בלוג יומן- סיכום ביניים, אחרי שישים ושבע

 מלאו לי זה עתה 67.

Silybum marianum

פריחה של גדילן

לבלוג מלאה כשנה וחצי. תקופה בה פיניתי זמן לכתיבה, באופן סדיר.
שואלת מה הלאה.
יש שני עולמות שאני חולקת- האחד התבוננות בטבע, והעברת ידע לגבי הטיפול בצמחים,
והשני -התבוננות על החיים.
לפני מספר חודשים נכנסתי בהיסוס לפייסבוק, ובודקת מה מקומו, ככלי לביטוי אישי.
השימוש במחשב במקום בנייר, לכתיבה ולהפצה, מאפשר שיתוף מיידי של הנכתב.
אני רואה בדברים הכתובים טיוטות קרובות לסיום, אך לא תמיד שלמות עד הסוף. אך כבר בשלב זה יש באפשרותן להעביר ידע מחשבות וחוויות. ובלי יומרה לשלמות, אני רואה לנכון לפרסם אותן לאחרים.
כשהתחלתי, ראיתי את החומרים שאצבור כבסיס, בו אשתמש בהמשך. אקבץ את הרשימות לפי נושאים. ואחליט האם לפרסם באופן נוסף.
(לפעמים מתייחסת לכתיבה כמו לעצים ששתלתי, לזרעים שזרעתי.
לתת לדברים להסתדר, ולצמוח או לא. אבל רבים צומחים.
וקצת לתמוך, פה ושם, בעיקר בהתחלה, כשהכול קטן, וקשה עדיין להבחין בו, וצריך קצת עזרה בחשיפה לאור (עישוב, או פרסום והפצה) השְׁקַיות עזר. ובין הזמנים הדברים מתקיימים בתוך סביבה מגוונת. לא בחלל ריק. נוספים כדי להעשיר את הסביבה. מחפשים בה את מקומם, מידתם. יביאו לעולם משהו-
יהיו חלק מהמרקם של העולם.
אני מתעתדת לחלוף. משהו מזה ימשיך אחרי לכתי. תרומתי.)

השלמתי לוח שנה לגינה, לפי חודשים. ופרקי הדרכה נוספים רלוונטיים לעבודה בגינה.
פתחתי הרבה נושאים, והם עדיין מצפים להמשך התייחסות.

עדיין מחפשת את עצמי, ואת דרכי, כרגיל.
מחפשת במה למלא את הזמן שלי, לאזן בין משיכה למגע עם אנשים לבין הצורך להיות עם עצמי.
בין לעבוד ובין לנוח.
הוספתי לסדר השבוע שעורי פלדנקרייז ופילטיס, כדי לשמור על התפקוד של הגוף, וגם כי אימון זה נעשה עם קבוצת אנשים נוספים, ויש בו גם מפגש אנושי.
התחלתי ללמוד בחוג נגרות למבוגרים, במפגש שבועי.
בינתיים גם קצת שעורי ערבית מדוברת עדיין. וגם- אימון אישי להצבת יעדים וניהול עצמי טוב יותר.
והשתתפתי במפגש ראשון מבין שמונה מפגשים מיוחדים, בנושא סוף החיים.
מסגרת בה מדברים על מוות, וכול מה שסביבו. כי זה מעסיק אותי, ורוצה ללמוד להכיר שיח בנושא זה. ולחלוק אותו עם אנשים נוספים.

האביב הוא עונה של התמודדות עם עשביה שגבהה, התחלת עונת ההשקיה בבוסתנים, רענון המשתלה הקטנה שלי. צפייה בפריחה, שלחלקה אני גרמתי, כשזרעתי ושתלתי דברים.
זמנים לביקורי ילדים ונכדים.
פה ושם קצת סדר. קצת תפירה. קצת קריאה, ועוד.
ויש גם רשימה של צריך. שגם לה צריך זמן

כדאי שאלמד את עצמי  בכול רגע, לחיות את הרגע, להיות ברגע הנוכחי. ולא לזכור את כול המכלול  בו זמנית. כך תשתחרר תחושת הגודש. העומס.

לפעמים זה מצליח לי, ולפעמים לא.

כמו שזוכרת מהספר של דוקטור סוס "החיים הם חכמה של שיווי משקל". (מהספר "כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים" , הוצאת כתר. מומלץ.)

balance -   Dr. Seuss

החיים הם חכמה של שיווי משקל. דוקטור סוס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s