בחום הקיץ- מחשבות

בדרך למחר

בדרך למחר צריכה לצלוח את הלילה,
ואת החלומות שיפקדו אותי.
מחר יגיע כנראה,
ואתעורר לי
במיטתי.
שוב לחזור לדברים מוכרים.
שוב לבחור :
במה אמלא את יומי,
במה אמלא את בטני,
ומה מחשבות אגלגל במוחי
זה מחר.
ועכשיו מאוחר.

לפעמים מתקשה להרדם,
לרוב צונחת סחוטה,
לפנות בוקר לרוב, משהו מציק,
בבטן, בראש,
לקראת ארבע,
וכך לאיטי,
מתעוררת לפגוש
יום חדש.
ואני חדשה לי.
לומדת מהו כוחי היום.
מה העולם לתוכו התעוררתי,
ובתוך העולם
למצוא מקום,
שמתאים לכוחי, ולתבונתי,
לטפל בביתי,
ובסביבתי.
ולשאול-
מה אני מרגישה עכשיו.
התשובות מתחלפות
מחשבות מתחלפות
והיום ניגר,
ולבסוף נגמר,
ועמו נגמרים הכוחות.            סוף אוגוסט 22

 

שבויה במילים

מוכַּר,
מנוכר,
מנקרת
קטעי מחשבות שצפות ועולות
לרוב ככה סתם,
מוותרת
על מה שיכול
להתגלות.

המילים- איך עיצבו לי עולם,

והכריזו דברים על חיי,
ונראה שאני לא פה ולא שם,
כי מילים הן
מבלבלות.
כי מילים הן גדולות
מהחיים.
צפה על גביהן, או שוקעת תחת כובדן
כבודן
במקומו מונח,
כובדן
לוחץ כול כך-
כמו משקולות על ראשי,
הנתיב הראשי
מעוצב
עם מילים, ואין מפלט
ואין מוצא,
אך אני רוצה
לאחוז במציאות חוויתית,
ולא להיגרר אחר
מסרים
של מילים.

בני אדם-
כנראה,
נולדו להיות

מבולבלים.

31.8.22

השאר תגובה