6.5.20 – שיר של הבוקר הזה – י"ב אייר
שיר שנכתב בבוקר על דף, עם עריכה מחודשת בערב, תוך כדי הקלדה.
מחבקי עצים
ראוי להם שיהיו
מתחברים לעובדה
שכדי לצמוח
צריך עגינה טובה
בקרקע המציאות.
להעמיק שורש
להיאחז במקור ההזנה,
להיות יציבים.
ומשם-
לצמוח למעלה,
לשאוף לצמוח.
להיות ניזונים גם מאור,
ומאוויר,
לעמוד ברוחות בגמישות,
להתבונן בדברים
במבט על,
המאפשר תמונה
מקיפה ורחבה.
תוך ערנות לעונות
המתחלפות,
המשתנות.
להשיר את מה שמיותר,
להחזיר אותו למקורו
כדי שיזין בחזרה את
הבסיס ממנו צומחים.
לדעת לייצר
דברים השייכים
למחזור החיים של צמיחה,
הבשלה,
התכלות.
מחבקי עצים כאלו
יכולים
להיות מורי דרך
לחיים.
דרך אל שייכות אמיתית.
דרך להתפתחות אישית,
לצמיחה מתמשכת,
המשולבת בנתינה מתמדת.
כדרך השפע
כדרך
הטבע.
מבט מהחלון
תמנה מהחלון
טרם בוקר בחלון
מבט מהחלון
עמוק ומעורר מחשבות מעצימות.
יפה, אהבתי. תודה 🙂