אני ,התאנים, ויקרונית התאנה – בלוג יומן 7.9.19

בתקופה אחרונה הקדשתי זמן למזיק- יקרונית התאנה, וכך התגלגלו המחשבות שלי-
אחרי השרות בפלמ"ח אמי התגוררה עם חבריה לגרעין בקיבוץ יראון. מתי שהוא נשלחה לקורס שתלנות במשמר העמק, שם בלתה בחורף של השלג הגדול. בקיץ ביראון קטפה תאנים במטע של הקיבוץ. אני נולדתי באביב בשנה הבאה.
את פירותיה של ההכשרה בשתלנות אכלנו כול בני המשפחה, פירות מהבוסתן שנטעה במשק, ופירות ניסיונה בהרכבת עצי פרי.
בין העצים שנטעה אמי היו גם עצי תאנה אחדים.
למדתי לאהוב תאנים, וכשהתחלתי לטפל בנטיעת בוסתנים לילדיי, הוספתי גם עצי תאנה.
התאנים הגיעו לחנות האורגנית, כאשר התחלנו לגדל ולמכור תוצרת אורגנית. בעקבות פירות התאנים נוצר קשר עם לקוח מחיפה, חובב תאנים מושבע.
הלקוח הזה הביא לי שתילי תאנה שאגדל אצלי. בהתחלה שני שתילים, מבלי שסיפר לי משהו לגביהם, שנתגלו בהמשך כעצים מבורכים בשפע פרי ומיוחדים:
האחד עושה שפע של פרי מוקדם, ביכורות, ואחריו עוד גל נוסף של פרי, בעונה הרגילה.
העץ השני הגיע לגודל גדול במיוחד, עם פרי סגול, מעט פרי בראשית העונה, ושפע פרי מאוגוסט אל תוך הסתיו, כמעט עד החורף. הפרי לא אחיד, גודל בינוני ומטה, ואיכות משתנה, על אותו העץ. אבל הוא מספק פירות במשך עונה ארוכה.
שני עצים אלו נפגעו מיקרונית התאנה, והצלחנו בינתיים להתמודד עם הפגיעה. העץ של הסגולות נפגע לפני מספר שנים, פגיעות קשות. לכן נכרת עד בסיסו אך הצליח להתחדש מענפים שבקעו סביב הגזע. עץ הבכורות נפגע בשנה שעברה, והיה עלינו להוריד חצי מהעץ. בינתיים גם הוא הצמיח ענפים סביבו בסיסו.

הלקוח מחיפה- מוטי, הפך משוגע של ממש לתאנים. למרות שנהיה מוגבל בתנועתו, דאג להגיע לעצי תאנה בעזרת נהג מונית איתו התיידד. הנהג, במהלך שנים, היה מביא לו תאנים משובחות מרחבי הגליל ולעתים אף הגיע לאזור ירושלים.
מוטי רצה לרכז את הזנים המובחרים במקום אחד, והחל לספק לי שתילים, ובעיקר ייחורים, מהעצים שהיו הכי משובחים בעיניו.
על כול עץ היתה לו רשימת תכונות ותשבחות, והיה קשה לעקוב אחר סיפורי העצים שלו.
הוא גם קרא להם בשמות שקשורים למקום המטע או בעל העץ.
כשעניין ריבוי התאנים האלו הפך להיות אובססיבי אצלו כבר יכולתי ולהיענות לבקשותיו.
כבר היתה לי משתלה מסודרת למדי, שבה גידלתי מגוון צמחים שעניינו אותי. צרפתי גם את הייחורים שקיבלתי באמצעות נהג המונית, אל שאר ייחורים שהשרשתי במשתלה. בעיקרון אני משרישה מה שמצליח ללא הורמוני השרשה. עם ייחורי תאנים יש אחוזי הצלחה גבוהים.
הגעתי פה ושם למצבים בהם היה עלי להתאמץ למצוא כתובות לעודפי השתילים שנשארו אחרי שנטעתי במשק שלי תאנים מייחורים אלו, ממגוון מיניהם.

בחיידק נטיעת מגוון תאנים אכן נדבקתי מאז. אספתי בעצמי ייחורים מעצים שונים שנתקלתי בהם, או חברים המליצו. (נמנעת מלקחת ייחורים מאוספים של אנשים, כי אוהבת לגלות לבד עצים). כיום האוסף שלי כולל תאנים במבחר צבעים גדלים וטעמים, והעיקר- יש לי פרי מחג השבועות ועד בוא החורף, עם הפסקה קצרצרה בין זמן הבכורות לתחילת יולי, שאז מתחילה החגיגה העיקרית.

מזיקים, ונזקיהם
לתאנים יש מזיקים-
מבחינת הפרי הן נתקפות על ידי זבוב הפירות, חלק מהזנים רגישים מאד, וחלקם פחות. לרוב אפשר לקטוף פירות בשלים בטרם הביצים של הזבוב יהפכו לרימות, וכך ליהנות משפע הפרי.
מתחרים אחרים שקשה להתמודד איתם הן הציפורים. נראה שיש מגוון של מיני ציפורים שאוהבות פרי זה. לאחרונה המיינות מצטיינות בנוכחותן העקבית ומספרן.
כנראה שגם עטלפי פירות מצטרפים לחגיגה בשעות הלילה, כשהצפרים ישנות.
בחלק מהעצים, ובעיקר בעצים צעירים בהם כמות הפרי עדיין לא גדולה, אני מגינה על הפרי מהציפורים באמצעות רשת.

יקרונית התאנה  Batocera rufomaculata

Batocera rufomaculata

יקרונית התאנה

האויב הכי בעייתי מבחינת העץ עצמו והמשך קיומו, היא החיפושית יקרונית התאנה. חיפושית גדולת מידות, ארוכת מחושים, ומקושטת בכתמי של צבעי אזהרה.
כשתופשים אותה ביד היא מנסה לרוב להתחמק, ומשמיעה קולות כעין חריקה או צרצור .
לא קשה לתפוש אותה. היא אינה זהירה.
לעיתים מתחזה למתה.
אני נוהגת להרוג אותה במהירות בעזרת מכת אבן, (בין שתי אבנים .שיסלחו לי אלוהים, ואנשים נוספים). היקרונית הרגה הרבה עצי תאנה בארץ.
בילדותי המוקדמת היתה מכת יקרוניות שחיסלה את גידול התאנים בארץ לתקופה, גם כיום היא מפילה חללים, ומחסלת עצים ותיקים וחדשים. (השתלן המקומי שלח לי תמונה של ענף תות שכירסמה אצלו במשתלה).

יש שנים שאני מגלה חיפושית בודדה. יש שנים שאני מגלה עצים אחדים שנתקפו על ידי הזחלים, ונסורת נשפכת מחורים בגזע, או בבסיסו ולעיתים בענף. כזו היא השנה הזו.
כבר מספר ימים שאני מנסה לחפור אל תוך החור בסכין, לדחוף חוט ברזל שיכנס למחילות עמוקות. אני נעזרת בבחור העובד אצלי. כשאין הצלחה מספקת עוברים להיעזר במשור. המשור חושף את המחילות על חשבון פגיעה בעץ.
העץ מתאושש לרוב, אם אין יותר זחלים שממשיכים לכרסם אותו מבפנים. לרוב יש יותר מזחל אחד בעץ
השנה מצאתי עשרות זחלים בשלב מוקדם, באותו עץ, עדיין קרובים לפני השטח, מתחת לשכבת הקליפה. וכמה קצת יותר גדולים, שהשגתי לבסוף באמצעות הסכין.
כדאי לחזור ולבקר בעצים שטופלו, כמה פעמים. מניסיוני, יתגלו עוד זחלים שחמקו וממשיכים לאכול את דרכם פנימה.
לפני כמה שנים, מצאתי יקרונית בוגרת, כשפגעתי בה התגלתה בטנה מלאת ביצים גדולות. כך שאני מכירה את הבוגרת, הביצים, הזחלים הקטנים והזחלים הגדולים. את הגלמים טרם פגשתי.
לפי מה שהבנתי ההתגלמות היא בתוך המחילה, מאחר שהפתחים הגדולים שמתגלים בגזעים נקראים חורי הגחה.
כשאני נתקלת בעץ שלא הצלחתי להתמודד ולהוציא את הזחלים, מעדיפה לוותר על הגזע הפגוע, ואף על העץ כולו. נהגתי גם להטביע בחבית מים סגורה ענפים וגזעים עם חורי יקרונית, למקרה שיש בהם עדיין זחלים או גלמים. נזהרת, כי חוששת שעץ פגוע יהפוך למקור לדור חדש של יקרוניות, שימשיכו לפגוע בעצי הבוסתן בשנה הבאה.

מחשבה אחת על “אני ,התאנים, ויקרונית התאנה – בלוג יומן 7.9.19

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s