על הרוח של חגי תשרי – חגי תחילת השנה

תפרחות החצב המצוי, בשולי השדה, בספטמבר

מנקודת מבטי, שמחה לראות שלוח השנה העברי בחר בסופו של דבר להיצמד ללוח השנה החקלאי, שהוא לוח שנה הקשור באופן ברור לעונות השנה בטבע של ארצנו.

בשדות החקלאיים  ניתן לראות ניתן להבחין בעונה זו בתהליכי הכנה לזריעת תבואות חורף, או ירקות חורף. אצל מגדלי ירקות, ופירות  יש סגירת עונה חקלאית, שמציינים אותה בחג הסוכות – הנקרא גם "חג האסיף".

(אצלנו זו עונת האסיף של הדלעת הגדולה, שערמות ממנה מקשטות את סביבת החצר. מחזה יפה, מוזמנים לבקר!     גם בטטה שגדלה במשק מוציאים מהאדמה בעונה זו . עדיין קוטפים תאנים, והתחילה עונת הגויאבות).

מאחורי בחירה זו, לציין את ראש השנה בתחילת תשרי, עומד כנראה המעבר של בני ישראל להיות עם של עובדי אדמה.

לקראת חזרתם לארצם נאמר להם על פי המקורות- לארץ לטעת כול עץ פרי תחילה – "ונתן העץ פריו, והארץ יבולה", כדברי השיר המוכר, המבוסס על פסוק מהתנ"ך

החזרה לארץ ישראל התרחשה אחרי שנות החיים במצרים, אליה הגיעו כמשפחות של בני יעקוב, שהיו רועי צאן.במצריים הפכו לעם רב. המשפחות הפכו לשבטים.

הכניסה המחודשת לארץ ישראל היתה כרוכה גם בשינוי באורח החיים – משבטים הנודדים בעקבות מרעה, לשבטים הנקשרים לאדמתם על ידי נטיעת עצים, וניזונים מתבואת הארץ. בספר דברים פרק י"א אפשר ללמוד על שינוי זה:

יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם.

יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.

השינויים בעונה- בקרב עובדי האדמה , מצריכים תהליך של הכנה, וטוב שחגי תשרי מגיעים בזמן שלפני ולקראת עונת הגשמים, שהיא המצמיחה את התבואה בשדה, יבולים התלויים בגשמי העונה.

חגי תשרי – שלבי הכנה

הכרזה של התחלת שנה – בראש השנה, בו מברכים ומכוונים את הלב לַטוב שרוצים שתביא השנה החדשה.

חשבון נפש – ביום כיפור – כדי להתנקות ממשקעי העבר, ולהתכוון להשתפר במבט קדימה.

סיכום שנה חקלאית – חג הסוכות שהוא גם חג האסיף, בו  אוספים את יבול השנה שהייתה, שטרם נאסף. בו בזמן החג הוא גם תזכורת למעבר הגדול שהעם עשה- מעבר מחיים של  עבדות במצרים לחיי עצמאות בארץ ישראל.

הסוכה היא תזכורת למאמץ שהושקע בשינויי זה – הישיבה בסוכה מזכירה שהדרך הייתה מבחן, וכללה התמודדות עם חיי נדודים והליכה במדבר לאורך זמן.

ההליכה הייתה למען מטרה, אך הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה, והייתה כרוכה במשברים שונים ובמחלוקות.

שבעה ימים של ישיבה בסוכה – זמן להמשך חשבון נפש הכולל מבט אחורה. תזכורת עבורנו מאין באנו ולאן הגענו.

איחולים לחג

עלה על דעתי לשים דגש, בימים אלו על שתי ברכות הנהוגות בחג-

"שנהיה לראש ולא לזנב"

אני מאחלת שנהיה לראש שחושב, חשיבה עצמאית, שכול אחד ייקח על עצמו להגדיל ראש,

ולסמן מטרות ראויות בעיניו להמשך השנה.

"ירבו זכויותינו כרימון" משווים את מספר זרעיו לתרי"ג (613) המצוות שיש לקיים.

אני מאמינה שהבחירה בעשייה שהיא מעבר למצוות אנשים מלומדה – מעבר למעשים אשר נעשים מתוך הרגל ומסורת, היא בחירה מודעת בעשייה לטובת הכלל: שמירה על הסביבה, תרומה לקהילה, עזרה לזולת, עשייה כזו, ונתינה ללא התחשבנות, יעזרו לנו להרבות את הטוב בעולם שסביבנו, במעגלים הצרים והרחבים.כך נוכל לקחת חלק ביצירת שנה טובה, לנו ולעולמנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s