עוד מבט על מערכת החינוך – 2.7.18

מה עומד בבסיס התפישה האומרת שיש לרכז את הילדים בקבוצות- כיתות גן, כיתות בית ספר?
מה היה לפני עידן מוסדות החינוך?

בהתחלה החינוך היה חינוך ביתי.
המשפחה והשבט היוו את הסביבה בה צמחו הילדים. שם לימדו את הילד כללי התנהגות ומיומנויות. היסטוריה ותרבות. חוקים חברתיים.
הלימוד היה תוך כדי החיים הרגילים. לא הוקצו לו זמנים קבועים.
הילד למד את מה שהוריו ידעו, קרוביו, ואנשי סביבתו. ציפו מהילדים להתחיל לקחת חלק בחיי המשפחה, להשתלב במטלות.
לכול תרבות מקומית היו אפיונים משלה, ודרכי חינוך שונות.
העבודה היתה במסגרת המשפחתית והשבטית וכך גם החינוך.

כאשר החברות הפכו גדולות יותר וריכוזיות יותר, במקום שבטיות, והתפתחו בהן מעמדות חברתיים, החלו לקום מסגרות חינוך ולימוד, שיועדו לקבוצות להם היה עניין להקנות מיומנויות. אלו היו קבוצות נבחרות, והמסגרות נועדו לתת להן כלים לקידום בתחומי עיסוק מיוחדים. (פקידות, הנהגה דתית).

לכתבות קודמות בנושא   כתבה ראשונה- תכניות לימוד וחלופות      כתבה שניה -הכנה לנושא מוסדות וטפסים

במהלך השנים התרבות ונסיבות החיים השתנו, בעיקר עם המהפכה התעשייתית, ומעבר חלק גדל והולך של האוכלוסייה לערים.
הייצור הועבר בחלקו הגדול מחוץ לתא המשפחתי. המבוגרים יצאו מהבית כדי לעבוד. נוצר והתרחב המעמד של שכירים, המתכונת של חיי המשפחה השתנתה. המבנה של החיים השתנה.
נוצרו מקצועות חדשים שהצריכו מיומנויות חדשות.
התנאים ברחובות הערים לא היו מתאמים לילדים. בעיר לעיתים קרובות לא היה מרחב פתוח.
למבוגרים העובדים לא היה זמן להיות עם הילדים, לחנך, ללמד, ולא תמיד היה מי שיוכל להישאר עם הילדים בבית, ולהשגיח עליהם.
בסופו של דבר הפתרון של בניית מסגרות לימוד, נמצא כמענה לצורך לתת מסגרת לילדים בזמן שההורים לא פנויים אליהם, ולהקנות להם מיומנויות בסיסיות שחסרו בהתחלה לרוב ההורים- של קריאה וכתיבה, חשבון.
עם הזמן התרחבו התחומים שנלמדו בביתי הספר.
בעוד בשבט הילדים היו שייכים וחלק מהחיים, פגשו בני גילים שונים, וראו את המבוגרים בעיסוקיהם השונים,
בבתי הספר לרוב קובצו בשכבות גיל מצומצמות, ונחשפו למספר מבוגרים מצומצם שאין ביניהם קשר והכרות קודמים.
המערכת זרה ומנוכרת בהשוואה למשפחה ולשבט. ובתוך מערכת כזו מתרחש חלק ניכר מחיי הילדות.

בהתחלה מערכות החינוך היו נוקשות מאד, כמו ערכי החברה, שהקימה אותם. הם היו מעמדיים, פוריטנים ושמרנים.
עם הזמן והשינויים בחברה יש ריכוך. יש שינוי במקומם של הילדים, וכניסת התפיסה שהמערכת צריכה להיות יותר קשובה לרגשות, ולמצב הנפשי של הילדים.
אל הדמות הטיפוסית של מורה סמכותי גבר נוספו מורות נשים. בהתחלה היו גם הן גם הן נוקשות ומרוחקות.
עם השינויים בחברה שנהייתה יותר רכה וגמישה ביחסה למרכביה השונים, חל ריכוך גם בדמויות המורים בבית הספר,
ובנוסף קמו בתי ספר עם גישות אלטרנטיביות.

השינויים במערכות גדולות וממוסדות קורים לאט.
כך יוצא שבתי הספר משמרים גישות שעבר זמנן.
כיום השינויים בנגישות מידע, ההבנה העמוקה יותר בפסיכולוגיה וחינוך, השינויים בחברה, מצביעים על כך שמערכות החינוך מצריכות שינוי בסיסי.

חלק מהציבור מצביע ברגליים, ועובר למערכות חינוך חלופיות. רובן יקרות יותר במידה כזו שהנגישות אליהן אפשרית למשפחות בעלות רמה כלכלית גבוהה יחסית.

החינוך הוא אתגר גדול. תמיד היה וכנראה יהיה גם בעתיד.
גם בניית מערכות חברתיות היא אתגר.
מה שתקופתנו מאפשרת זה לבחון את הכול בעיניים חדשות. להציע דרכים חלופיות.
לעשות שינויים מקומיים.
הקהילה והמתרחש בה יכולים להשפיע על בתי הספר, והגנים. ומה שמתרחש בחינוך יכול להשפיע על הקהילה. יש דיאלוג מסוים.
הנהירה לדרכי חינוך אלטרנטיביות מאתגרת את הממסד.

חשוב לפתח ולהרחיב את השיח על חינוך ומסגרות לילדים.
להמשיך את הניסיונות , ולייצר אלטרנטיבות.
גם אם כיום אין נגישות לכולם אל מסגרות אלו, הם משמשות כמקומות ללימוד ובדיקה של חלופות למצב השכיח.
הן מציבות מודלים אחרים, שמרחיבים את האפשרויות לגבי הדרכים בהם מלווים בימינו את הילדים, מחוץ למסגרת המשפחתית, בדרכם להתבגרותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s