מבנה ניהול החברה

עידן האינדיבידואליות רק התחיל, עידן בו הרבה מאד אנשים בעולם תופסים עצמם כבעל זכויות. כולל נשים וצעירים.

בעקבות תפיסה זו התעוררו ציפיות לביטוי רצון האזרחים, והשפעה ישירה לבחירותיהם, על התנהלות המדינות בהן הם חיים.

 

ניצני תפיסה זו הופיעו בתקופת פריחת התרבות ביוון העתיקה. והמשיכה להתפתח בתקופת הרנסנס.

הצורך בחקירת העולם הפנימי של היחיד, הביא להתפתחות הפסיכולוגיה.

אינדיבידואליזם היא תפיסת עולם המדגישה את ריבונותו של הפרט על חייו.  ומייחסת לבני האדם רצון חופשי. נותנת לגיטימציה לחיפוש של טובתו היחיד, בעוד שקודם היה ברור שטובת הכלל צריכה להכתיב את ההתנהלות.

נוצר מקום לפלורליזם, ולאפשרות ליחיד לקבוע בעצמו במה הוא מאמין ולחיות את חייו לפי בחירות עצמאיות.

מרעיון זה צמח במאה העשרים, השלטון הדמוקרטי בחלק מהמדינות. אחרי מלחמות העולם הראשונה, והשנייה, נעשו ניסיונות ליצירת משטר דמוקרטי במדינות אירופה השונות. הצמיחה של השלטון הדמוקרטי לא היתה יציבה, והייתה שונה בין מדינות שונות.

צמיחה כלכלית, והרחבת היקף ההשכלה באוכלוסייה, תמכה בהתפתחות שלטון דמוקרטי ויציבותו.

מצב זה לא מאפיין מדינות רבות, ולכן ניתן לראות גם כיום, שהדמוקרטיה עדיין לא יציבה, ובהרבה מדינות אינה קיימת.

כדי שתתקיים דמוקרטיה על האזרחים להיות מודעים לזכויותיהם, ולדרכים שבהן הם יכולים להשפיע על התנהלות המדינה.

הרעיון שעומד מאחורי הדמוקרטיה המודרנית – "השלטון לרוב, הזכויות לכול".

הזכויות הבסיסיות הן חופש ביטוי, חופש תנועה וחופש התאגדות.

בהיסטוריה הארוכה של המין האנושי צורות השילטון היו מבוססות על כניעתם וצייתנותם של החלשים.

(תזכורת לצורת שילטון זה מופיעה בספרו של דוקטור סוס    המלך צב צב מאת דוקטור זויס )

רוב האנשים היו חלשים מבחינת האפשרויות שלהם  –

מצב כלכלי רעוע, השכלה מצומצמת , וחוסר בצרכים בסיסיים ברמות שונות.

היותר חזקים דורגו למקומות כלשהם במעלה הפירמידה, שבסיסה המון כנוע, וחסר מודעות לייחודיותו של כול אחד, ולהיותו בעל משמעות כפרט חד פעמי.

 

במאה שנים האחרונות, ערכו של האדם היחיד הוא רעיון חדש, המתפתח, בהיקף יותר משמעותי. הנשים- כחצי מאוכלוסיית העולם,  הוכרזו בהדרגה כבעלות זכויות שוות, רק במאה זו.  ועדיין לא בכול המדינות.

רק כשהיחידים יהיו בעלי ערך, ויבינו שזכותם וחובתם לקחת אחריות על הובלת החיים, יש סיכוי ליצירת מודל חדש, המתבסס על רעיון זה.

המודל החדש לדעתי יהיה מבוסס קהילות של אינדיבידואלים  המכירים בתמונה הגלובלית, שמים אותה במרכז תשומת הלב, ולוקחים עליה אחריות.

 

מנקודת מבטי החלוקה למדינות הינה רעיון היוצר הפרדה, המקשה על ניהול מיטבי של משאבי העולם.

צריכה להימצא דרך לניהול העולם תוך גיבוש של מטרות משותפות כלל עולמיות, והתארגנות בקבוצות מקומיות, המשתפות פעולה לטובת מטרות אלו.

בשביל להגיע למצב זה אנשים צריכים להמשיך להתפתח ברמה האישית.

להגיע למודעות מספקת, וליכולת לקיים שיח מחבר, ולדיונים המבוססים על הקשבה לצרכים של כולם.

למצב הכלכלי, וליכולת לחיות שלא מתוך הישרדות, יש השפעה על ייתכנות התפתחות כזו.

הסדרת רווחה בסיסת לכלל תושבי העולם, תגביר את הסיכוי להתרחשות של שינוי כזה.

 

 

2 מחשבות על “מבנה ניהול החברה”

  1. עוז גניה

    הי איריס, פוסט מעניין ומדאיג …מה יהיה עם הדמוקרטיה שלנו ?כמעט בלתי אפשרי להגיע להידברות בין כל "השבטים" במדינתנו ,בגלל מי שעומדים בראש הפירמידה ,שהם אנשים מושחתים ,שהעם לא מעניינם רק הם את עצמם ! פער גדול בהשכלה ,ביכולות להגיע להשכלה ולמשאבים של שנות אלפיים וזה כי קיצוניות דתית שולטת על אוכלוסייה גדולה שגם מתרבה באופן חסר אחריות שהופכת נטל על משאבי המדינה. כדי שדמוקרטיה תהייה דמוקרטיה קודם צריך הפרדת דת מהמדינה וכך לפחות משאבי המדינה וזכויות האזרחים יהיו יותר שוויוניים ויתנו הזדמנות לאוכלוסיות רחבות יותר ויחלישו את הכוח "מהמושחתים".
    עוז גניה

    1. איריס בן צבי

      גניה,
      אכן יש מקום לדאגה.
      ובכול זאת יש דרכים לפתירת קונפליקטים ולקיום הידברות, שכדאי להכיר וללמוד, והן נותנות מקום לתקווה.
      מוזמנת לקרוא כתבה שנוגעת בנושא,
      https://www.facebook.com/chenzvi/posts/10224413291342864
      וגם להיכנס לקבוצה https://www.facebook.com/groups/2035302556508226/

      ולקרוא על צדק מאחה בישראל- למשל כאן https://www.magnespress.co.il/book/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99-4003

השאר תגובה