הפייסבוק- וחשיפת התודעה

התחלתי לקרוא מנת פייסבוק יומית
בחרתי חברים בהתאם לאיכות הכתיבה שלהם והרעיונות שהם נוגעים בהם.
צורכת מנת שיתופים, לרוב מידי יום.
לומדת מה עובר בתודעות של אנשים. חלקם חברים ומכירים, וחלקם פגשתי אך ורק דרך הפרופיל שלהם ברשת.

אני מתבוננת מה משמעות הדבר, עבורי, וגם מה המשמעות במבט רחב
נראה לי שמעולם עד כה לא היתה כזו אפשרות / הזדמנות, להציץ פנימה לתודעה של אנשים, מגוון אנשים גדול, לאו דווקא קרובים פיזית, גאוגרפית, לאו דווקא נוכחים בחיי בפועל.
הפייסבוק שלי מורכב מתודעות של אנשים המוכנים לחשוף את דמות האנטי-גיבור שנמצאת בתוכם, לצד הכוחות שהם מגלים בעצמם. תקוות וחלומות, אכזבות, כלים לחיים. רעיונות. מגוון שלם. אבל לא דומה למה שמוכר מהתקשורת המקובלת ב"חיים המוחצנים" המוחצים את מי שלא הישגי, ולכן אנשים מדברים בהם בשפת ההישגים, והחיצוניות. התחרותיות. ההצלחות.

פתאום במרחב הפייס בוק מתגלים לי אוצרות הנפש של הרבה אנשים, ורק את קצה הקצה של מה שרוחש שם, ועוד ניתן לגילוי.
שפה חדשה, של שיתופים, שנתמכים על ידי הכרה אנושית, ועידוד.
שלולא הם כנראה שלא היו מתפרסמים, ואולי אפילו לא היו נכתבים,
ואולי גם לא היו נהגים.
כאן מרחב של לגיטימציה לביטוי אישי. יוצר שפה אישית.
המרחב הזה מגלה בפניי תמונה מרתקת של פאזל אנושי, בגוונים שאני בוחרת ומעדיפה.
~~~

עלתה בדעתי תמונת כסא הווידוי, השייכת לדת הנוצרית, שם  אנשים היו פורקים את מצוקותיהם וחטאיהם באוזני הדמות שתפקידה להקשיב. לאו דווקא דמות תומכת.
הצורך במישהו שיאזין היה קיים כנראה מאז ומעולם.
היו גם הרבנית, והרָב, הספַָּר, שגם אצלם נפרקו סיפורים.
והיו חברים קרובים, למי שנתמזל מזלו, שידעו להקשיב.
שיתוף בקנה מידה קולקטיבי, הפתוח לכה רבים- נראה שלא יכול היה לקרות בתקופה שקדמה לפייסבוק ולפלטפורמות שכמותו.

חכמת ההמון אינה בהכרח מיועדת לקבלת החלטות בשאלות ספציפיות.
התובנות של רבים, סיפורי החוויה שלהם, מצטברים לתמונת אפשרויות רחבה, ובאופן זה מתקיימת סביבת למידה, למי שיודע להפיק מזה הבנות על הדרכים של ההתנהלות של בני האדם, על אתגרים, ועל אפשרויות הניצבים בפנינו.

אני ניזונה ממרק תודעה, מנה יומית,  לעיתים מגלת מישהו חדש להוסיף לתפריט.
בוחרת במה שטעים, בהם הרבה אנשים יצירתיים.
פה ושם תוהה האם ארחיק לכת יום אחד להכיר אותם אישית.

גם במגוון הספרים המקיף אותי, המונח במדפים והמפוזר על כסאות אחדים, קיימת חכמת ההמונים וקיימים שיתופים של תודעה ניסיון חיים, ותובנות.
גם מביניהם מנסה שיהיו זמינים לי אלו שנושאים חן בעיני, שפוגשת בהם כנות, והתבוננות על החיים. גם בין הספרים כביכול יש לי ידידים.

לכתוב ולשתף באמצעות ספרים, נגיש לפחות אנשים.
מרחב הרשתות החברתיות מכיל יותר אנשים, ונכתבים בו דברים בלי הרף.
עולם מוזר, של המוני תודעות נגישות, מדברות זו עם זו, מתחברות, או מתנגשות.
נפגשות
ועומדות לבחירה, לחברות, להסרה.

זו הסירה בה
נוהגים להפליג רבים,
כיכר השוק בה
מחליפים מידע, מעבירים מסרים.
מתקבצים לעיתים.
רוקמים תכניות,
חושבים מה נכון.
איך לחיות.

1 מחשבה על “הפייסבוק- וחשיפת התודעה”

השאר תגובה