לתכנן שינוי, להתכונן ליצירת מציאות חדשה

מחשבות, התחלה- .שיטה חלופית לניהול מדינה,ובהמשך- מעבר להתארגנות  עולמית של קהילות מקומיות  –

צעדים לקראת  שינוי חיובי לטובת החיים כולם

אם יוצאים מנקודת הנחה שהכול פתוח, מחדש לקבלת החלטות  -אפשר לחקור את השאלה מה רצוי שיהיה תפקיד המדינה נכון לעכשיו, והאם מדינה היא הדרך גם בהמשך. בדיון חשוב לבדוק מה הנחות היסוד עליהן מתבססים.

כשמחפשים ליצור שינוי -שאלת המפתח שאני רואה אותה כנקודת מוצא היא: מהי מטרת – העל של השינוי?  מטרת העל שאני בוחרת, התואמת את השקפת עולמי היא – להשיג מינימום רווחה לכול תושבי כדור הארץ, תוך המשך השגשוג של הטבע, ושמירה על הסביבה.

לאפשר לאנשים לחיות ברוגע, ובשמחה. בהמשך – לחפש את האופטימאלי, בכול תחום.

ערכים אנושיים שאני מאמינה בהם  – מודעות עצמית בונה, יצירתיות, שיתוף פעולה, לקיחת אחריות, המשך התפתחות.

~~~~~~~~~~~~~~~

הכלי שבעזרתו אנו יוצרים שינויים- הוא המוח, ובתוכו החלק החושב והחלק היצירתי.

עשיה מוצלחת נשענת על הגיון. רציונליות. תכנון. להמשיך לקרוא

גידול ירקות – מה לזרוע, מה לשתול, ולמה?

העונה המתאמה לשתילות וזריעות שונה מצמח לצמח. יש צמחים שתנאי הגידול בחורף מתאימים להם.

Lettuce seedlings in the field

שתילי חסה בשדה, לקראת הסתיו.

יש צמחים שמזג האוויר הקיצי מיטיב עם התפתחותם. חשוב לשים לב ולבחור לגדל צמחים בעונתם. זה תנאי חשוב הקשור להצלחה בגידול.     עוד עניין שכדאי לשים לב אליו הוא האפשרות לזרוע, לעומת האפשרות לשתול. בירקות עונה ברוב הגדול של המינים ההתחלה היא זרע, גם אם בוחרים להתחיל עם שתיל קנוי, את השתיל גידלו במשתלה מזרע.

מה עדיף לגדל בזריעה ישירה באדמה?

ירקות שורש עדיף לגדל בזריעה.  גזר, צנון וצנונית, פטרוזיליה שרש, לפת הם ירקות שהחלק אותו אוכלים הוא השורש. התפתחות השורש בתבנית שתילה או עציץ מוגבלת. והצורה הישרה שלו עלולה להיפגם, עם את בתחילת התפתחותו השורש יוגבל על ידי עומק התא או הכלי בו מגדלים שתילים.

קצב התארכות השורש מהיר, השורש בתחילה דק כחוט, וממהר להתארך ולהעמיק באדמה. עדיף בירקות שורש לאפשר התפתחות רציפה ישר בערוגה. (ניסיון בגידול פטרוזיליה שרש הביא ליצירת שורש כדורי, עם שורשי לוואי במקום שורש ישר ארוך.)

החסרונות – קשה לשלוט בצפיפות הזרעים, ולרוב צריך לדלל את הנבטים לרווחים המתאימים.

במידה ויש מזיקים הזרע או הנבט נפגעים יותר בקלות מאשר שתיל מוכן. להמשיך לקרוא

משפחת ההדסיים Myrtaceae

התכונה המייחדת את משפחת ההדסיים היא שחלקיהם מכילים בלוטות של שמן אתרי. לכן רבים מהם ריחניים, וניתן להפיק מהם שמנים ארומטיים. רבים מבני המשפחה ידועים כצמחים צופניים- צמחים שהדבורים  וחרקים רבים אחרים, ניזונים מהצוף והאבקה שלהם. בעונת פריחתם הם זוכים לביקורי חרקים רבים.

Common Myrtle

ענפים של הדס מצוי

אחד בלבד מבני המשפחה הוא צמח מקומי, הצומח בר בארצנו – ההדס המצוי.

כצמח בר הוא נדיר למדי בארץ. גדל בעיקר בכרמל, בגליל, בגולן ובאזור מקורות הירדן.

אזור תפוצתו מארצות הים התיכון ועד הודו.

הדס מצוי הוא שיח המשמש בגינון, ונפוץ למדי בגינות. לעיתים כשיח העומד בפני עצמו, ולעיתים משמש כמרכיב בגדר חיה.

עליו קטנים וירוקים. הוא ירוק כול השנה, צמח חזק המסתפק במועט.ההדס פורח בקיץ ממאי עד אוגוסט. הפרח לבן.הפירות הקטנים שלו  מבשילים בסוף הסתיו, צבעם סגול כהה, ומכילים זרעים. קל להרבות אותו מזרעים. יש גם נביטה עצמית של הדסים בשכנות לשיחים בגינות.גידולו איטי, אך הוא מאריך שנים, ויכול להגיע לגודל של עץ קטן.

להמשיך לקרוא

גידול גויאבה מזרעים לאורך השנים האחרונות. שבסופו הפתעה-

גידול גויאבה מזרעים לאורך השנים האחרונות. שבסופו הפתעה-

במהלך השנים אני מנסה לגדל לעצמי שתילים של עצים למיניהם, וצמחים אחרים.

שתילי הגויאבה בעציץ, ריבוי מזרעים. לפני הפרדה לעציצים נפרדים.

הפעם רוצה לשתף מניסיוני מה שלמדתי לגבי גידול גויאבה מזרעים.

כששתלנו גויאבה, כזוג צעיר שרצה לגדל מגוון פירות בבוסתן, לצריכת המשפחה, קיבלנו שתיל מחבר, וזכרתי במעומעם שאמר שהכין את השתיל בעצמו בזריעה.

בבוסתן הראשון שנטענו, היו שני עצי גויאבה קצת שונים זה מזה, מהטיפוס שהופך צהבהב בהבשילו.

תוך הפרי לבן. עצים אלו סבלו במשך מספר חורפים מקרות, גודלם הצטמצם אך הם חיים וקיימים.

בתקופה שהילדים יצאו מהבית, התחלתי לעסוק שוב בנטיעות והרחבתי את היקף הכנת שתילים, דבר בו עסקתי במהלך השנים.

ביקרתי מישהו ביישוב שכן, והוא סיפר שיש לו גויאבה עם פרי קטן, אך טעים, ללא ריח. העץ היה קיים בגינה כשעברו לגור בבית זה. עלה רעיון שאנסה לגדל מזרעים את טיפוס הגויאבה שבגינתו.

אספתי פירות שנשרו לקרקע, ואיתם עשיתי את הניסיון.

פרי הגויאבה מכיל בתוכו קטע מתוק, ורך, אך מרובה זרעים.

את הזרעים פיזרתי בעציץ וכיסיתי באדמה.

להפתעתי- היתה נביטה טובה, ותוך כשנה היו לי שתילים שניתן להעתיק לאדמה.

כשראיתי כמה קל להכין שתילים, לקחתי פירות משני עצי הגויאבה הוותיקים שלי, שלא שגשגו במקומם, וזרעתי גם מהם.

מרוב התלהבות על שפע השתילים, נטעתי די בצפיפות שורת עצים, משלושת המקורות השונים, בחלקה שהפכה לחלקת בוסתן ניסיוני, מסרתי שתילים, ואף שתלתי עליד גן ילדים, כי ידעתי שפרי זה יבשיל בהתחלת שנת לימודים חדשה.

הגויאבות שהרבתי ממה שגידלתי אצלי- הוציאו פרי ממש דומה לפירות בעצים מהם הגיעו הזרעים.

הגויאבות מהעץ שממנו הבאתי פירות בגלל שחשבנו שהוא מיוחד- הפתיעו בכך שהיו גויאבות רגילות, גם בגודלן, וגם עם הריח האופייני, שאהוב עליי (אך לא כולם אוהבים).  

למדתי שגויאבה הוא עץ קל לריבוי, מתפתח מהר, ולעיתים נותן פרי כבר בשנה השלישית.

במשך מספר שנים נהנינו מפרי הגויאבה, ואם הקפדנו לכסות ברשת נגד מזיקים, גם היו לנו פירות לא נגועים.

לאחר כמה שנים, התיידדתי עם גנן שהביא לי שתילי גויאבה ממשתלה- גויאבה ורודה- וגויאבה ננסית.

מהגויאבה הננסית התלהבתי, מאחר שנתנה פרי לפני הגויאבות הוותיקות, והצמחים היו קומפקטיים. (מה שהתברר שלא כך הוא לאורך זמן- העצים הולכים וגדלים, ועונת ההבשלה, לאו דווקא מקדימה).

הגויאבה הננסית ירוקה בחוץ, וורודה בפנים.

שאלתי את הגנן האם ניתן להרבות את הזן הננסי מזרעים-

התשובה היתה- שזה אפשרי, אך רק חלק מהשתילים שיצאו יהיו של גויאבה ננסית, והשאר- יהיו בגודל רגיל.

הגויאבה הננסית נבדלת בצורת העלים- הם צפופים ובעיקר צרים .

אכן זרעתי, ויצאו שפע שתילים, במהלך התפתחותם התחלתי להבחין בשונות, והפרדתי את אלו שנראו עם עלים צרים, משאר השתילים.

את השתילים שנראו רגילים, חילקתי במתנה, ושלושה שתלתי אצלי, בבוסתן הרחוק.

אחד מבין השלושה התבלט בצבע אדמדם שהיה לעלים שלו. ממש עץ בצבע אחר.

אחד העצים עשה לפני שנה פרי ירוק בחוץ, וורוד בפנים- פרי משובח גדול ועשיר טעם.

בשנה הזו, שנת ההנבה השניה- הפרי בגודל רגיל, ואף ראיתי שכדאי לדלל חלק מהפרי, כדי שיגיע לגודל טוב.

השנה ראיתי שגם הגויאבה אדומת העלים חנטה פירות, וצבעם כהה, נוטה לשחור- תהיתי מה יהיה טיבם.

עכשיו הבשילו- חלק מהפירות.

————–

צמחים אותם מרבים מזרעים בהחלט יכולים להיות שונים זה מזה, כמו אחים לאותם הורים- שנושאים גנים שונים, וההבדלים ביניהם ברורים לעין.

גידול מזרעים יכו להביא לתגליות, ולפתוח זנים חדשים.

גידול גויאבה מזרעים קל, אך התכונות יכולות להיות שונות, ובעיקר אם מדובר על זן שפותח באמצעות הכלאה בין צמחים .האם הגויאבה אדומת העלים תמשיך לשגשג?

מה הפוטנציאל שלה- זאת מקווה ללמוד בשנים הבאות.

צמחי גויאבה נוטים להתחדש אחרי חיתוך, ואף לשרוד לאורך שנים.

נראה לי שניתן לשלב אותם כצמחי נוי, עם גיזום סדיר, כמו שיחים בגדר חיה.

רעיון שכדאי לבדוק.

צבע העלים משתנה בעונות המעבר- ובכך יכולה להיות לגויאבה תרומה כצמח נוי.

מציאות מדומה

מחשבות על התרבות

מציאות מדומה –

מבט חטוף, כיצד נחטפנו אל תוך מציאות זו

המילים הם כלי- כלי בעזרתו מופעל הדמיון האנושי, ויוצר תמונת מציאות, הנקלטת במוח, ומשמשת ככלי התייחסות לחיים.

הצורך החברתי, הכולל צורך בתקשורת, אופייני למיני יצורים חיים רבים.

בעולם החי, וכנראה שגם בעולם הצומח, יש דרכים להעביר מידע, מיצור אחד לאחר.

הדרך שהמין האנושי פיתח במהלך האבולוציה שלו, הוא הדיבור, שנוספו אליו מימד הכתיבה, וההקלטה של דיבור. השירה, והמוזיקה.

המין האנושי נתן בהדרגה מילים למגוון גדל והולך של עצמים, תופעות, פעולות, חוויות, תהליכים, תחושות.

מילים התחילו למלא תפקיד גם בהתנהלות האישית של האדם- יצרו אצלו מערכת של חשיבה- חוויה.

מערכת שמנהלת את האדם.

המילים מצטרפות למשפטים, שיכולים להיות גם דיבור חיצוני, אך הרבה מהן משמשות לדיבור פנימי- שהמילה מחשבה, היא המילה שניתנה לו.

נראה שבהתחלה המילים היו כלי לשיתוף בעובדות מן המציאות, לצורך מציאת מזון, ומחסה, הימנעות מסכנה. לצרכים קיומיים ראשוניים.

השימוש במילים לא נעצר במציאות האמיתית. המילים החלו ליצור מציאות נוספת. מילים הצטרפו למשפטים. בהתחלה כנראה אינפורמטיביים. אבל אחר כך התפתחו גם  "רעיונות". ייתכן שרעיונות קדמו למילים- היכולת לתכנן משהו שעדיין לא קיים, ואז לבצע אותו, התחילה ברמה האישית, אבל כדי להעביר את הרעיון לאנשים נוספים היה צריך להרחיב את אוצר המילים.

בני אדם שונים בראו רעיונות – והפיצו אותם-

רעיונות על סיבה ותוצאה- חלקם מעוגנים במציאות וחלקם מדומיינים,

חלקם פרשנות מוטעית של תצפית על העולם האמיתי, חלקם ניסיונות לשלוט בעולם באמצעות יצירת התנהגויות שונות.

כך נבראו אלים, ונוצרו אמונות דתיות. פותחו טקסים. נוצרו כללי התנהגות.

סיפורי האלים, סיפורים על ייחוס וייחוד, וכוחות על, שיש לפרטים בחברה- קידמו יצירת מבנה חברתי בו יש שליטים, המנהלים את האחרים.

לשליטים היו זכויות יתר, יוחסו לחלקם כוחות על.

נוצרו מעמדות- בעקבות של רעיונות שונים. מעמדות המבוססים על מגדר, או על תפקיד.

נוצרו מנגנונים דתיים, היו אנשים להם ייחסו כוחות שונים- מאגיים. היו אנשים שהסיפור של הייחוס העניק להם זכויות מיוחדות.

היו מספרי סיפורים.

הדימיון האנושי התפתח מאד בעזרת מילים.

נוצרו סיפורים- על חיות, על אנשים, על גיבורים.

סיפורים חינוכיים, סיפורים מגמתיים. סיפורים מבדרים.

מיני סיפורים שונים, ומגוונים.

הסיפורים עברו גילגולים, הועלו בכתב, והפכו כלי חשוב, כלי תרבותי, המשפיע על החשיבה והרעיונות של אנשים בקשר לעולם.

בגילגול בן זמננו יש מציאות מדומה שמשמת למשחק- באמצעות המחשב, ונגזרותיו.

יש מציאות מדומה שמתועדת בסרטים.

המילים הם כלי בעזרתו עושים מניפולציות שונות. כול אחד בהתאם למי שהוא, למעמדו, ולמקומו וצרכיו החברתיים.

החשיבה בעזרת מילים הובילה את האנושות ליצירת הרבה אלמנטים של מציאות חיים, שהבסיס שלהם הסכמה לסיפור מחבר.

הייחוס השבטי, והאחדות בקהילות מבוססת על סיפור משותף, עמו הרוב מזדהה.

סיפורים עומדים מאחורי חגים ואלמנטים תרבותיים שונים

בכול חברה המאמינה בסיפור משותף, ממשפחה, ועד מדינה, יש כמובן גם יוצאי דופן, שמאמינים בסיפור אחר או לא מקבלים חלקים מהסיפור המשותף, או מורדים בסיפור, בגלוי או בסתר.

לעיתים הם מיעוט מבוטל, לעיתים יש רבים כאלו, ויש מאבקים בין אנשים המאמינים בסיפורים שונים, וסותרים.

התרבות שלנו מייצרת עולמות דמיוניים למטרות שונות, כולל פרסום, ובידור לשעות הפנאי (או לעיתים לבריחה מהמציאות) את משחקי המחשב, וגילגוליהם אני מכירה מרחוק,

אבל ספרי ילדים היוצרים שפע של עולמות מדומיינים אני מכירה מקרוב.

למעשה אנחנו חיים בו זמנית בעולם המציאות ובעולמות מדומיינים, ולעיתים דברים מדומיינים הם חלק המשפיע על מציאות חיינו- הרשימה של השפעות כאלו היא ארוכה מכדי באמת לפרט.

דוגמאות אחדות להסכמה רחבה להתנהל על פי סיפור:

מושג המדינה, האזרחות, חוקים, מערכות כספיות, מטבעות, מבוססים על הסכמה עם סיפור.

ערכם מבוסס על הסכמה להשתתף בסיפור הזה.

הסכמה אצל חלק מהאנשים היא מתוך אמונה שלמה,

או מתוך ציות להתנהלות , משום שאין סיפור אחר שעובד כרגע.

בכול מקרה, מאז ימים קדומים בהרבה, האנושות מתנהלת, ומנוהלת באמצעות סיפורים דמיוניים.

לכן לא ממש מפתיעה מבחינת הרגלי המין האנושי, היא הכניסה להתנהלות על פי סיפורי הקורונה.

התרבות הכינה אותנו לכך, בהרבה דרכים.

אנחנו בתוך סיפור חדש, עם הרבה וואריציות בין הסיפורים, ותפישת המציאות.

כול אחד מחפש במה להאחז-

בין דבקות מלאה בסיפור של משרד הבריאות העולמי-

לבין האחזות בגירסה השלטת במדינה בה הוא חי, לבין כפירה בחלקים של הסיפור, או כפירה בבסיס ,

וניסיון לחפש את האמת האובייקטיבית, ולגלות מהי תמונת המציאות בפועל, על חלקיה השונים, ומורכבותה הרבה.

יחי החיפוש,

ויחי החופש לחפש !

הייתי רוצה שהיכולת האנושית לברוא סיפורים, תברא לנו סיפור חדש ובונה, המביא טוב לעולם.

סיפור שמתבסס על ערך היחיד, וזכותו לחיות את חייו בטוב, סיפור המכיר בערך הזולת וזכותו השווה,

סיפור המכיר בצורך של היחיד לקחת אחריות רחבה.

שתהיה שנה טובה- של יצירת סיפורים הבוראים מציאות מיטיבה.