היכרות עם עולש מצוי – בשלבי התפתחות שונים
צמח העולש נראה מאד שונה בחורף, ובקיץ. ההבדל כה גדול שאנשים נוטים לפספס את הקשר – בין צורתו הקיצית לזו החורפית.
בחורף העולש הינו צרור עלים מאורכים היוצאים מבסיס הצמח. עלים שמלקטי צמחי בר למאכל, מכירים, ונוהגים להשתמש בהם.
בתחילת הקיץ- העולש הינו צמח עם גבעול זקוף, מלא פרחים בצבע תכלת, הנפתחים עם בוקר, ונסגרים ונובלים בצהרים.
מקבצי הניצנים יושבים בקצה הסתעפויות של גבעולי הפריחה, ובכול הסתעפות פוטנציאל למספר פרחים.
בתום עונת הפריחה הצמח נובל, ומתייבש. אבל עמודי הפריחה נשארים זקופים ונוקשים. צבעם הופך לאפור, והמגע איתם לא נעים.
שם מתפתחים זרעים רבים, שימצאו דרכם לאדמה, ויצמיחו דור חדש של צמחי עולש, עם בוא הגשמים.
העולש שייך למשפחת המורכבים, כמו החסה, שהיא צמח תרבות, וירק מוכר וחביב, וכמו הגדילן, שהוא צמח קוצני שעליו וגבעוליו ושאר חלקיו, גם הם טובים למאכל. גם החמניה שייכת למשפחה זו.
במשפחת המורכבים צמחים רבים ושונים.צמחי בר ונוי.
בעמק יזרעאל, שם אני גרה, באדמה הכבדה, העולש משגשג בהמונים. הוא תמיד היה נפוץ בסביבתי הקרובה, ולכן מוכר לי. בתחילה הכרתי אותו כצמח שצריך לעשב אותו, בגינה של הבית.
אחר כך התוודעתי להיותו צמח מאכל.
בשנים האחרונות גם התנסיתי בלאכול את עליו, טריים ישר מהצמח, והסתגלתי למרירות שבו, ולאחרונה למדתי שאני נהנית לאכול את גבעוליו המקולפים.
את הפריחה שלו אהבתי מאד. צבע תכלת המזכיר לי לעיתים מים, או אולי שמים.
הדבורים גם הן נהנות מאד מהפריחה, ואיתן חרקים רבים נוספים.
בשנים האחרונות פעמיים פגשתי פרחי עולש עם צבע מעט שונה- בחצר השכנה, לפני כשלוש שנים, עולש בצבע נוטה לסגול.
והשבוע – צמח יחיד לא גדול, שפרחיו לבנים.
מתוך הרצון לשתף בתמונות, כתבתי קצת יותר, על הצמח עצמו.
העולש הינו אחד מיני רבים במשפחתו – משפחת המורכבים Asteraceae
משפחת המורכבים
שמותיו של העולש באנגלית-
Dwarf Chicory / Cichorium pumilum
עולם ומלואו….. בעולש אחד. תודה לך איריס על סיפור פשוט מלא אינפורמציה. מידע. אני אוהב מידע שימושי. וזה אכן הרבה מידע שימושי.