מושגי זמן אנושיים

מושגי הזמן האנושיים, נוצרו כדי להתמצא במציאות. כמו הרבה מושגים בכלל.

clock
שעון תוצרת סין כנראה

מושגים הם כלים להתבוננות, להבנה ולתקשורת. זמן הוא יחס בין דברים. זיהוי אנושי שיש רצף תהליכים ואירועים, שדברים משתנים. כדי לבחון את ההשתנות ולאפיין אותה, האנשים נאחזו בבסיס מוכר, מצוי בטבע. בכדור הארץ יש מחזור של יום ולילה, שמתחלפים בקביעות ברוב אזורי הכדור, באופן שניתן להבחין בו.
מאז שחר האדם אפשר היה להישען על החלוקה הקצובה של יום ולילה, ועל תנועת השמש מזריחה עד שקיעה.
יותר מורכבת ההתבוננות בלילה ובתנועת הכוכבים, שדורשת יותר מומחיות.
בנוסף קיימת בכדור שלנו חלוקה לעונות שנה, שיש בה גם מרכיב של חזרה והישנות.
המילה "שנה " קשורה להבנה שמשהו "חוזר ונשנה" חוזר על עצמו. אבל מעניין שמאותו השורש – ש.נ.ה נגזרות משמעויות שונות- להישנות- זה לחזור שוב, אך להשתנות זה כבר היווצרות משהו חדש. ואכן שנה יש בה את שני המרכיבים- חזרה והשתנות. נראה שגם המספר שתיים (שניים), מאותו שרש, וגם בו מרכיב החזרה על המספר הראשון, והשתנות בעקבות כך שנוסף מספר.
הזמן הפך למורכב ולמרובה דקויות עם התפתחות אמצעי מדידה, ותיעוד.הזמן המקומי הפך להיות זמן עולמי.
בעולם המודרני את תנועת השמש הנצפית, שאינה אחידה מיום ליום, החליפו מחוגי השעון, שתנועתם מכאנית, וקצבם אחיד. החלוקה של היממה, נגזרה לפרקי זמן קצובים , אחידים. שתורגמו לבסוף לתצוגת ספרות מתחלפת, במקום תנועת המחוגים שפגשה ספרות הקבועות במקומן.
גם השעון המודרני מתייחס עדיין למהלך היממה, ומציין בהתייחסות אפשרות לזיהוי חלק היממה עליו מדובר.
היכולת לעשות חלוקה מדויקת ולמדוד חלקי יחידות, הביאה להיווצרות יחידות זמן קטנות, שמשמעותן חשובה ביותר בנסיבות מסוימות.
רובנו חיים את הזמן הנמדד ביחידות של שניות דקות ושעות, יממות ושנים.
רובנו מכורים למדידות, במידה זו או אחרת. סופרים שנים, זוכרים גיל. מודעים לציר הזמן של ההיסטוריה. משווים. מודדים זמן, נותנים חשיבות לזמנים.
התזמון הנכון, התיאומים בין אנשים, שלבים של התפתחות של יצורים חיים, או צמחים, שלבים של תהליכים טבעיים ומעשי ידי אדם, כולם מתייחסים לזמן.
אבל אל מול המדידות התיעוד, לוח השה והשעונים, יש גם זמן אישי, וזמן תרבותי. וישנה חווית זמן אישית, הקשורה להרגשות לגבי פרק זמן מסוים- האם הוא ארוך או קצר, מספיק/ נינוח/ לחוץ, מהיר או איטי, ועוד.
היחס לדיוק בזמנים, להתמצאות בהם, שונה מאדם לאדם, וגם יש שוני בין תרבויות שונות.

אנחנו לומדים לשים לב לזמן, לתכנן בעזרת הזמן .לחלק את העשייה שלנו תוך התייחסות לזמן.
אני תוהה לפעמים איך חווים את החיים, ללא שעון וללא לוח שנה.
לפעמים אני שואלת את עצמי איך החיים בזמן הטבעי של יום ולילה, ועונות שנה. ללא שבועות וחודשים. ללא ידיעת מניין השנים.
בטוחה שיש למדידה הזו המדויקת, בעזרת השעון ולוח השנה, השפעה. מדמיינת לעצמי שאחליט מתי שהוא להתנסות בתקופה בה אתנתק מאמצעי המדידה ואטעם מהחוויה של חיים ללא זמן נמדד, נספר.
לאחרונה שמתי לב שהקצב במוזיקה הקלסית המערבית יש בו מיסוד המדידה הקצובה. (בהכללה גסה).
וחשבתי שהמוזיקה של המזרח (שוב בהכללה גסה, מהתרשמות ולא מתוך בקיאות) יותר רכה ונמתחת, ומסתלסלת, ופחות סובבת על הבסיס של מקצבים מסודרים.
הקצב הברור והחיבור התרבותי לדיוק ועמידה בזמנים, ולעומתו, והזמן המתמשך המסתלסל הנמרח של המזרח, (שבכול זאת גם שם יש קצב ומקצבים, אך האפיון הכללי שונה).

השעה המשמשת כיחידת זמן- הפכה למשהו שניתן לחוש בו בתוקף ההרגל ולקצוב את החיים על פיו. מידי פעם שואלת את עצמי- חלוקת הזמן ולא זרימה- מה נכון, ובשביל מה. ומתי אפשר להרפות?

ההתמצאות בזמנים מאפשרים לתכנן, לתאם. להיות יותר בשליטה.
מודעות לזמן משפיעה על יצירת קצב חיים, שלעתים קרובות הפך לתובעני ומתיש. אך אפשר וכדאי לתכנן באמצעות המודעות לזמן הפוגות ומנוחה.
גם להם להקצות זמן.
תודעת הזמן אומרת שהשבוע הולך להסתיים, והגיע הזמן להקדיש את הבוקר לכתיבת פוסט חדש.
ולתכנן גם מנוחה, בה אפשר לא לחשוב על תכניות, תכנון וזמנים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
העיסוק שלי, בתזמון, ותכנון גרם לי לתלות שעון בכול חדר, שיהיה לי קל לדעת מה השעה. אוסף השעונים קצת אקראי. חלקם כבר לא עובדים. חלקם אספתי כי ננטשו בסביבתי.

מחשבה אחת על “מושגי זמן אנושיים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s