בלוג יומן אביב מאוחר 16.5.22

חיה עם הטבע, והוא הרקע של חיי.
שמתי לב כמה ההתרחשויות בו מהוות את הסביבה עבורי.
מזג האוויר, אורך היום המשתנה. חילופי העונות שמתבטאים בצמחים.
מול החלון פירות המשמש מתחילים להצהיב מעט, ועל הגפן שליבלבה אשכולות בשלב הפריחה.
בחלון האחר ממש קרוב – שיח המיריאנטיס פתאום התמלא פרחים לבנים.
האלה כבר עם צימוח צעיר, על עץ השסק פירות שנותרו, לקראת סיום היבול . על התאנה פירות קטנים , שימתיקו עם הקיץ.
צמחי הדרדר גדול פרחים בפריחה מלאה בצבע ורוד-סגול. מחליפים את פריחת הכרמלית הנאה, והצפורנית הארץ ישראלית. גם הם היו בפריחה ורודה, כזרי חג מול חלוני.
במרחק גדול יותר שיח חוטמית בפריחה ורודה. הם נוכחים בסביבה באופן עצמאי, אחרי שהגיעו לכאן לפני שנים.
נוצר מגוון פריחות מתחלפות, שחוזרות על עצמם, במחזורי העונות.
אודם הפרגים נעלם מהחלון. הצבע שמסמל עבורי יותר מכול את אהבת האביב. גם צהוב החרצית הולך ונעלם. זמן איסוף זרעים.
דבורים וחרקים רבים אחרים מתלווים לכול הפריחה, ולפירות.
ביקורי הירגזים חדלו, הפסקתי לפצח עבורם אגוזים. ברקע הפקאנים עם כסות ירוקה, ותפרחות.
קצת הלאה ברחבי השטחים של המשק, עצי התות שופעים פרי, בשלבי הבשלה שונים, ומגוון טעמים, שבדקויות ההבדל ביניהם, אני מנסה להבחין.תותים רגילים, זריעים, תותים ארוכים, מיוחדים, לבנים ושחורים, אוסף מגוון. הרבה מתיקות.
במשתלה מנביטים עכשיו צמחי קיץ. שתילי שעועית, במיה, כותנה, ועוד.
ליד צינור הטפטוף באחת מפינות הגינה, גיליתי נבטי ציניות, מחכה להתפתחותם. סומכת על כך שיתפשו את מקומם, ויתנו גל פריחה ארוך במהלך הקיץ והסתיו. הם זורעים עצמם כך כבר מספר שנים, ומופיעים מעצמם, בזמן הנכון, לאחר שפינתי את העשבים ופרחי הבר העונתיים שכיסו את הגינה (שעד לא מזמן, היו ירוקים ופורחים, וייבשו מעצמם בתום עונתם.)

ההליכה לשדה מתלווה בדקירת מלעני השיבולים, של מיני שיבולים שונות. אם גרבתי גרביים- אחזור כשהן מלאות זרעי שיבולים, ואולי גם זרעי סוככים, ודבקה. כדי לחזור להשתמש בגרביים, יהיה צורך להשקיע מאמץ לשלוף את הזרעים. הם ננעצים בין סיבי האריג.
לא מזמן, בעונה הרטובה, הנעלים היו מתמלאות חלזונות קטנים, שהיה קשה להימנע מהם. וקדם להם הבוץ שנדבק לנעלים.
זה כבר חלף. הקרציות הקטנות שמחפשות גוף חי, מבשרות את ראשית הימים החמימים, ועדיין ממשיכות לנסות את מזלן, ולעיתים אני מגלה אותם על הבגד, או עלי, אחרי שחזרתי הביתה.
זבוב החייל השחור חזר לטפל בערמות הקומפוסט.

עדיין מעונן פרקי זמן ארוכים. חום מעורב בקרירות, במינון משתנה במהלך היממה.
חזרה עונת ההשקיות. ממשיכה עונת הטיפול בעשביה, והתיעדוף של צמחים שנבחרו על פני צמחים אחרים.
אספרגוס נותן גבעולים למאכל, והפול בסוף עונתו.
יש עדיין גזר בערוגה הקטנה. נראה שהאננסים ששתנו לניסיון מוציאים פירות.
זה רק מעט מהשפע שמקיף אותי, אותנו, בסביבה שהתעצבה והתפתחה במהלך השנים. מה שמקיף אותי הנו תוצאה של יצירת סביבה , בהתאם לרעיונות, ולרצונות, לאורך זמן, לא כול אחד זוכה לכך.
אני זכיתי, מודעת לזכייה זו, מכירת תודה על זכות זו.
לרעשי התקשורת אין כניסה לעולם זה. די והותר עבורי החשיפה לתקשורת האנושית הישירה, השוטפת, שגם בה יש מטעני אנרגיה, שלא תמיד נעימים לי.
כמה שקט יש בהוויה הפשוטה של הטבע.
יש לי דחף לחלוק את חווית הפריחה, והעונות עם הקהילה.
בחרתי להתנדב בגינון הציבורי, וגם לשם מעבירה צמחים, בתקווה שיתבססו, ויהפכו לחלק מהנוף של אנשי הקהילה.
וגם עצי תות ושסק בחורשות, ועוד. פרחי בר, פרחי נוי.
חוטמיות – הולכות ומתרבות,בנוף החורשות ושולי הדרכים. השנה חושבת להפיץ עוד מהן, בעוד אזורים, כאשר יבשילו הזרעים. כשהן מתבססות בשטח, אינן נזקקות לטיפול, ויש להן נוכחות מרשימה.
עכשיו גם ברחובות המושב שלי פוגשת מגוון צמחים, שתרמתי לקיומם, על ידי ריבוי במשתלה, שתילה, עישובים והשקיה, כהשלמה לעבודת הגננים המחזיקים את הטיפול השוטף.
התחלתי להיות יותר מעורבת בקהילה, עם רצון לפגוש אנשים, לשיח מקרב ופתוח. זהו אתגר חדש שהצבתי לי, אחרי שבחרתי להרחיב את היצירה במקום בו אני חיה, ולהתמקד בו.

עונת מעבר- האם לאחסן את שמיכת החורף? במהלך היום מחליפה בין נעלים וגרביים, לסנדלים, ולרגליים יחפות.
שעות אור ארוכות. הימים עדיין מתארכים. השמש משכימה לקום.
משתדלת לישון מוקדם, ואז מתעוררת מוקדם, ליום מלא רעיונות לעשיה, לדברים שצריך, ולדברים שהלב מבקש.
אין מי שמכתיב לי סדר יום, אך יש נסיבות בתוכן אני פועלת, שבונות פאזל יומי של דברים שאהיה עסוקה בהם, קצת מכול דבר.
בין לבין אני מתעוררת מחדש ליופי שבעולם. מתבוננת בו, וסופגת ממנו.
פוגשת ביופי במהלך הימים, ברגעי תשומת לב.
רגעי ההתבוננות מטעינים אותי ומשמשים לי גשר לעולם, מאפשרים לי להיות פתוחה יותר, ולהתחבר.

3 מחשבות על “בלוג יומן אביב מאוחר 16.5.22”

  1. מגי נחשון

    כמה נעים לקרוא את מילותייך. חווה דברים דומים למה שאת מתארת אך לא יודעת לתייג אותם: שמות פרחים, עצים, וכו
    תמשיכי איריס, את פרח בעצמך.

  2. עדינה ברודי

    נפלא איריס לפגוש את כל התנועה וההרמוניה הזאת של הטבע דרך עינייך.. תודה נהניתי מהטיול

השאר תגובה