התרבות מתערב במערכת היחסים שלנו עם עצמנו

פרק א

הקדמה
כבני המין האנושי אנחנו נולדים עם תכונה של תלות בזיקה לסובבים אותם. מתוכנתים להיות בקשר, ולהזדקק למערכת יחסים שיש בה שייכות, והתייחסות לסובבים אותם.
שייכות וזהות הם מרכיבים בצרכים הנפשיים שלנו.
הקשר עם מי שגידלו אותנו, והיוו את קבוצת ההתייחסות הראשונית שלנו מאד משמעותי, ומשפיע על ההעדפות שלנו כבוגרים.
מערכת יחסים קרובה, ולמעשה הכי אינטימית שלנו – לרוב נשכחת ומקבלת עיוותים שונים בגלל קבוצת ההזדהות שלנו, בגלל המסרים שקיבלנו בילדותנו, וקבוצות הזדהות שאימצנו בבגרותנו.

מערכת היחסים שמשמעותית ביותר לחיינו , ולתחושת הרווחה שלנו היא הקשר שלנו עם עצמנו.
לקשר שלנו וליחסינו עם הגוף הפרטי שלנו, יש משמעות גדולה בחוויית הקיום שלנו. באוסף התחושות שאנו עוברים איתן את הימים, ואף את הלילות.

האם אנו בריאים? האם גופנו מתפקד באופן תקין, ונמצא במיטבו?
האם מרגישים קלילות תנועה, בשלל מגוון התנועות שאפשריות לנו? האם השינה שלנו טובה ומרעננת אותנו.
האם אנחנו מתפקדים בקלילות, גמישות, והנאה?
האם אנו חווים תפקוד תקין וזורם של המערכת הגופנית, החושים, העיכול, הנשימה, השרירים?
– לכול אלו השפעה על חווית הקיום היום יומית.
בהיבטים אלו יש הרבה התערבות של התרבות, התערבות שלרוב נעלמת מעינינו.

תזונה והתערבות התרבות

האם אנו אוכלים כדי להזין את עצמנו, או כדי לבטא הזדהויות ושייכות תרבותית?
נראה שלרוב מי שמכתיב את מה שאנו בוחרים לאכול, וזמני האכילה, ובעקיפין גם את הכמויות, הם המנהגים והמסורת ביחס לאוכל, שספגנו בבית. רובד נוסף הוא השינויים שבחרנו לעשות, וההזדהות שפיתחנו, במהלך השנים שאחר כך.
בהמשך נכנסת גם ההשפעה של החבַרות המשווקות את מוצריהן, הפרסומות שעובדות על תודעתנו, ומעצבות גם העדפות, ותוספי הטעמים והמרכיבים שמיועדים לגרום לנו לרצות עוד מסוג מוצר זה.

אם נבחן את עצמנו בכנות, עד כמה שיקולי בנית התפריט היומי והשבועי מושפעים ממודעות לצרכים של הגוף הפיזי, ולהבנה מה מיטיב עימו, ועד כמה אנו מושפעים מהרגלים שסיגלנו לעצמנו, נראה לי שברוב המקרים ההרגלים גוברים.
אני מעריכה, מההתבוננות סביבי, שרוב הזמן ההשלכות של הרגלי האכילה על רווחתנו הפיזית לא נמצאות בקדמת המודעות ולא מובאות בחשבון במקום חשוב בסדר העדיפויות.
כתוצאה מכך רוב רובם של האנשים סובלים ממחושים שונים הקשורים בתזונה, וגם מתפקוד חלקי ביחס לפוטנציאל שנולדו איתו.

במערכת החינוך אין התייחסות מעמיקה לפן התזונה והבריאות, ובמערכת המסרים והידע שנלמדים במערכת החינוך, תחום זה מוזנח ונשכח.
גם במערכת הבריאות שאמורה לשקוד על סיוע באיזון המערכת הפיזית שלנו, נושא הקשר בין תזונה לבריאות לא מקבל מקום ראוי, ואינו נכלל בסל הכלים של הרפואה הקונבנציונלית.

מאד ברור לרבים שכאבי ראש למיניהם, כאבי גב, ומחלות חוזרות הם חלק נורמלי בחיים, ויש להשלים עם קיומו, כאילו לבחירות שלנו אין קשר לתופעות אלו, ואין צורך, ואולי אפילו אין אפשרות, לקחת אחריות על הבחירות שאנו עושים התורמות להיווצרות כול אלו.

תנועה ספונטנית- והתרבות

במידה רבה גם התנועה שלנו – והיכולות הגופניות נפגעות על ידי התרבות. החל מהרצון של ההורים שהילדים יצמצמו את התנועתיות שלהם, כי היא ממפריעה או מדאיגה את ההורים, וכי היא לא מנותבת למשהו תכליתי, ומוגדר.
ובהמשך מנהגי הישיבה על כסאות, במשך פרקי זמן ארוכים, בהם אסורה תנועה חופשית, החל מהגן ובכול שנות בית הספר והאקדמיות השונות.
תנועה חופשית וספונטנית, שהינה משהו שקיים בפוטנציאל, אובדת ונשכחת. חלק מההשלכות של אובדן זה הוא פגיעה במערכת הגופנית.
כמבוגרים עלינו להתנהג במהוגנות, ותנועה ספונטנית לא מתאימה למהוגנות זו.

תנועה חופשית גם היא מרכיב בכשירות ובתפקודי הגוף השונים. מרכיב שלא מלמדים אותנו עליו, כולל לא בשעורי תנועה למיניהם, שמנתבים את התנועה לשיטות שונות ומסורות תנועה שונות, והאפשרות של התנועה הספונטנית כמעט שאינה נמצאת במודעות, ובהכוונות שאנו מקבלים לגבי תנועה.

השלכות נפשיות של הפער שנוצר בין הכשירות שלנו לאידיאל

למרות שהתרבות לא מכינה אותנו לקחת אחריות על מרכיבים שמהווים בסיס ל"נפש בריאה בגוף בריא"
אנו נוטים להשוות את מצבנו, במודע או לא במודע, לדמויות המשדרות מראה חיוני, ורענן.
תורמים לזה גיבורי הפרסומות והסרטים, הספורטאים ושנתפסים בעינינו כבריאים, עולם הדוגמנות, ותחרויות יופי,
הפרסומות לבגדים, ועוד.
שלא מרצוננו רוב הסיכויים שנרגיש נחותים במידה זו או אחרת, ותחושה זו לעיתים מודעת, ולעיתים מודחקת, אך מלווה אותנו כביקורת עצמית סמויה או גלויה.
תחושת נחיתות הינה חלקם של רבים מאד, ואינה מקרבת אותנו אל הגוף, ואל היכולת שלנו לכבד ולאהוב אותו, (ואת עצמנו).

התרבות מכתיבה גם ענייני לבוש

הלבוש נוצר יחד עם הדחיה של מראה הגוף העירום, כראוי לכבוד בפני עצמו.
הבגדים קשורים לרוב לקבוצת ההשתייכות והזהות שלנו. הלבוש משפיע על תחושת הרווחה הפיזית.
על נושא הבגדים הרחבתי בכתבה בגדים והיחס לגוף הערום

השאר תגובה