לא תש כוחי,

לא נס לחי,
וגם לא הושטתי
את הלחי
השנייה.
פוסעת בצידי דרכים
כי שם העשבים צומחים,
ומביטה על הפרחים
כמו בכול שנה.
צנועה בחלומות:
שותלת,
זורעת,
נוטעת,
שומרת,
עוקבת,
(גוזמת
עוקרת…)
יודעת-
החיים בני חלוף
לכול יבוא סוף.
זוכרת
את זאת
ונרגעת.
מקסים!
שיר יפה מרגישים שהוא נובע מתודעה בשלה ומפוייסת
אהבתי. תודה