
באביב מתבלטים בפריחה שופעת: שקדיה, כליל, ובוהיניה.
ראשון לפרוח ומבשר את פריחות האביב הוא השקד. פרחיו לבנים, לעיתים ורדרדים..
אחריו מתחיל לפרוח כליל החורש בשפע פרחים ורודים.
והבאים בתור מבחינת פריחה המושכת את העין, ומקשטת גינות ושדרות- עצי הבוהיניה.
הפריחה ריחנית ושופעת, הפרחים בגודל מרשים, וצורתם מיוחדת. הריח נעים למדי, ומורגש בקירבת העצים.
עצי הבוהיניה מקובלים כעצי גינון בשדרות, בחורשות ציבוריות, ובגינות פרטיות, לאורך שנים רבות.
נראה שהיו מקובלים בגינון ציבורי, מאז ימי ילדותי הרחוקים.
בחצר בית הספר בו למדתי גם השנה פורח עץ הבוהיניה הגדול שפריחתו לבנה. בגן הזיכרון ביישוב שלי עצי בוהיניה וותיקים, פריחתם בוורוד.גם הם פורחים עכשיו.
הפרחים של הבוהיניה גדולים במיוחד, לא סימטרים, אלא בעלי מבנה מיוחד. עלה הכותרת העליון בכול פרח מקושט בדוגמה עדינה. האבקנים בולטים.
(בעקבות צורתו המיוחדת הוא מכונה באנגלית: Orchid Tree – עץ הסחלב).
תוך זמן לא רב יופיע בפרח תרמיל קטן וירוק, שילך ויצמח אחרי שהפרח ינבול וינשור
הכליל והבוהיניה שייכים למשפחת הקטניות, ואחרי שהפרח נובל ונושר, מתפתח מכול פרח תרמיל המכיל מספר זרעים.
זרעי הבוהיניה גדולים ושטוחים ומזכירים מטבעות. אפשר להנביט אותם.
מתבלטים בפריחה שופעת
מבין שלושת עצים אלו- השקדיה, והכליל הם עצים מקומיים. מופיעים גם בטבע.
הבוהיניה צומח כעץ בר במזרח אסיה, אך לא בסביבתנו
(עוד עץ נוי המתבלט בפריחה ורודה ושופעת מאד, החל להיות נפוץ יחסית לאחרים יותר מאוחר.
אם ראיתם עץ פורח עכשיו בוורוד שופע , ושאינו הבוהיניה, זו כנראה הטבבויה, פרחיו קטנים יותר, וצורתם כגביע או משפך.)
כול הצמחים האלו חסכניים במים.
הפריחה של כולם, כול צמח בתורו, עושה את הסביבה צבעונית יותר, ומשמחת עין ולב.
בשאר השנה עצים אלו לא מתבלטים לעיין, וקיומם כביכול נשכח.
כול אחד ישוב להתבלט בעונה המתאימה לו, לפרק זמן ייחודי, מידי שנה.