ארבעה שירים מהמגרה

חשיבות הדברים
היא תמיד סוביקטיבית
על פי רוב היא חולפת
לעיתים אפילו מהר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

האדמה אינה שלנו,
אנחנו של האדמה.
במעגלי חיים וחומר,
אויר
ומים
וחמה
ואדמה
(בתווכם של צמח וחיה),
הפכו להיות אנחנו
לזמן שאול. ומן הפלא באנו
ופלא בנו,
ובכל זאת חיים
בעיוורון ובבלבול.

בבוא יומנו,
כשנחדל ונתפוגג,
תחדל המהומה.
נשוב אל העולם,
כמו בראשונה.
וכל גאוותנו
תעלם איתנו,
נחזור להיות
אויר ואדמה.         21.2.04

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מול המחשב
חתול מתנמנם.
על צג של מחשב
דף חדש.
השעה היא עכשיו
עשרים ושתיים ארבעים ושש
והלילה מורגש.
דפיקה בדלת.
דיברתי אתו
והוא הלך.
הוא יבוא מחר.

המילים מתגמדות אל מול המחשבות,
והדף
לא נגמר.
ומה שאמרתי לו
ולי מה הוא אמר-
הוא יבוא מחר.
הוא צריך עבודה
וגם אני זקוקה,
שיעשו בשבילי דברים.
וזה כל מה שקורה
בזמן האחרון
ביני לבין גברים.
זה סוג המעשים
וסוג הדיבורים.
ואיפה האהבה ומתי היא סופסוף תנצח.
האהבה היא כאן
ועכשיו .
ואני מנסה להביט בה.
היא נוגעת בחתול
הרובץ על הכר,
היא בצג המחשב
ובדף הניר.
ובכל עשב
ובכל פרח,
וברוח שבחוץ.
שום דבר נוסף
כרגע
לא נחוץ.

6.6.05
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

התבוננות

עורב,
שתי יונים,
פרחים של רימון-
בצבע אדום.
סדק בשביל הבטון.
ריח של דיר.
חלון נפתח.
מכונית חולפת.

לפיסות של מציאות
כשהן מקבלות
תשומת לב.
פתאום יש איכות
של שיר

6.6.05