מערכת ההפעלה של המין האנושי- התודעה -מחשבות של יום סגריר

סגריר, קריר, אני נוטה להיסגר. להתכווץ, לקבץ סביבי מחשבות קודרות, להתכדר בקדרות שלי.
לא אוהבת לשתף במועקות.
מכירה את ימי השקיעה, האם יש כאן אבל על פרידות רבות שקורות?
ויתור, כניעה?
מתנת החיים הנוחים כאילו מובנת מאליה, ולא מעלה בי תפילת הודיה.

הטבע, מקיף, ויש בו נחמה, והטבע האנושי פוגם, קרוע בין רצונות פחדים מאוויים.
כמה הרבה דברים מיותרים, המין האנושי מייצר.

מערכת ההפעלה של המין האנושי- התודעה
תודעה הינה רכיב שכנראה לא התפתח
במידה שתאפשר לבני מיננו לחיות בצורה הרמונית.
איזון והרמוניה- גם הם מושגים מעולם התודעה.
מערכת ההפעלה שלנו, פועלת על מילים.המילים מפעילות דחפי תגובה. ומחוללות חוויה- שהיא משוב, נעים, או לא נעים, או ניטרלי.
הדחפים יוצרים פעולה. החוויות משמשות כמשוב.
בתוך התהליך הזה יש מרכיב של שלל רגשות, שמתווכים את המחשבות אל הגוף, ויוצרים בו תגובות.
רגשות חוויות, מערכת הפעלה מורכבת,
החוזרת אל רובד המילים, המסכמות את ההתרחשות.

באופן כוללני אני נוטה להגיד שהמין האנושי מופעל על ידי סיפורים, הכוללים מסרים.
יש השראה מאחד לשני, כאשר יש פרטים שמצליחים להיות בעלי השפעה גדולה, ואחרים חסרי השפעה.
יש אמצעים שונים להפיץ את הסיפורים, ולהעניק להם תוקף.
המסרים והסיפורים מתעצמים כשהרבה אנשים מאמצים אותם.

יש היררכיה חברתית המעורבת בצבירת יכולת השפעה.
יש מערכות שוויוניות פחות או יותר. לרוב המערכות לא שוויוניות
מעמד חברתי- נוצר גם הוא בעזרת סיפורים, באמצעות שימוש במילים.

מילים – סיפורים- מסרים- רגשות- התעוררות לפעולה- חוויה- משוב פיזי -משוב מילולי (תודעתי).

מידרג חברתי, מבנה חברתי,
מבוססים על רעיונות- שהם סיפור, שמאמצת קבוצה.
בין אם מדובר על תא משפחתי, קבוצת שווים כמו חברים, או מערכת ממסדית של בעלי סמכויות ותפקידים.
קבוצת ההתייחסות מאמצת סיפור משותף, המקובל על רוב הפרטים בה, ברמות הזדהות שונות.
הסיפור כולל את הדירוג החברתי בקבוצה.
מנהיגות- היכולת להוביל וללכד סביב סיפור משותף, לעיתים מתוך אינטרס משותף, ולעיתים למרות חוסר שיוויוניות בתמורה להתנהלות על פי הסיפור.

ערכים- גם הם חלק שמובנה באופן גלוי או נסתר בתוך הסיפור.

שייכות של כול פרט – יכולה להיות לקבוצה הנתפשת כעיקרית, אך לרוב כוללת קבוצות נוספות המשרתות מטרות אחרות.

היחסים בין קבוצות שייכות- מוכתבים על ידי הסיפור של קבוצת השייכות.

המידה בה כול פרט מזדהה עם הסיפור, שונה. אבל רק מעטים חופשיים למדי מהשליטה של הסיפור הכללי.

שייכות חברתית מבוססת על אימוץ סיפור משותף. שייכות היא צורך ככול הנראה.
הסיפור מהם הצרכים של בני האדם, התגבש, ועדיין לא התגבש סופית.
בינתיים האתגר של הפרטים, כלומר אנחנו, הוא להבחין מהם הצרכים שסיפוקם מביא תוצאות חיוביות, ומקדם עתיד טוב יותר בטווח הארוך, ומהם צרכים רגעיים או מדומים, שההשקעה בהשגתם, תבוא על חשבון יצירת מערכת מאוזנת במבט לעתיד.

~~~~~~~
האם נוכל ליצור סיפור תודעתי המאפשר שיוויוניות, המלמד לקיחת אחריות לתוצאות מעשינו,
הכולל אחריות ללמידה וחקירת משמעויות?
האם נוכל ליצור סיפור תודעתי שיאפשר לנו לחיות בהרמוניה בין בני מיננו, ותוך אחריות להשפעותינו על כדור הארץ?
האם נוכל לברור בין מרכיבי הסיפורים היוצרים מציאות מאוזנת, לבין אלו הזורעים חוסר יציבות והרסנות?
האם ייווצר סיפור מאחד, מקרב לבבות, מתנער מהמזיק ומהמיותר?

"אני צריך- משמע אני קיים"
יש לי מניע לנוע, לעשות, לצפות,
ליצור את הסיפור שלי בתוך רשת הסיפורים האנושיים.
מה הבחירות שאני עושה?

השאר תגובה