ציפורנית מצרית מקדימה לפרוח- החל מחודש ינואר, ועד אפריל
אחרי שהפרח מסיים לפרוח, כעבור כשבועיים- כדאי לעקוב, ולראות מתי הלקטי הזרעים מבשילים-
הלקט בשל פותח את קצהו העליון, והופך למעין גביע, הנוטה לשפוך את זרעיו, עם כול תנודה של הגבעול עליו הוא תלוי.
הבשלת ההלקטים הדרגתית, כפי שהפרחים מתפתחים ונפתחים בהדרגה. עונת הפריחה נמשכת, ועונת פיזור הזרעים נמשכת גם היא.
ההלקטים לא גדולים, הזרעים קטנים למדי, וכושר הנביטה שלהם טוב, וגם העמידות שלהם.
מפרח אחד מתפתח גביע זרעים אחד, המכיל למעלה מ20 זרעים קטנים, ולצמח מפותח, יש במהלך העונה פרחים רבים.
כושר ייצור הזרעים של צמח אחד הוא גדול.
אם לא נגיע להלקטים ביום הפתיחה שלהם, יש סיכוי שנמצא אותם ריקים, ביום שאחרי.
אם רוצים לצבור כמות גדולה יותר, כדאי לעשות ביקורי איסוף זרעים סדירים, כאשר יש ימים לא גשומים.
האיסוף פשוט- מחזיקים כלי מספיק עמוק, עם פתח רחב, מתחת לענף פורח שלו הלקטים פתוחים, ומנערים את הענפים מעל פתח הכלי.
הזרעים משתחררים בקלות, ועם קצת סבלנות ועבודה זהירה, אפשר לצבור מלאי טוב לגידול הציפורנית בשנה הבאה.
מיני ציפורנית אחרים, יכול שיהיה להם דרך אחרת של שמירה ופזור זרעים. מדובר כאן על הציפונית המצרית.
(ציפורנית ארץ ישראלית, שומרת על הזרעים בתוך ההלקטים עד תום הפריחה של כול הפרחים, ויבוש הגבעול.
ציפורנית נפוחה, צמח רב שנתי, ניתן להרבות בקלות באמצעות ייצור שתילים מייחורים).
שחרור מוקדם עצמי של הזרעים קורה גם במיני פרחים אחרים-
בדומה לציפורנית קורה להלקטי הפרג, גם הם מבשילים בהדרגה, ונוטים לפזר את הזרעים מעצמם.
האיסוף יכול להתבצע באותה שיטה.
רקפות מפזרות את זרעיהן, אלא שבמקרה שלהן מדובר על קטיף ההלקטים המוכנים, עם כלי מוכן לקליטת זרעים שנוטים להתפזר מיידית.
הדרדר הכחול, משחרר זרעים מפתח שנפתח בקצה הקרקפת שנסגרה עם תום הפריחה, כשהזרעים מוכנים. הרוב ישתחרר ביום של הפתיחה, אבל השאר משתחרר בהדרגה, חלק קטן מהזרעים נשאר בתוך הקרקפת, לשנה הבאה. גם בצמח זה כדי לאסוף כמות גדולה, כדאי להגיע לעיתים קרובות, לפני הפיזור שקורה בהמשך לשלב הפתיחה.
קישור לכתבות קודמות בנושא איסוף זרעים
