מתבוננת בעצמי

אני בן אדם של חלומות
אני בן אדם של מעשים
רוב היום חולמת
רוב היום עסוקה בלהגשים,
דברים שחלמתי,
מממשת.
במו ידי.
רוצה להשאיר בעולם הזה, עקבות של צעדי.

אני בן אדם
של תכנון ואלתור.
אני בן אדם של עיקשות וויתור.

העולם שלי, הקטן:
כרם
בוסתן,
חורשה,
צינורות השקיה
וצמחים.
משתלה, ומחזור העונות.

מנהלת אותי,
וגם אחרים,
כול היום צצים לי
רעיונות.

קשה לי לנוח,
עשיה היא מפלט,
מעשים עבורי
הם מקלט,
מכול מה שטורד ומציק.
אפילו בערב
מתקשה להפסיק.

מתקשה לעצור,
חסרת מרגוע,
הפעילות
נמשכת במוח.
זמן לעצור
כדי
לצבור כוח.

יום מלא מעשים
היה ועבר.
מפסיקה בכול זאת, וכבר מאוחר.
רוצה לצבור
כוחות
למחר

22.7.22

2 מחשבות על “מתבוננת בעצמי”

  1. קשה וכואב, נכון וכנה. כולם מנסים למצוא מפלט מהתודעה. אין דבר שאין בו דופי והתודעה הזו, שאנחנו כל כך מטפחים בשלבים רבים בחיינו מתחילה לנהל ומשתלטת על המערכת. ואין לה פתרונות לעצמה, אין בה שעון אוטומטי עם עצירה בזמנים שנבקש. הצמחים סובלים בלי מילים
    גם החיות. ואנחנו…

השאר תגובה