הנרקיס המצוי אינו דומה לפרחים אחרים, ולכן קל לזהותו. כמו שלפרח הרקפת צורה ייחודית, וריח משלו, גם הנרקיס מתבדל בצורת הפריחה שלו, ובריחו הבַּשֹוּם.
לפרח נרקיס שישה עלי כותרת לבנים,
ומרכז צהוב- דמוי כתר.
הגבעולים של הפרחים יוצאים ישירות מהאדמה, מהבצל הנחבא תחת הקרקע. גם עלי הנרקיס, הישרים והארוכים יוצאים ישר מהבצל. (עלים כאלו נקראים סרגליים, והם מעידים על השתייכות לצמחים החד פסיגיים).
על גבעולי הפריחה מספר פרחים לא קבוע.
עונת הפריחה היא בחורף. יש בארץ נרקיסים הגדלים בהר, בין הסלעים- ומקדימים לפרוח- בחודשים נובמבר ותחילת דצמבר.
הנרקיסים שגידולם באדמות העמקים פורחים בדצמבר ותחילת ינואר.
עונת הפריחה לא ארוכה.
במקום שהיה הפרח מתפתח הלקט עם זרעים שחורים
הנרקיס מפיץ עצמו בעזרת זרעיו, אך גם מתרבה באמצעות התפצלות הבצלים.
מבצל יחיד במהלך השנים מתפתחת מושבה של בצלים.
אם בצל נעקר ממקומו, ומועבר למקום אחר, יקלט שם ויצמיח מושבה חדשה.
הנרקיס שייך לצמחים הנכנסים לתרדמת קיץ.
בתום העונה הרטובה העלים נובלים ומתייבשים, והוא לא נראה מעל פני הקרקע.
הבצלים שבאדמה מתעוררים מחדש עם עונת גשמים חדשה.
הפריחה יוצאת ביחד עם הצצת העלים, בו זמנית.
הבצלים חבויים בעומק, דבר המגן עליהם, כמו שקורה לבצלים ופקעות של גאופיטים נוספים.
.
בארץ עוד מין, פחות נפוץ, של נרקיס, הנקרא נרקיס סתווי, קטן יותר, ומקדים לפרוח.
במשפחת הנרקיסיים הרבה מיני נרקיסים המשמשים לנוי. המפורסם ביניהם נקרא "נרקיס חצוצרה".
מסתבר שלמשפחת הנרקיסיים שייכים גם השום והבצל.(שחברים לסוג שום,) ואכן אפשר לראות דמיון מסויים במבנה הפרח שלהם.
בניגוד למינים אלו המשמשים למאכל, צמח הנרקיס רעיל, ולא מתאים כלל לאכילה.
הנרקיס הוא צמח מוגן. אסור בקטיף, ובעקירה.
אוכלוסיית הנרקיסים הצטמצמה, והם נכחדו או כמעט נכחדו באזורים בהם החקלאות כבשה את בתי הגידול שלהם.
לקריאה נוספת- גאופיטים
לחוויות אישיות בקשר לנרקיס מצוי –בלוג יומן – נרקיסים
התמונות צולמו במשק האורגני בכפר יהושע בשנים האחרונות
אינני מומחית ,מספרת פשוט מניסיוני ואין לי תשובה לשאלתך. תודה על השיתוף שלך!
שמתי לב שהנרקיס לא פורח בכל חורף, אלא פעם בשנתיים או יותר. בשנים בהן אינו פורח הוא "מסתפק" בהצמחת עלים ובפיצול הפקעות בלבד. אבל ראיתי גם מקומות בהם פרחו הנרקיסים בכל שנה. האם זה אופייני לזנים מסויימים?