משפחות מילים- התבוננות בשפה

למילים ככלי להעברת מידע ומסרים, יש שורשים, וצלילים, שמחברים לעיתים בין משמעויות קרובות.
כשאני עוקבת אחר מילים שיש להן חלקים דומים, אני מרגישה שיש כאן סיפור ישן, של התפתחות שפת הדיבור, של יצירת כלים לתקשורת, של הרצון להעביר משמעות מאחד לשני.
צלילים משותפים, שהפכו בהמשך לאותיות משתפות, משמשים עדות לקשר בין המשמעויות. לזיקה שיש ביניהן.
במילים ניתן לזהות את אותיות השורש, המשותפות להן. ולפענח זיקה וקשר ביניהן.

נתתי תשומת לב למילים המכילות את השורש מ.ס.ר.

יש קשר ברור למדי בין המילים המכילות את אותיות השורש האלו.
משורש זה התפתח מקבץ מילים הקשורות בהתנהגות אנושית, והסדרת התנהלות של בני אדם, וזיקתם זה לזה.
מָסַר- העביר (בין אם זה חפץ, או מידע)
מֶסֶר– תוכן ומידע שהועברו.
מַסורת– מקבץ שלם של מסרים, המועברים בד"כ במסגרת קבוצת אנשים להם זיקה ורקע משותפים.
מוּסָר– מערכת כללים, להבחנה בין מה שרצוי בהתנהגות, למה שאינו רצוי. המוסר הינו מקבץ מסרים, להסדרת התנהגות אנושית.

מערכת הכללים הנקבעת באמצעות מסורת ומוסר נמסרת מאדם לאדם

מַסוּר- נאמן, מחובר למטרה או אדם,
מסירות– תיאור ההתנהגות, התמסרות.

יתכן שיש קשר בין מילים אלו למילה מוֹסֵרוֹת – בעיברית קדומה. ממנה נגזר השימוש בימינו שהוא נדיר למדי- מה שקושר ואוסר, רצועות, שרשראות, כולל רִתְמָה לנהיגה וקשירה של בהמה.

המסורת, והמסירות, כובלות במידה כלשהי את האדם, ומצמצמות את החופש האישי שלו לבחור בדרכי התנהגות, ולעיתים אף מגבילות את הזכות שלו לחשוב באופן עצמאי.

יש שורשים שלהם שתי אותיות משותפות , לשורש מ.ס.ר, בהם נזכרתי בהמשך להתבוננות בשורש זה
השורש א.ס.ר והשורש ס.ו.ר
איסוּר– מה שאסור לעשות- משמש כלי לשליטה בהתנהגות אנושית, לרוב מיועד לכוון אנשים להתנהגות רצויה, על ידי קביעת גבולות להתנהגות, מה מותר, מה אסור.
לעיתים נקבעים עונשים על התנהגות אסורה.
כעונש על זה שאדם סר מהדרך שמקובלת כדרך הנכונה,
סר- זז מהדרך הפיזית או ההתנהגותית.
יש חוקים ובצידם עונשים. אדם עלול למצוא עצמו אסיר, ולשבת במאסר,
כאשר הפר איסור.

מותר – כבר נמצא בקבוצת מילים אחרת, ששווה להתבונן בה, בנפרד. כאן נזכרת כמביאה משמעות הפוכה למילה אסור.

רושמת לעצמי לחזור למילה זו בעתיד. שרש י.ת.ר.

 

~   לפני כשלוש שנים כתבתי שיר אודות הקשר בין המילים לגוף   ~   לקריאה   ~

השאר תגובה