על חקלאות אורגנית במשק של איריס בן צבי

*המאמר נערך מעט, מחדש. מתוך כתבה שנכתבה ב10.2.2018

המשק שלי נמצא במושב כפר יהושע. המעבר לגידול בשיטה האורגנית היה לקראת סוף שנת 1983.

ההחלטה לנסות כיוון זה באה מתוך ראיית עולם של מחויבות לשמירה על הסביבה, ולאחר שנים בודדות של גידול ירקות קונבנציונאלי. בקיץ 1983 התחלנו לגדל בהיקף קטן ירקות קיץ.

 תחילת הדרך בחקלאות אורגנית

בסתיו של שנה זו ערוגות הירקות לעונות הסתיו והחורף כבר היו מוכנות, והתחלנו בשיווק תוצרת אורגנית בהיקף גדול יותר.

היינו זוג צעיר, סביב גיל שלושים, שנינו בני המושב. שמחנו לצאת לדרך חדשה שיש בה אתגרים וחלוציות, מבלי צורך לחפש מקום אחר כדי לצאת מגבולות המוכר והמקובל.

התוצרת נועדה לשוק המקומי.

בחרנו בשיווק ישיר עד ללקוח, כדי שנוכל להוציא פרנסה משטח של משק משפחתי.

בכול מקרה לשיווק המאורגן באמצעות תנובה של השנים הרחוקות ההן לא היה מענה עבורנו.

יחד עם הלמידה של הגידול בשיטה האורגנית, נערכנו לפתח את השוק שלנו.

עיקר התוצרת נמכרה באמצעות הזמנות בטלפון, ושיווק קרטון עם התוצרת, עד בית הלקוח.

שיווקנו באזור- סיבוב בטבעון, סיבוב סביב עמק יזרעאל, הגענו לחיפה. תקופה מסוימת הגענו גם לגליל ולתל אביב. הלקוחות היו ברובם אנשים שבחרו כבר אז בדרך חיים מיוחדת, צמחונים או טבעונים, מטפלים בשיטות אלטרנטיביות, ומטופליהם.

את ההדרכה בגידול קיבלנו ממקים הארגון לחקלאות אורגנית- מריו לוי, משדה אליהו, שהתחיל את המהפכה האורגנית בקיבוצו בתחילת שנות השבעים. הוא למד מאנשי יודפת, ומהמורה שלהם בשוייץ.

אנשי יודפת עלו לקרקע כיישוב עם תפיסת עולם מיוחדת, ועם הרעיון על גידולים אורגנים בשנות השישים.

עוד מדריך שליווה אותנו היה חיים אבירם זכרו לברכה, מדריך שפעל במסגרת משרד החקלאות.

בהמשך נעזרנו במדריכים אחדים נוספים.

שינויים במהלך השנים

במהלך השנים הראשונות העברנו את רוב השיווק הישיר למשווקים שהיו קשורים אלינו, וקיבלו את קהל לקוחותינו. הם ראו עצמם שותפים לדרך, ועבדו אתנו בתאום, ותוך מחויבות.

במהלך שנים אלו השוק האורגני צמח לאיטו. מכרנו למספר משווקים קבועים, שחלקם עובדים אתנו עד היום.

התפתח שוק של סיטונאים אורגנים איתם היינו בקשרים, כי כדי למכור את התוצרת שלנו נאלצנו לרכוש גם תוצרת אורגנית ממגדלים נוספים, להשלמת סל המוצרים ללקוח. כשהיו עודפים יכולנו למכור להם. ולעיתים גידלנו גם עבורם במכוון.

אנחנו היינו הראשונים ששיווקו בהיקף גדול ובאופן רציף לשוק המקומי. ובנוסף אדמת כפר יהושע היא ברכה, ואפשרה לנו להגיע לתוצרת יפה ואיכותית, כבר בשנים הראשונות, ועוד לפני שצברנו ניסיון.

כך קרה שהמשק ביסס את מעמדו, וזכה להכרה רחבה תוך שנים בודדות.

יחסי העבודה בענף האורגני לרוב מתנהלים ברוח טובה ותוך שיתופי פעולה.

הלקוחות מכירים את החקלאי המגדל, יכולים להגיע ולראות היכן גדל האוכל שהם קונים. ונותנים בנו אמון.

על העבודה במשק

בתחילת הדרך עבדנו עם מתנדב או שניים, כשהתחילה האינתיפאדה הראשונה, ובמקביל אליה גם אבטלה בארץ, עברנו לעבוד עם עובדים שכירים ישראלים. בשנים ההן העבודה השכירה עדיין לא היתה מקובלת במושב. הבנו שבסך הכול המעשה של העסקת עובדים ישראלים הוא חיובי, ובשנים האחרונות גם  משרד החקלאות תומך בכיוון זה.

היחסים עם העובדים היו חבריים, והאווירה במשק לאורך השנים נוצרה בחלקה בזכות העניין שהרבה מהעובדים גילו בדרך החיים ותפיסת העולם שבחרנו לנו.

במהלך השנים תכנית הגידולים המותאמת ליכולת השיווק שלנו, ממשיכה להיות הבסיס של העבודה במשק.

התוכנית מתעדכנת ממסקנות העונה הקודמת, נכנסו גידולים נוספים. אחדים נפסקו.  במהלך השנים המשק התעשר במגוון שיש לו להציע, בכול עונה כ25 ויותר מינים שונים הנקטפים מהשדה, ומבוסתני העצים שנוספו לפרדס שליווה אותנו מראשית ימי המשק.

על האופי מיוחד של המקום

 המגוון הגדול בחלקות השדה מוסיף משהו מיוחד לחוויה של היציאה לשטחי המשק. תמיד יש עניין, טעמים חדשים,  מראות חדשים.

בנוסף , כחלק מהתפיסה האורגנית יש לנו עניין לשמר את הסביבה קרובה לטבע, ועם זיקה לטבע המקומי.

במרכז החלקה נטענו עץ אלון, שהיום נראה בוגר, וכאילו היה שם מאז ומעולם. ולידו גדר חיה של אלות מסטיק.

המגוון של הצמחייה, הינו חלק מהדברים המסייעים לנו כחקלאים אורגנים בשמירה על הגידולים שלנו.

בשילוב עם הגדרות החיות, ומגוון הגידולים נוצרה סביבה שהביאה לאיזון ביולוגי, וצמצמה את הצורך לטפל במזיקים . למזיקים יש אויבים טבעיים  היכולים לקיים את מחזור החיים שלהם לאורך השנה כך שאין צורך להילחם במזיקים.

אנחנו משק שלא השתמש בתכשירי הדברה, ברוב הזמנים ,כבר כעשרים שנה, למרות שיש רשימת תכשירים המותרים על פי התקן האורגני.

מהי חקלאות אורגנית?

 זו חקלאות שמקיימת שיתוף פעולה עם הטבע, ומשתדלת לקחת אחריות סביבתית, ולכוון לכך.

זו חקלאות שכיום מוגדרת בחוק שעבר בכנסת ובו יש כללים ברורים.

על החקלאי להיות בפיקוח של חברת פיקוח מאושרת, כדי שתבדוק ותאשר את הנעשה במשק, ותיתן לו אישור להשתמש בסמל האורגני, כדי לאפשר וודאות של הצרכן לגבי טיב התוצרת.

דברים בסיסיים בגידול אורגני:

 דישון

לא נעשה  שימוש בדשנים סינתטיים. ולא שימוש בחומרי הדברה הפוגעים בסביבה.

הדשן הבסיסי הוא קומפוסט- דשן שמקורו בהפרשות בעלי חיים, ופסולת אורגנית, שעברו תהליך פרוק על ידי חיידקים, בתנאים מתאימים. דשן זה תורם לפוריות הקרקע, משפר את הרכבה, ומסייע לצמחים לשמור על חיוניות ובריאות.

היחס לאדמה

שומרים על הקרקע כסביבה חיה.  לא הופכים את שכבות הקרקע. העיבודים שטחיים, וכך שומרים על מבנה הקרקע, המהווה בית גידול לעולם שלם של יצורים, רובם מקרוסקופיים, התומכים בגידול הצמחים ומסייעים להם, ולמחזור החומר האורגני.

נמנעים מהידוק קרקע (עובדים בערוגות קבועות.)          

מחזור זרעים

מקיימים מחזור זרעים וגידולים, לשמור על בריאות הצמחים, ושימוש מושכל במשאבי ההזנה בערוגות.

מחזור הזרעים כולל מחזורי זבל ירוק, שמיועדים לטיוב הקרקע- לקשירת חנקן, ולהעשרה בחומר אורגני.

גידול בעונה הנכונה  תורם להצלחה, ולבריאות הצמחים וחוסנם.

ככלל ההתנהלות צריכה להיבדק ברמת השמירה על איכות הקרקע ופוריותה, וצמצום הפגיעה בסביבה.

הקרקע היא פיקדון, שהחקלאי צריך לשמור עליו, ואף להשביחו, עבור הדורות הבאים.

עוד על העבודה במשק

 במשק שלנו יש הרבה עבודת ידיים, חלק בגלל אילוצים של הענף האורגני וחלק כתוצאה מכך שאיננו מתמחים,

עובדים על מגוון גדול, אך בהיקפים קטנים יחסית, ואיננו יכולים לעבוד עם כלים מתוחכמים המתאימים לגידול ספציפי.

בנוסף אנחנו מגדלים גידולים שהקרקע כאן אינה אידיאלית עבורם, (עדיף להוציא גזר ותפ"א ועוד באדמות קלות, הנפרדות מהשורשים והפקעות, ולא באדמה הכבדה והדביקה של עמק יזרעאל. אך הרצון למגוון, ולגדל בעצמנו, גוברים על שיקולים אלו).

אנחנו נעזרים בהגנה של רשתות, כנגד מזיקים, על גידולים מסוימים. וברשתות על עצי הפרי. יש פגעים  שלסביבה הטבעית אין מענה להם.

בעשביה אנו מטפלים בעבודה ידנית בתוך הערוגות, ונעזרים בחרמש מכאני היכן שניתן, בהיקף.

הטרקטור כמובן מכין ערוגות לגידול, ועוזר בשמירת השטח מוכן להמשך.

במבט כללי

במהלך השנים האחרונות הרעיונות של שמירה על הסביבה, ומודעות לתזונה בריאה הפכו יותר ויותר נפוצים, ויש הרבה עניין בתוצרת אורגנית.

התחלנו במשהו שהיה חריג, ונהפך במהלך השנים למוכר, ואף לפופולארי.

בארץ השיווק עד הצרכן התפתח בהרבה ענפים. בחקלאות האורגנית התפתח גם שיווק בשיטת הסל הקבוע,

מהחקלאי לצרכן. וכמובן השימוש באינטרנט הפך כלי שיווקי חשוב.

בתחום הזה קמים משקים חדשים בשנים האחרונות, רובם של צעירים הנמשכים לענף האורגני.

כדי לשמור על לקוחותינו גם המשק הצטרף לזרם הזה, ונרתם לעבוד בשיטה זו.

במהלך השנים- כבר מעל שלושים שנה של עבודה באופן זה, ניהול המשק עבר גלגולים שונים.

החל מתשעים וחמש, ניהלתי אותו בעצמי לאחר פרידה וגירושין.

מעבודה עם עובד יחיד המשק צמח למערכת מורכבת הכוללת חנות מסודרת למכירה ישירה בחצר המשק, המשך שיווק למספר חנויות, דוכן בטבעון, ומשלוחים עד הבית.

כמות העובדים גדלה, ונבנו תפקידים.

העברת אחריות לבעלי תפקידים, אפשרה לי להמשיך להשאיר את המשק פעיל ומתעדכן, למרות שאני לא נהיית צעירה עם השנים.

רוח הדברים נשמרה, ובינתיים  המשק יכול להמשיך לפעול ולהתחדש ללא צורך בבן ממשיך, מהמשפחה.

אני ממשיכה לטפח בוסתנים, ולבדוק לעיתים גידולים חדשים. ולנסות להשיב לשטחים גם צמחי בר, ולגדל צמחים צופניים לטובת הדבורים.

מאחר שהעתיד ממילא לוטה באי ודאויות רבות, אנו חיים בהווה וממשיכים לשמור על עקרונות החקלאות האורגנית, התפיסה הסביבתית, ורוח המקום.

המשק מהווה מקור עניין למבקרים שונים

במשק מבקרים ילדי הגנים לדורותיהם, שנהנים מהטיול בשדה, ומהדברים המיוחדים לכול עונה.

לעיתים במשק סיורים של מתעניינים, במסגרות שונות.

אני מאמינה שיש עתיד לתיירות חקלאית במשק, ואפשרות לעבודה חינוכית.

פוסטים נבחרים

על עתיד האנושות וכדור הארץ- תפניות באופן ההתנהלות- נקודת מבט, שהיא טיוטה להמשך חשיבה

על עתיד האנושות וכדור הארץ- תפניות באופן ההתנהלות- נקודת מבט, שהיא טיוטה להמשך חשיבה העולם עובר שינויים מהירים במבט לאחור-…

קרא עוד »
התבוננות בתרבות, ערכים ומוסר, פוסטים נבחרים אין תגובות

השאר תגובה