משבר הקורונה- וסיבותיו

משבר הקורונה  במבט כללי

פסל אישה – יציקת אבן

הקורונה – המחלה או המשבר שתוקפים את המין האנושי, כרגע, הם שלב התפרצות של תסמינים קשים בעקבות מחלות רקע-זהו  שלב של התמוטטות מערכת ההתנהלות שהתבססה והתקבעה על פרקטיקות לא בריאות, שבטעות נחשבו כדרכי ניהול נכונות.

התפרצות הקורונה מראה שהמערכת היתה רקובה, מבפנים.  

הייתה צמיחה טכנולוגית,  שנשענה על דרכי פעולה אלו של ארגון הכלכלה, והניהול,  והתקיימו תנאים שאפשרו בינתיים צמיחה של שכבת אנשים  משכילה יחסית, ובעלת בסיס כלכלי יציב יחסית, שנהנו מזמינות הידע, ונגישותו, מהזדמנות להתפתחות אישית.

שכבה זו רחבה יחסית, וכוללת הרבה יותר אנשים מאשר בתקופות קודמות, בהיסטוריה. גידול פלח אוכלוסיה זה האץ את המשך הפיתוח של טכנולוגיות שונות, וגם הביא ליצירת רעיונות חדשים בתחומים רבים, המקיפים הרבה מאד ממרכיבי חיי הפרט והחברה. (נוצרו מודלים שונים בתחומי החינוך, שמירה על הבריאות, איכות החיים, רעיונות בתחומי הכלכלה, שמירה על הסביבה ועוד).

שכבה יותר רחבה של בני אדם מסוגלת להסתכל על התמונה המקיפה של העולם, ומסוגלת לחשיבה יצירתית ביקורתית.

  פוטנציאל החשיבה מנוצל בחלקו הקטן, מאחר שרוב אוכלוסיית העולם לא זוכה לתנאי התפתחות אלו, ומנוהלת באמצעות דרכים נחשלות.

התמונה הכללית מורכבת, וכוללת הרבה בעיות

אפשר לראות את ההתפתחות שהייתה כשלב בדרך, שלב שאמור להגיע אל סופו. מה שמתריע על כך, שהגיע הזמן לשינוי- הוא מצב הכאוס הנוכחי בעולם.

מה שהתמוטט אצל רבים  הוא האמון במערכת.  התפקוד הבעייתי של המערכות הניהוליות, הולך ומתגלה באופנים בהם המדינות מתנהלות כיום, וגם אירגונים בין לאומיים.

הבחירות וההחלטות העכשוויות שופכות אור על הפער שיש בין טובת האזרח, לתפקוד המנגנונים של ניהול המדינות, לא תמיד לטובת אזרחיהןהבעיות מופיעות לעיתים גם בהתארגנויות הבינלאומיות

המאפיינים של הכשלים במערכת התנהלות המדינות(- מחלות הרקע, שהביאו לקריסה הנוכחית- )

  • שמירה על הפערים במצב הכלכלי של האזרחים, והנצחת המצב שבו ישנן שכבות מוחלשות כלכלית,  וישנן קבוצות שאינן מקבלות גישה  לידע הכללי, ונתונות תחת שליטה של מנהיגים המתכחשים לחלקים במציאות הרחבה. או מסיתים כנגד קבוצות אחרות.
  • הזנחת הנושא הסביבתי- והתנהלות מאד לא יעילה בהקשר לטיפול בו.
  • חלוקת משאבי העולם , או המדינה , באופן שמתעדף יחידים, על חשבון כול השאר.
  • עידוד צבירת כוח על ידי יחידים, על חשבון טובת הכלל.
  • חוסר התפתחות מספק של מערכות החינוך. ותקצוב לא מספיק לטובת קידומן.
  • חוסר השקעה מספקת בעידכון תכני ותנאי החינוך, והפיכתם לכלי ליצירת מציאות טובה יותר.
  • היעדר השקעה באזרח, בהגברת החוסן של האזרח, ובהכשרתו ללקיחת חלק ואחריות במסגרת המערכות, באמצעותן מתנהלים החיים.
  • נהלים של שימוש בכוח כאמצעי להשגת שליטה. שימוש במלחמות אלימות כדרך מקובלת להשגת יעדים.
  • שימוש בהפחדה כדי לנהל את האזרחים.
  • יצירת סכסוכים, כדרך להשיג שליטה.
  • חוסר שקיפות
  • הפצת מידע מגמתי
  • מקרי שחיתות רבים של בעלי תפקידים ציבוריים

 ההתנהלות הזו מתרחשת ברמה המקומית, וברמה העולמית.

היחידות בהן מאוגדת האוכלוסייה- הן לרוב מדינות, שמתנהלות לאורך שנים עם כשלים בבחירת מטרות, וכשלים בניהול השוטף. ההתאגדות של האנשים למדינה לא משרתת רבים  מהאזרחים החיים בה.

הכשלים נבדלים בדרגת חומרתם, אך קיימים בכול המקומות, רבים מהם או כולם.

 המצב הנוכחי קורא לבצע בדק בית עמוק.

 קורא לחיפוש ולזיהוי שורשי הבעיות

 ההתנהלות במסגרת המדינות במתכונתן הנוכחית, הביאו למשבר הנוכחי

נראה שמתבקש לפתח שיטות חלופיות להתארגנות לטובת כלל האזרחים.

  

צו השעה

השקעה ביצירת תבניות התנהלות חדשות

זו ההשקעה שתתן סיכוי לעולם טוב יותר.

 

 

 

השאר תגובה