הסתיו מכין אותי לחורף 21 באוקטובר 2018

לפני מספר ימים גשם קצר באמצע הבוקר. עדיין המזג חמים.
נתתי לטיפות להרטיב אותי. עושה זאת בשמחה , בזכות החמימות.
הגשם היה דוגמא קצרה, ותזכורת לחורף המתקרב.
בשולי גג הסככה מולי, ליד המרזב המגיר מים למיכל האיסוף שהתקנתי, עמד נחליאלי. ראשון שראיתי בעונה זו. (יתכן שטעיתי בזיהוי?)
עונת מעבר.
החצבים כבר שלחו תזכורת לבואו הקרוב של הסתיו. אצלנו במשק פריחתם התחילה באוגוסט, וכבר סיימו. עכשיו מבשילים זרעים ועמודי הפריחה מתייבשים לאִטם.
בשולי מורדות הרי הגליל המזרחי, קרוב לשביל סובב כנרת, יש פריחת חצבים עם תזמון אחר,
לפחות כך זה השנה. קצת אחרי אמצע אוקטובר, שפע עמודי פריחה באמצע הפריחה, ולצִדם שרביטים עם ניצנים שטרם נפתחו.
עמודי הפריחה יוצרים כתמי לובן יפים. כתם אחד השתלב עם פריחתו הכחולה- סגולה של שיח אברהם.
שפני סלע תופסים שמש, על סלעי בזלת, מדרום לשביל.
מעיינות קטנים, עדיין נובעים מים, היורדים אל הכינרת שאיבדה גובה, ונסוגה מהחופים הרדודים, והשאירה בוץ כהה. בבוץ ועל פניו המוני קונכיות ריקות.
לקחתי קצת מרחב חופש בסתיו. הייתי בטיול, של שבט ה"לקטים מטיילים".לקטים מטיילים  .
ועוד יצאתי למפגש של סוף שבוע ברוח זאת.
תזכורת עבורי להתחבר- לעצמי , לקרבה אנושית, לטבע.
הייתי גם במפגש של חוות אורגניות המשווקות ישירות לצרכן.
עכשיו חוזרת למצוא זמן לכתיבה, להחזיר את הכתיבה למקומה , במקום חשוב בסדר העדיפויות.

עד כה הייתי צריכה להקדיש זמן להשקיה, בכול הפינות בהן האחריות עליי.
וכך הגעתי לפקוד את אזורי הבוסתנים השונים, וערוגות של שיחים וצמחי נוי. גינת גן הילדים, וחורשות צעירות בשטח הציבורי.
הביקורים בשטח מתגמלים אותי- במראה צמחים שהתבססו וממשיכים לגדול, בעצים מזנים שלא הכרתי בעבר-
שהניבו השנה פרי ראשון, הפעם אלו עצי התות צ'ה, שפרותיהם הוורידו והאדימו, ממש לאחרונה, וגם עץ שעועית הגלידה שחנט תרמילים. גם אצלו זו הפעם הראשונה.

אני עסוקה בלהצמיח דברים, מצמיחה אותם להנאתי, ולהנאת אחרים.
חושפת אנשים ליופי שהצמחים יוצרים.
מביאה לשולי השדה מגוון צמחיה, הנגלה לעיני העוברים בדרך הצמודה לחלקת השדה, דרך המשמשת מטיילים רבים, מקומיים ושאינם מקומיים. משלבת צמחי נוי , וצמחי בר, מגוון מינים ומגוון צורות.


גם הבוקר הקרירות הגיעה, מרעננת אחר חום הקיץ.
עננים בשולי השמים. החום מתגנב חזרה ויגבר עד לצָהֳרי היום. הקרירות תחזור עם ערב, ובעיקר בלילה.
הימים מתקצרים, ומחזירים אותי הביתה, בשעה מוקדמת מעט יותר, מידי יום.
השינויים מרגישים לי כהכנה נפשית, לקראת החורף. החורף שבו החום והאור מתמעטים. ובו מתעוררים געגועים חדשים לבוא הקיץ.
ויחד עם זה הציפיה לחזרה של הצבע הירוק , לצמיחת העשב. לפרחי האביב.
בינתיים הסתיו ויופיו, ופריחותיו, ופרותיו.
הכול בהשתנות, חולף, וחוזר, כדרך העולם.


עכשיו מתקרבת השעה אחת עשרה,
לפני כרבע שעה סיימתי סבוב קטיף בגינת הירק הקטנה, לוביה, ובמיה, שצמחו בימים שנעדרתי, צילמתי פריחה בגדר החיה שהתקנו, כשברקע עננים בשוליים, שלא היו הבטחה ברורה לגשם.
ופתאום הם על פני כול השמים,
מגשימים גשם של ממש, לפחות בינתיים.
מד הגשם שמול החלון כבר החל להתמלא.
הטמפרטורות צונחות משהו.
נראה שהחורף בא לביקור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s