על עתיד האנושות וכדור הארץ- תפניות באופן ההתנהלות- נקודת מבט,
שהיא טיוטה להמשך חשיבה
העולם עובר שינויים מהירים
במבט לאחור-
האנושות עברה הרבה גלגולים במהלך שנות קיומה.
מה שקורה היום על פני הכדור לא היה יכול להיות מובן למי שנולד 200 שנה אחורה בזמן.
המדינות הקיימות כיום, רמת החיים בארצות המפותחות, אמצעי התקשורת- הכול תוצאה של סדרת שינויים, מהירים מאד בקנה מידה היסטורי.
העולם השתנה.
מי שלא כול כך השתנו אלו בני האדם- ובעיקר המנגנונים המפעילים את התנהגותם.
מנגנונים אלו, הביאו לכך שלמרות כול השינויים, אופן התפקוד של אנשים לא השתנה באמת.
ניתן לראות כמו בעבר, כיצד האנשים מנסים להיאחז בעבר, ולהיצמד להרגלים.
אנשים מופעלים על ידי פחדים, תקוות אמונות ואשליות. קל להפעיל עליהם מניפולציות.
כמו בהיסטוריה רוב האנשים נוטים להטיל אחריות על ברי סמכה. על מישהו אחר.
המבט קדימה, של מנהיגים מתבסס לא פעם על הישענות על המסורת ועל העבר.
כמובן, הישענות סלקטיבית, כאשר מה שמשרת את נקודת המבט או תועלת הפרט- הוא זה שעליו נשענים.
אתגרי המחר- לא מטופלים, בגלל המלכוד שיש במסגרות הנוכחיות
האנושות מתקשה להיערך אל האתגרים העומדים בפניה מאחר שהיא שבויה בתבניות ישנות.
היא פועלת במסגרות שאינן משרתות אותה.החלוקה למדינות לאום נועדה להתמודדות עם איומים חיצוניים.
האיומים נוצרים לא פעם כדי לחזק את כוח השליטה של המנהיגים.
בעלי הכוח, שהם היום (וגם בעבר) בעלי ההון. הם מנהלים מאחורי הקלעים, ולעיתים בגלוי, את ההצגה.
עסקיהם לא מתחשבים בגבולות, אך הם מנהלים את ההצגה של חשיבות הלאומיות, כי היא ממסכת את עיני הציבור מלראות את התמונה האמיתית.
הדבקות בחלוקה למדינות עוזרת להנצחת השיטה של הפרד ומשול, והשליטים נוקטים בשיטה של הפחד ומשול.
(אינני מתכוונת להסבר ההיסטורי באופן המקובל, אלא למה שקורה היום-
האנושות מסוכסכת, המדינות מתחרות זו בזו, וכך המאמצים של הפרטים לא מתאחדים לטובת הכלל, אלא, נתקלים במוגבלות של התפיסות שיוצרת הלאומיות).
החינוך כבול למוסכמות המשרתות את הנצחת המצב הנוכחי.
רוב מערכות החינוך כפופות למדינות, ומוכתבות על ידן, ומכאן משתמע שבעלי העניין לשימור המצב הקיים, נוטים להתנגד לשינויים, בתכני הלימוד.
וגם במבנה מערכת החינוך.
גם הבורות יוצרת קהל מצביעים שקל יותר להשפיע עליו, באמצעות דמגוגיה.
לכן לא ברור האם ישנה אפשרות שהחינוך יקודם על ידי גופים הכפופים למערכת הנוכחית.
בניית מסגרות חלופיות לניהול העולם – כמה רעיונות לגבי התמונה העתידית
(טיוטה התחלתית)
• כיוון שהעולם בפועל הוא יחידה אחת המושפעת מהמתרחש בחלקיה השונים, וכול חלק מושפע מהחלקים האחרים- חשוב להכניס הבנה זו, ואופן התבוננות כלל עולמי, לשיקולי הדעת העתידיים- כדי לבחון מה רצוי ומה מזיק.
• צריכה להיבנות מערכת ערכים כלל אנושית, המשותפת לכול המין האנושי.
• צריכה להיות מטרה – שיתופי פעולה לטובת הכלל.
מטרה זו תיושם בקהילות המקומיות, כשהיא מביאה בחשבון גם את ההשלכות על הסביבה, ועל שאר העולם.
• מערכת החינוך תַקְנה כלים לחשיבה, ולהבנה של תהליכים המתרחשים בעולם, והשפעתם לטווח הארוך. זה יהיה חומר עליו יינתן דגש עיקרי בחינוך והוראה.
• תפישה של עולם אחד, תהיה תפיסה מובילה החל מהצעדים הראשונים בחִברות של אנשים., כלומר- זה מתחיל עם ההורות וגידול הילדים.
• הסכסוכים יצטרכו להיפסל כשיטה לניהול דברים, ויוחלפו בתקשורת בונה.
יש כבר ניסיון עם תקשורת כזו בקנה מידה רחב, המאפשרת ליצור גישור גם במקום של עימותים.
• העימותים המזוינים- יוצאו מחוץ לחוק, ויהיה צורך למצוא דרכים חלופיות להתמודדות עם בעיות.
משאבים רבים מאד הולכים כיום לניהול עימותים בכוח הנשק.
משאבים אלו יוחזרו לציבור לטובת פתרון בעיות.
• משאבי המחקר והפיתוח, יופנו למקומות בהם חוקרים את הבעיות הגלובליות, ורמת דחיפותן, וינותבו למי שעוסק בפתרון בעיות לטובת הכלל.
בכך יתאפשר נתינת מענה לבעיות שהיום הטיפול בהן לא מקודם.
• מאחר שבעיות הסביבה מורכבות במידה רבה מבעיית ייצור חומרים, וצריכה מוגזמת, ומריבוי אוכלוסייה, בקצב לא סביר לכושר הנשיאה של העולם- יש למצוא דרכים אחרות לניהול החברה.
• אם אנשים יגדלו את הילדים בקהילות קטנות בן תהיה תמיכה הדדית בגידול ילדים, ויותר חיבור בין ההורים, המבנה של משפחות המסוגרות עם עצמן יפַָּתַח.
ההורים ושאר אנשים בקרבת המגורים יתארגנו יחד לטיפול בילדים, תהיה לכול אחד משפחה בת הרבה נפשות קרובות, ותחושת שבט.
• הצריכה תתמתן, ותחת זאת יעודדו- שימוש חוזר, תיקון דברים, יצירה עצמית של חפצים.
• הכדור המשותף לכולנו יהיה הסמל המאחד, וכולנו נלמד על חלקיו, ומה מתרחש בהם, מתוך תחושת אכפתיות ואחריות.
• האחריות המקומית, תהיה חלק מהשתתפות באחריות כללית, ותהיה בסינרגיה איתה.
• המסורות הדתיות והלאומיות יישמרו כמשהו מקומי, שיש לו מקום- וחופש ביטוי כול עוד אינו פוגע בטובת הכלל.
יהיה צורך לעשות בדיקה לאור הערכים של טובת העולם, ולמצוא דרכים לשמר מסורות, באופן שבהמשך קיומם לא יתנגש בראיה הרחבה.
זהו מקבץ רעיונות גולמיים- לגבי דרכים להתנהלות אחרת.
אילו צעדים ניתן לעשות לקראת עולם חדש ובריא – השומר על עצמו, ועלינו ?
קודם כול עלינו ללמוד לקחת אחריות-
אחריות ללמוד על הבעיות, לחפש פתרונות.
להטיל ספק בתקינות המערכת הקיימת- לאור הדרכים שבהם היא מוליכה אותנו.
לחשוב על הדברים שמצריכים תיקון, ואיך ניתן להתארגן לטפל בהם באמצעות מציאת דרכים אחרות.
המערכת הקיימת לא יכולה להיות כתובת לשינוי כזה.
החלופות צריכות להיבנות על ידי האנשים.
דוגמה לשינוי שקרה, שלא על ידי החלטה ממוסדת- היכולת לתקשורת אינטרנטית חוצת גבולות, שאנחנו מחוברים אליה, עם פלאפונים, לא נוצרה כמשהו שהמדינות בחרו לעשות לטובת התקשורת בין אנשים והפצת ידע ומידע.
אנשים חשבו עליה, ופתחו אותה.
התקשורת האינטרנטית לא פותחה וקודמה לטובת הממשלות- אלא הן עלו על הרכבת הזו, ומשתמשות בה.
אנשים צריכים למצוא שיטות חלופיות לייצור משאבי קיום, ולחלוקה צודקת שלהם.
אנשים צריכים להציף שאלות, וליצור מענה, כאשר הקו המנחה הוא טובת הכלל, והתקדמות אל עולם בריא יותר לכולם.