת רעיונות

Persian Cyclamen seeds

זרעי רקפת בר

כמו זרעים, מפזרת אותם
באמצעות מילים,
באמצעות מילים כתובות,

שייתכן שימצאו קרקע גידול באחד הזמנים,
מישהו שיעזור להצמיח אותם,
כדי לברוא עולם
יותר פורח
מתחדש,
מצמיח דברים
שיש להם שורשים ואחיזה בקרקע,
וייטיבו גם
עם הדורות
הבאים.

24.6.19

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני כולי
שירים ולחן.
הרבה שעות מחשב
כדי
לכתוב כול
זאת.
כול מחשבה
שבי מבלחת
יכול שאהפוך אותה
לארץ של פלאות.

להמשיך לקרוא

ללמוד להתייחס לכדור הארץ ולמצבו, כמטרה חינוכית מרכזית

ברקע האקטואליה נמצאים "המרד בהכחדה" , מאבקים סביב נושא ההתחממות הגלובלית, השימוש בפלסטיק ותוצאותיו, הכחדת מינים ועוד.

כיוון אחד הוא מחאה, וקריאה לגופים בעלי הכוח לקחת אחריות לתיקון.
אני לא מאמינה בכיוון זה ככיוון מספק ממנו יגיע הפתרון. אני מאמינה שהפתרון צריך להגיע מלמטה, מאיתנו האנשים. כדי שזה יקרה- יש להנחיל את המודעות לנושאים הקשורים לשינוי גם באמצעות מערכת החינוך.

נראה שכול אחד צריך לבחון את עצמו, את אורח חייו, והרגלי החיים והצרכנות שלו.
אם היו נמנעים מצריכת משקאות בבקבוקים- לא היו בקבוקים של פלסטיק וזכוכית מצטברים בים וביבשה.
אם אנשים היו באים לקנות מוצרים ברשתות השיווק עם אריזות רב פעמיות מהבית, באופן עקבי, כמות השקיות היתה מצטמצמת פלאים.
המִחזור הוא פתרון מאד לא מספק, וכרוך בזיהום.
מניעה במקור היא הכיוון הנכון. הימנעות.
האם עלינו לבקש מהממשלה לאסור על מכירת שקיות? או לאסור על עצמנו לקחת שקיות?
האם עלינו להילחם בפלסטיק- או להציב מול עינינו מטרה ברורה- למצוא חומרים שיחליפו את הפלסטיק, ממקור מתחדש, צמחי, שייצור חומרי הגלם יתרום לסביבה במקום לפגוע בה? שההתכלות שלהם תתרום לסביבה, ולא תפגע בה- כמו שקורה בטבע, עם פסולת צמחית, המעשירה חזרה את האדמה?

נחוץ לאתגר את המהנדסים והכימאים לבנות תהליכי ייצור לא מזהמים. להמשיך לקרוא