בלוג יומן – עוד לא עשיתי הכול במו ידי פסח 23.4.19

יצא לי להיזכר בשיר של נעמי שמר ששמו      "עוד לא אהבתי די"

song by Naomi Shemer ,
השיר של נעמי שמר- "עוד לא אהבתי די"

וברשימת הדברים שעוד לא נעשו.
אם בשיר זה יש בריחה היא ממישהי
שעלולה להגביל את החופש לעשות,
אצלי החשבון של 'עוד לא עשיתי די'- עונה על השאלה,
מה עוד לא הספקתי,
ורוצה להספיק לעשות בחיי.
אילו דברים מושכים אותי, ויכולים לתת תוספת טעם בשנים שהן "שארית ימי חיי",
בין אם מדובר על זמן קצר, או ארוך.
מבחינתי עשיתי די, עשיתי כמיטב יכולתי עד כה.
השאר הוא בונוס, סיבות וטעמים להמשיך בחיים. לבחור בחיים.
ברשימה בשיר יש דברים שעשיתי-
ציירתי פרח, (ודי הרבה ציורים נוספים) וגם צילמתי פרחים .
שתלתי דשא (בגיוס לעבודה בקהילה, בנעורי, דשא ליד המועדון לחבר,
שתלנו במו ידינו) וגם ארגנתי בהתנדבות שתילת דשא ליד מבנה הקרקס,שתילה באמצעות גנן.
כיסחתי מדשאות ליד הבית, (והשתדלתי להיפטר מהן בסופו של דבר).
נטעתי כרם- לא גדול, אבל די הרבה גפנים, לאורך השנים, וזכיתי לאכול מהפירות. וגם מכינה עדיין שתילי גפנים.
הקמתי שבט, קטן, משפחה, שבט צנוע, (ובכול זאת גידלתי ששה ילדים).
חיברתי שיר, ועוד שירים לאורך הרבה שנים.השנה ירד שלג (בחרמון) בתחילת עונת הקציר,
התחלתי לכתוב את זיכרונותיי, מאמצע מאי לפני שנה,
ואני מתקדמת, אך עוד רחוקה מלסיים. כבר כתבתי 56 פרקים.
בניתי, שלא במו ידיי מבנים , שיפצתי למגורים,
אבל אין לי מושג כזה של 'בית חלומותיי'.
לעומת זאת יש לי מידי פעם מחשבה שארצה לבנות ממש במו ידיי מבנה שאפשר לגור בו. לפחות לתקופה.
יש בי נטייה לבטא את זה שהחיים הם זמניים, בכך שאין בי רצון להיקשר לבית, מחפשת לחיות בלי להיקשר, ובכול זאת באהבה.
המבנה בו אני גרה בעשר השנים האחרונות שופץ למגורים על פי תכנון שלי, ואני אוהבת את מה שיצרתי בו.
אבל לא מרגישה ודאות שזה הגלגול האחרון מבחינת המגורים שלי.
עם זאת כבר יש לי תאנה שנטעתי וגפן, שמגיעות עד חלונות הבית, כמו בשיר אחר של נעמי שמר על 'בית חלומותיי', גם חרוב לא רחוק. ורימון שסק ועץ משמש, שהצמחתי מאז.

עוד לא בניתי עיר ולא כפר, (אבל אני חלק מכפר, ויוצרת בו מרחבים המשדרים את הקול המיוחד שלי, באמצעות נטיעת עצים ושתילת צמחים, במקומות שאנשים הולכים לצדם).
לא גיליתי מים באמצע המדבר.
מגלה לאורך השנים איך מובילה אותי הדרך, ולאן אני הולכת.
השירים שכתבתי לאורך השנים היו כלים להתבוננות, ולחיפוש פרספקטיבה על החיים, פרספקטיבה שתעזור לי לחיות אותם בשלום.

העניין של מים באמצע המדבר הזכיר לי משהו שכתבתי מזמן, לפני השימוש במחשב, ולכן משחזרת מהזיכרון-

Thirst

צמא

עיתים כמו מדבר, הכול קורא בי,
זועק בי וזועק בי- מים!
עיתים כמו מדבר
מה מעטו בי האורחות
ומה רבו בי השמים.
ריקים בי השמים,  מעבים ומתקווה ,
למים אייחל / ורב הצימאון.
עיתים עת אירגע / עמוק מאי משם
קול מי תהום בי / אשמע בתימהון .

יש לי רשימה של דברים, שהייתי רוצה להתנסות בהם, ולעשות במו ידיי, ורשימות של דברים שרוצה לעשות בעזרת אחרים. (ויש הרבה מאד עצים ששתלתי, ואשמח לעקוב אחרי גדילתם והתפתחותם, חלקם עצי פרי ורבים לצל ולנוי)

האם אהבתי די?
לאורך השנים אני מחפשת מהי אהבה מבחינתי.

אני מחפשת דרכים להיות באהבה,
קודם כול עם עצמי, ואז עם אחרים, עם המציאות שסובבת אותי, המציאות בעולם, שלא פעם קשה לי להבין, או לקבל.

שם השעור שלי- להמשיך ללמוד לאהוב. לבחור לאהוב ולקבל. לבחור להיפתח לטוב שקיים. ולשחרר עצמי מרגשות שליליים ומרצונות כלפי דברים שאין ביכולתי לשנות או לתקן.

משהו קטן שכתבתי לעצמי- על אהבה:

About love

על אהבה

לשדר מסר חיובי
בכול הערוצים:
מבט, מגע, מילה, מחווה-
לשדר מסר חיובי בכול הערוצים
זאת אהבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s